"פה היה מרכז חב"די גדול": סיפור ביהכנ"ס העתיק 'עין יעקב'
הביקור ביוזמת COL התרחש לפני 15 שנה, בבית הכנסת חב"ד "עין יעקב", שברחוב עין יעקב 11 בתל-אביב-יפו. זהו רחוב קטן וצר בגבול יפו תל אביב.
בית הכנסת נבנה לפני 121 שנה, בשנים תרס"ג-ד, וכפי שהופיע בלוח בית הכנסת בשנת "סוף להגלות". חמש שנים לפני ייסודה של העיר תל אביב, כשבארץ ישראל שלטו עדיין הטורקים.
בית הכנסת נבנה ביוזמתו של הרב ר' שניאור זלמן סלונים, רבם של החסידים ביפו. הרב סלונים הוא בנו של הרה"ח ר' מרדכי דובער, בן הרבנית מנוחה רחל, בתו של אדמו"ר האמצעי.
הקהילה החב"דית ביפו, בראשות משפחת שמערלינג, פנתה לגאון ר' שניאור זלמן מלובלין בעל ה"תורת חסד" ובקשה ממנו שישלח להם רב ומורה הוראה לקהילתם. ה"תורת חסד" שהכיר את הרב סלונים, ציוה עליו לחסל את עסקיו בעיר חברון ולעבור לשמש כרב החסידים ביפו. הוא נתמנה לרב ביפו בשנת תר"ס (1900).
הרב שניאור סלונים קיבל עידוד רב מכ"ק אדמו"ר הרש"ב לקבלת הרבנות ביפו. באחת האגרות משנת תר"ס כותב הרבי לאביו הרה"ח מרדכי דובער:
"...אחרי שהרה"ג שר התורה שליט"א מסכים על זה והוא ציוה עליו להיות רב ביפו, צריכים לבטוח שידם תהיה על העליונה בעהזה"י. ובנו הר' שניאור יעשה חיל בעזה"י".
ואכן הרב סלונים עשה חיל בעבודת הרבנות, מיד בהגיעו ליפו בנה מקוה כשרה בשכונה, הוא ארגן מחדש את השחיטה, ופנה מיד להקמת בית הכנסת ברחוב עין יעקב. שלוש שנים אחרי הגעתו ליפו נחנך בית הכנסת, שהפך למרכז חסידי חב"ד ביפו ובתל אביב.
"נכדו" של כ"ק אדמו"ר הרש"ב
הרב שניאור זלמן סלונים, היה דמות מרתקת בתולדות חב"ד. מלבד גאונותו בתורת הנגלה, היה משכיל נפלא בתורת החסידות. הוא היה קשור לכ"ק אדמו"ר הרש"ב וזכה לקבל ממנו אגרות רבות בעניינים עמוקים בתורת החסידות. באיגרותיו של אדמו"ר הרש"ב אליו הוא מכנה אותו בשם "נכדי הרב שניאור". (הדבר קשור לסיפור נפלא המופיע באגרות אדמו"ר הרש"ב ח"א עמוד י"א).
הרב שניאור סלונים ביקר בליובאוויטש בשנת תרמ"ה וזכה לקירובים עצומים מהרבי. הוא הצטרף לרבי ולמשפחתו לנסיעה לעיר הנופש יאלטא שבחצי האי קרים. באותה חצי שנה זכה שהרבי לימדו חסידות ביחידות. הוא גם שימש כמלמדו של אדמו"ר הריי"צ באותו "מסע יאלטא".
הרב שניאור זלמן סלונים שימש ברבנות במשך שלושים ושש שנים עד לפטירתו בי"א תמוז תרצ"ו.
חודשים אחדים לפני פטירתו הגיע מרוסיה הרב אלכסנדר סענדר יודאסין והתיישב בשכונה קרוב לבית הכנסת. הוא התקרב להרב סלונים ועזר לו בתפקידיו הרבניים. לפני פטירתו ביקש ממנו הרב סלונים למלא את מקומו ברבנות. ואכן מיד אחרי פטירת הרב סלונים מונה הרב יודאסין לרב בית הכנסת.
רבים מחסידים חב"ד התפללו בבית כנסת זה, ביניהם חסידים ידועים כר' שמואל זלמנוב ע"ה, ר' יונה לויטס ועוד עשרות חסידים. לאחר שהשכונה התרוקנה מתושביה התמעטו המתפללים עד לסגירתו המוחלטת לפני כעשרים שנה. מאז עומד בית הכנסת בשיממונו.
כאמור, בביקור שערך COL באזור לפני 15 שנה, יחד עם הרב ר' שלום בער בוטמן, שהיה בין מתפללי בית הכנסת בעבר, התברר באותה עת שעיריית תל אביב אטמה את חלונות בית הכנסת והניחה דלת ברזל על הכניסה. לפי עדות השכנים העירייה עשתה זאת בגלל האלמנטים השליליים שנקבצו שם, וכי עומדים להרוס את הבניין.
בשנים האחרונות שינתה השכונה את פניה והפכה להיות אזור מגורים מבוקש. מחירי הנדל"ן באזור מרקיעי שחקים, ובמקום מבנים ישנים, צצים ועולים בנייני מסחר רבי קומות.
לשיחה במקום הצטרף שכן שעבר במקום באקראי, העלה גם הוא זכרונות ממתפללי בית הכנסת הוותיקים וההתרחשויות בשנים האחרונות שעברו על בית הכנסת.
צפו:
משניות לעילוי נשמת הרב שלום דובער בוטמן ע"ה
ש
שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הַלְוֵנִי, וְכֵן הָאִשָּׁה מֵחֲבֶרְתָּהּ כִּכָּרוֹת. וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ, מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת. וְכֵן עֶרֶב פֶּסַח בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְנוֹטֵל אֶת פִּסְחוֹ, וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר יוֹם טוֹב:
ל
לוּלָב וַעֲרָבָה, שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה, שְׁמֹנָה. סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם, שִׁבְעָה. וְהֶחָלִיל, חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה:
ו
וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד, הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לְחָכָם וְהֻתַּר, וְהַנָּזִיר, וְהַמְּצֹרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטָהֳרָתוֹ:
מ
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית. מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם, אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. וְכָל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה:
ד
דִּינֵי מָמוֹנוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה. גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת, בִּשְׁלֹשָׁה. נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, בִּשְׁלֹשָׁה. הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע, בִּשְׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹצִיא שֵׁם רַע, בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ דִינֵי נְפָשׁוֹת:
ו
וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד, הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לְחָכָם וְהֻתַּר, וְהַנָּזִיר, וְהַמְּצֹרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטָהֳרָתוֹ:
ב
בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם, בַּשַּׁחֲרִית, בַּמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים, בַּתַּעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים:
ע
עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה, לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב. וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן, וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי:
ר
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה וְאַחַת עַל הָאָרִיג, חַיָּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, שִׁעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין:
מאפשרים לכם לקבל
