שבת ראשונה בגן עדן / הרב שמואל וולף בטור פרידה מסבתו
הערב זו פעם ראשונה שסבתא שלי תקבל את השבת בגן עדן. איך שאני מכיר אותה, שולחן השבת שלה כבר מוכן. המפה מגוהצת. בטח לכבודה יעשו שם קידוש חגיגי הערב. לצידה ישבו שם הסבא רבי אפרים וולף, אביה החסיד האגדי רבי אברהם פריז, הדוד בערק'ה. משעמם לא יהיה לה...
•
לסבתא היה מנהג. בכל יום שישי היתה ממהרת להכין את השבת מוקדם וכשהכל היה מוכן עד העוגיה האחרונה, היא היתה מצטרפת לסבא ויחד היו יוצאים למרכז הרפואי 'שמואל הרופא'. הסבא היה מניח תפילין למאושפזים, היא היתה מחלקת נרות שבת וביחד הם היו מרבים שם בשמחה. היא ראתה בזה שליחות אישית ונתנה את הנשמה.
"עד היום" היא סיפרה לי לפני שבועיים, "יש 3 אחיות ששומרות איתי על קשר חם, למרות שכבר עבר חצי יובל מאז".
ועוד סיפרה לי מחוויותיה בימי שישי: בתקופת אינתיפאדת הסכינים הם נסעו כדרכם. הסבא שידל את כל מי שנקרה בדרכו להניח תפילין.
בכניסה לשמואל הרופא הוא פגש שני חבר'ה צעירים והציע להם להניח תפילין, אך הם סירבו וכנראה שלא בנימוס. הסבא ניסה להמשיך ללחוץ, אבל סבתא שעמדה מרחוק הציעה לו להרפות.
"אפרים" היא הפטירה לעברו באידיש "לאז זיי אפ, מסתמא זיי זיינען שוועסטער קינד" (אפרים, עזוב אותם, הם כנראה בני דודים).
היא לא חלמה שהם מבינים אידיש, אבל הם הבינו. "מה נראה לך?" הם שאלו אותה אחרי שסבא התקדם, "אנחנו לא יהודים?!". סבתא השיבה בפשטות: תראו, המצב בארץ לא פשוט, כולנו מחפשים חיזוק, ואם יהודי מבוגר מציע לכם באדיבות תפילין ואתם מסרבים ככה, חשבתי שאתם כנראה לא יהודים... תגובתה של סבתא נגעה להם בנקודה היהודית והם התנצלו על התגובה וביקשו להניח תפילין. כשסבא סיים את הסיבוב הוא שוב פגש את סבתא באותה נקודה. סבתא פנתה אליו וביקשה: גש אליהם, הם רוצים להניח...
בדרך הביתה שאל אותה סבא: מה קרה פתאום שהם רצו להניח? סבתא סיפרה לו על השיחה שהיתה ביניהם וכשהוא שמע על הנקודה היהודית שהתעוררה עיניו התלחלחו בדמעות.
•
בבוקר של השבת האחרונה השיבה סבתא את נשמתה לבוראה בדיעה צלולה, והיא בת 101. בת ק' כבת כ'.
לפי המסורת, מי שנפטר בשבת מגיע ישר לגן עדן והיא הגיעה לשם עמוסת זכויות.
את פועלו הכביר של בעלה, סבא שלנו, שהיה איש אמונו של הרבי בארץ ומבוני מפעלות חב"ד בישראל אפשר לזקוף לא מעט לתמיכה הבלתי נתפסת שקיבל ממנה לאורך השנים. "מעולם לא אמרתי לו לא" היא העידה בפני לא פעם.
סבתא השאירה כאן משפחה גדולה ומפוארת, את צאצאיה היא היתה מכנה "הקהילה שלי". היא הכירה כל אחד מהקהילה הזו וליוותה אותו בתפילות ובאהבה.
לפני שנה היא כששמעה ממני על בית הכנסת המיוחד שזכינו לפתח ביהוד היא ביקשה ממני לבוא אליה. "אני רוצה להעביר לך דולר שהזיידע קיבל מהרבי".
אתמול פגשתי ב'שבעה' בן דוד שנמצא בשליחות בפינלנד. הוא שיתף אותי בשיחה האחרונה שלו עם סבתא מיום הולדתה ה- 101. שנים הוא לא היה כאן אבל כשהוא התקשר סבתא מיד זיהתה אותו וזכרה שיש לו בת שעומדת להתחתן ושאלה: איך אתם מסתדרים עם ההכנות לחתונה...
•
סבתא יקרה ואהובה, נוחי על משכבך בשלום ותחזרי מהר, יחד עם משיח...
מאפשרים לכם לקבל
