יום ההילולא השמונים - ההנצחה המיוחדת ב'היכל לוי יצחק'
'שיכון חב"ד' בירושלים עיה"ק, היא אבן הפנינה של חסידות חב"ד ליובאוויטש בעיר הבירה של ארץ הקודש. השיכון עצמו נבנה בהוראת הרבי, שנים ספורות לאחר עלותו על כס הנשיאות, אל מי שעמד בראש מוסדות החינוך בעיר, ושימש גם כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ו'כולל חב"ד' מיסודו של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, הרה"ח הרה"ת שד"ר הרב עזריאל זעליג סלונים ע"ה (י"ג סיון ה'תרנ"ז - י"ח תשרי ה'תשל"ב), מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, ומקורב לרבותינו נשיאינו הק', כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, כ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ וכ"ק אדמו"ר זי"ע.
לצד מבנים למגורים, למשפחות אנ"ש שהיו פזורים ברחבי העיר העתיקה והשכונות שנבנו מחוץ לחומה, הורה הרבי להקים מבנים למוסדות החינוך, גנים ותלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה, וכמובן בית הכנסת ומקוה טהרה לאנ"ש ובני ביתם והנלווים עליהם.
למעמד 'הנחת אבן הפינה' הגיעה הוראה מיוחדת מהרבי, שאת האבן יכניסו לבור 2 ילדים מאנ"ש, והמעמד התכבד בהשתתפותם של גדולי רבני ירושלים באותה עת, ואישי ציבור נודעים. לקראת ראש השנה ה'תשכ"ב נכנסו המשפחות הראשונים לדירות, אולם האכלוס המלא של הבנינים היה רק לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר הרבי הורה לאנ"ש בירושלים להתיישב שם, ולא לפחד לגור ליד קו הגבול עם ירדן (שהיה עד לחודש אייר ה'תשכ"ז לאורך רחוב בר אילן וירמיהו, מאחורי מחנה הצבא 'שנלר').
במשך השנים התגוררו שם לצד גדולי רבני וחסידי חב"ד, גם רבנים וגאונים חשובים, גדולי תורה ויראה, ופוסקים נודעים לשדרות הציבור הרחב: הרב עובדיה יוסף, הרב בן ציון אבא שאול, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב חיים זייצ'יק, הרב ברוך שמואל הכהן דויטש, הרב יעקב יוסף, הרב ברוך שמעון שניאורסאהן.
הגאון החסיד הרב גרשון חן, ששימש בעברו כמשגיח בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, רבה של העיר אלכסנדריה באוקראינה וראש ישיבת תות"ל המקומית, חבר בית הדין הרבני בחיפה, מעורכי 'האנציקלופדיה התלמודית' ומאוחר יותר חבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, עלה פאר לכהן כרב "שיכון חב"ד" החל משנת ה'תשכ"ב ועד לפטירתו בשנת ה'תשל"ח, כמו כן נהג להתפלל בבית הכנסת כל השנים, מי שכיהן כרב שכונת 'תל ארזה' הגובלת בשיכון חב"ד, הגאון הרב אריה לייב כהנוביץ', בין השנים ה'תש"כ ועד לפטירתו בשנת ה'תשס"א.
זה למעלה משישים שנה ברציפות, מהווה בית הכנסת אבן שואבת לכלל הציבור ירא ה' מכל רחבי העיר, כאשר בגלל מיקומו המרכזי בעיר שנבנתה מאז לאורך ולרוחב, והשכונות הרבות שהחלו לעטר את ההרים השוממים שהיו סביבות שיכון חב"ד, מתקיימים במקום עשרות מנייני תפילה, לשחרית מנחה וערבית, וקרוב לאלפיים מתפללים שופכים צקון לחשם לפני בוראם בין כתליו, מידי יום ביומו.
הרב חיים מנחם טייכטל ע"ה, מפארי וחשובי הקהילה, יו"ר הנהלת בית הכנסת במשך שנים רבות, שיגר בקשה מיוחדת לקבל את הסכמתו הקדושה של הרבי להנציח את היכל התפילה לזכרון אביו הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן, וכשהתקבל המענה המיוחל נקרא בשם 'היכל לוי יצחק'. ההיכל מלא לומדים ומתפללים במשך המעת לעת, כאשר שיעורי תורה רבים בנגלה ובחסידות מתקיימים בו, לצד חברותות רבות בכל מרחבי פרד"ס התורה.
באגף מיוחד נמצא 'כולל' ללימוד חסידות בו מתקיימת תוכנית מיוחדת לאברכים מבקשי השם מכל החוגים והחצרות. בעזרת הנשים מתקיימים תמידין כסדרן שיעורי תורה והלכה, אגדה וחסידות, מפי רב בית הכנסת, וכן רבניות ומשפיעות מתוככי הקהילה המעטירה. גם היכל זה, נקבע שמו לנצח נצחים, בהסכמתו וברכתו הקדושה של הרבי, לזכרון הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסאהן ע"ה, 'היכל חיה מושקא'.
בעת מעמד 'חלוקת הדולרים לצדקה', ביום ראשון כ"ח מרחשוון ה'תש"נ, העניק הרבי שני דולרים והוסיף ואמר "מיין השתתפות אין די עזרת נשים", שהונצח לזכרה הטהור בשיכון חב"ד בירושלים תובב"א.
*
במשך השנים, הורחבו חדרי התפילה ושופצו בידי ראשיה ופרנסיה של הקהילה, אך לפני כעשר שנים, נעשה המקום צר מהכיל, והוחל בשיפוץ מקיף של המתחם כולו, הכולל את היכל בית הכנסת המרכזי, 3 חדרי תפילה נוספים, עזרת הנשים, כולל האברכים, המטבח לקידושים והתוועדויות, מקווה הטהרה, חצר המבואה, ועוד.
