מי חי ב'תודעת שפע'? | זווית אישית
הנה משהו שעוד לא פיצחתי רגשית. כלומר, די הבנתי את זה בראש אבל הלב איכשהו לא ממש זורם עם התובנה.
יש לי חבר אופטיקאי שבבעלותו חנות משקפיים, אנחנו מדברים מידי פעם כי הוא אמנם רואה טוב פיזית ואף דואג שאנשים אחרים יראו טוב, אבל בכל הקשור לראיה מעבר, מה שנקרא ׳רואה בעיני רוחו׳ או ראיית המציאות האופטיקה לא ממש עוזרת וצריך פה חבר טוב שיאתגר את שהיה ברור.
החבר שלי ואני נפשים אם כן מידי פעם ומשוחחים, מאתגרים זה את ראייתו של זה. בכל הקשור למבט חיובי על העולם התקדמנו די יפה. הוא וגם אני למדנו אט אט לראות את העולם במבט חיובי וזה לא היה קל. לא קל לאדם שרגיל כל חייו לראות את הטוב כ׳ככה-ככה׳ שעוד רגע יפסק ואת הרע כקטסטרופה סטטית, לשנות כיוון ולראות את הרע כ׳ככה-ככה׳ זמני ואת הטוב כמצב סטטי מדהים, מקסים ואיזה יופי.
אבל אז בא השלב הבא אותו כאמור עוד לא פיצחתי, וזה מה שקוראים היום בעולם ׳תודעת שפע׳. הטיקטוקים והאינסטגרמים מלאים בזה, אבל אני כבר ניסיתי את זה קצת קודם, לחיות בתודעת שפע.
מסתבר שבלי כל קשר למצב חשבון הבנק של האדם, יש מי שעם מליון דולר בבנק וכמה דירות להשקעה בצד יחיה בתודעת עוני או לפחות ׳ככה-ככה׳ ולא בתודעת שפע, כלומר, תמיד בתחושה שעוד רגע זה יגמר ובסוף הכל יתפוצץ ומי יודע מה יהיה מחר. ויש אשר יש לו בדיוק מה שהוא צריך להיום, והוא חי בתודעה של שפע. גם הוא דואג עקרונית אבל בתחושתו הכל טוב ויהיה עוד יותר טוב. או במילים שלי, בראש הוא דואג קצת אבל בלב הוא ממש רגוע.
מרגע שהבנתי את זה ואף שמתי לב שאני שייך לסוג הראשון, שגם כשיש לו הוא דואג וחי בתחושת חסר, החילותי לחפש את הדרך לחיות ב׳תודעת שפע׳.
החבר שלי האופטיקאי התאים לי בול, שכן הוא מאותה תפוצה כמו שלי, קיבל את אותו החינוך וגם הוא בין אם יש ובין אם אין, חי בתחושה שעוד רגע זה יגמר והדאגה מנהלת אותו.
ההצלחה שלנו עם המבט החיובי עזרה פה מאוד הרבה ובהחלט חיינו השתנו ולא אגזים אם אומר שהם השתנו לבלי הכר. אבל עדיין יש משהו שעוד לא פוצח.
השבוע שוחחנו אחרי הרבה זמן, מיד בתחילה סיפר שלי שאשה שעובדת בחנות על ידו אמרה לו: Du lebst im Bewusstsein der Armut. אתה חי בתודעת עניות. ׳איך זה יכול להיות, אני הרי שיניתי, ורואה הכל חיובי, ומה זו התודעה הזאת׳? ושלא תטעו, מדובר באדם מאיר פנים, מחייך, אוהב אדם, אדיב ונדיב לב.
נזכרתי ברש״י שלמדתי בשיעור היומי של פרשת השבוע על הפסוק ״כִּי ה׳ אֱלֹקיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה׳ אֱלֹקיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר.״
ועל זה בא רש״י שנראה שהגיע הרגע מהרצאת מודעות ודמיון מודרך ואומר: "כי ה' אלקיך ברכך" - לפיכך לא תכפו (ס"א תכפרו) את טובתו להראות כאלו אתם עניים אלא הראו עצמכם עשירים״.
רגע, מה זאת אומרת ׳הראו עצמכם עשירים׳? ואם אני עני?
(אגב, יש מצב שרש״י כתב את זה בוורמס שבגרמניה? אולי גם הוא כתב Bewusstsein der Armut/(Reichtums?
את החבר שאלתי: כשאתה משחרר 100 יורו לילד לפינוק בחופש, עד כמה זה קשה לך? אני לא מדבר על משהו שלדעתך הוא סתם בזבוז, אלא על הוצאה שאתה מבין שאי אפשר לברוח ממנה. כשאתה מוציא אותה, מה החוויה? אם החוויה היא של כיווץ מסוים בלב, הרי שהתודעה עדיין תודעה של עניות היא. ואולי השכנה שלך שם בעסק ברגישותה כי רבה, שמה לב לשדר הזה שאתה משדר.
לכם חברים אומר, שאני בעצמי עוד לא שם, התובנה קיימת, דומני שאני מבין טוב מה רש״י אומר, כלומר, מה לפי רש״י הקב״ה דורש מאתנו, וזה לחיות בתודעת שפע ׳כי ה׳ אלוקיך ברכך.. לא חסרת דבר׳. אבל כאמור הלב שלי עוד לא לגמרי שם.
בברכה לגאולה שלמה, פרטית וכללית.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