נדיבי לב, הוזילו מהונם לפאר את בית ה' ותרמו זאת לעילוי נשמת יקיריהם. שיפוץ אולם התפילה המרכזי 'היכל לוי יצחק' הונצח בשם 'אהל שמואל מאיר', והמבוא אליו 'שער טייכטל'; חדר תפילה שני הונצח בשם 'אהל הקדושים', והמבוא אליו 'שער יעקובוביץ'; חדר תפילה שלישי הונצח בשם 'אהל אהרן מרדכי', והמבוא אליו 'שער מרים'. שיפוץ אולם הכולל הונצח בשם 'אהל יגדיל תורה', והמבוא אליו 'שער פרישמן', עזרת הנשים 'היכל חיה מושקא', והמבוא אליו 'שער אופן'; המטבח לקידושים והתוועדויות 'באבע ליבע'ס קאך', הונצח ע"י הנכדים למשפחת פרקש.
לקראת יום ההילולא השמונים, ש"פ עקב כ"ף מנחם אב, הושלם השיפוץ של חדר התפילה הרביעי, (הרחב מבין חדרי ה'שטיבלאך') לזכרו הטהור של המשפיע הרה"ח הרה"ת ר' ברוך שיפרין ע"ה, שזכה לשמש את הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצוק"ל.
ר' ברוך נולד בכ"ו סיון ה'תרס"ה בעיירה פאריטש ברוסיה הלבנה, ובנעוריו למד בישיבות המחתרתיות, בקרמנצ'וג, חרקוב ונעוול. אח"כ זכה להגיע לרוסטוב ולניגרד לחצרו של הרבי הריי"צ. ביום הבהיר י"ד כסלו ה'תרפ"ט, כאשר בעיר וורשה בירת פולין התקיימה החתונה ההיסטורית של הרבי והרבנית, בא גם הוא בברית הנישואין הרחק משם מאחורי מסך הברזל, עם מרת שרה סוניא בתו של החסיד הנודע רבי אליהו קלמן פאר, והתיישב בוויטבסק. מיד הצטרף לעבודת השד"רות של חותנו בהחזקת ישיבות תומכי תמימים, במסירות נפש כפשוטו, ואף נעצר ועונה ונחקר על כך בידי המשטרה החשאית.
נודע כמי שמסר נפשו להרבות טהרה בישראל, וגם תחת כל הרדיפות וההלשנות, החזיק במסירות נפש את מקוה הטהרה היחיד שנותר בוויטבסק, בחצר בית הכנסת ברחוב מגוריו, לאחר שכל השאר נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים. בתקופת השואה האיומה, בעת שהיה מצור על העיר לניגרד לשם נמלט בהוראת הרבי הריי"צ, הביא לקבורה אלפי יהודים הי"ד. לאחר תלאות רבות, הצליח לברוח מהמצור עם בני משפחתו, עד שהגיע לעיר אלמא אטא בקזחסטן.
לאחר חג הפסח ה'תד"ש הגיע לעיר כ"ק רבי לוי יצחק, ממקום גלותו בצ'יאלי. ר' ברוך לקח איתו את בנו הצעיר צבי הירש (הירשל) בן ה-4 להתפלל במניין אצל רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמש אותו באותם חודשים, עד להסתלקות לפני שמונים שנה בדיוק, כ"ף מנחם אב ה'תד"ש. ר' ברוך אף זכה להיות בין אלו שטיפלו בכל נושא ההלוויה והקבורה.
בשנותיו האחרונות עלה מפאריז צרפת (שם התגורר מאז יצא מבריה"מ) והתיישב בשיכון חב"ד בירושלים. היה מדמויות המופת, חסיד בעל צורה, עובד ה' בהפלאה, מקושר נפלא לרבי ולכל עניניו, ואף עסק במרץ בשיפוץ מקוה הטהרה המקומי, הרחבתו ובנייתו לשם ולתפארת, כמי שהתמסר עוד מאחורי מסך הברזל לנושא המקוואות. הרב שיפרין שימש כמשפיע בית הכנסת, מסר שיעורי דא"ח בטוב טעם ודעת, ואף שימש כמשפיע אישי ו'עשה לך רב' כהוראת הרבי, לרבים רבים מאנ"ש בירושלים עיה"ק ומחוצה לה. נלב"ע בכ' תשרי, ה' דחול המועד סוכות ה'תשמ"ז, והובא למנוחות בהר הזיתים בירושלים.
בשנים האחרונות, התגייס בנו הרה"ת ר' צבי הירש שיפרין שיחי', מזקני חשובי ופארי שכונת קראון הייטס, כאן ציוה הוי' את הברכה, גבאי ראשי בבית הכנסת אנ"ש ברחוב מונטגומרי 770, לפאר ולרומם את בית הכנסת בו למד והתפלל, התוועד והשפיע אביו הגדול, וחדר התפילה המיוחד הונצח לע"נ.
רב קהילת אנ"ש והמרא דאתרא של שיכון חב"ד, הגה"ח הרב טוביה זילברשטרום שליט"א, וחברי הנהלת ביהכנ"ס הגבאים המסורים הרב מנחם וייספיש והרב גבריאל הלפרין שיחיו, מבקשים להודות לר' צבי הירש שיפרין שיחי' על התרומה החשובה והנכבדה, ומאחלים לו אריכות ימים ושנים טובות, מתוך בריאות הנכונה, ונחת חסידי בשפע מכל צאצאיו שיחיו. ומקוים לברך על המוגמר בקרוב, השלם זה הבנין, לשם ולתהילה ולתפארת.
מאפשרים לכם לקבל
