אני לא חסיד חב"ד, אלא חסיד של חב"ד | רוני פאלוך, בני ברק
רוני פאלוך
הייתי שם בתור 3 שעות.
ג' תמוז, תשפ"ד. זה היה לאחר השתתפות בשידור חי למאזיני רדיו 'קול חי' בצוותא במעין התוועדות, עם הרב צבי גרינבלט מארגנטינה, הרב זלמן גופין מירושלים, הרב מנחם ברוד מכפר חב"ד ואחרון חביב הרב יוסף חיים קנטור מתאילנד והמזרח הרחוק, בביתו של ידידי ושליח שלוחי חב"ד שלמה חיים בן טוביה.
לבקשתי, הצגתי את הרב קנטור בשידור, ותיארתי במעט את הפעילות הענפה והבלתי נתפסת של בתי חב"ד בבנגקוק, אותם אני מכיר מאינספור ביקורים, עד שבאחת מהפעמים הבאתי את בנותיי ה"ישראליות", שקצת יגעו ויבינו...
הגעתי לתור, שטורו רק גדל במשך השנים. כמיטב מסורת חב"ד, הסדר מופתי, מחולקת שתיה קרה וספסלים מוצבים לאורך התור. לא תכננתי להמתין כל כך הרבה זמן, אולם לאחר שהשתלבתי בתור, הבנתי שאני לא יוצא מבלי לשהות מס' שניות באוהל הקדוש, ובלי "טריקים וקומבינות" ישראליים... החלטתי להמתין, לצפות במסכים במלך זיע"א, ללמוד מכל מילה משמעות להתנהלות אישית, משפחתית וציבורית לדורות.
לחשוב, לראות, להיות חלק – לפחות במהלך התור, עד שאזכה להעתיר מס' דקות ליד המלך.
וראיתי, ראיתי מאות גוונים של חב"ד, שהמכנה המשותף הוא שהם שלוחים נאמנים של הרבי זיע"א, כל אחד בדרכו.
בכל הגילאים, בכל הסגנונות, ומיותר לציין - מכל רחבי תבל. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מבינים כי למרות הגעגוע העז, הרבי השאיר תפקיד ומורשת - שליחות לכל אחד ואחת, בצורה ברורה, להמשיך את ההפצה, את הקירוב, את ה'משימה' לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו, ובעבור חסידי חב"ד - לעשות זאת בדרכו של המשלח. זה לא רק מפעל השליחות האדיר, אלא כל רגע ורגע של 'אידישער בליק' של יהודי ירא השם.
צפים ועולים לי מכרים וקרובים שפועלים ושלוחים ללא לאות, החל מידיד נפשי יוסי אשכנזי מה'כפר', שכבר עשרות שנים מדי שישי בבוקר ניצב על משמרתו בנתב"ג למבצע תפילין, ממשיך מנב"ת חייקה הגר נוו"ב ורעייתו של חברי הטוב ר' מאיר, שדואגת שבנחל'ה יהיה המקווה הכי הכי בעולם... ממשיך בשליח שאולי הפך להיות הכי מפורסם בתבל, ובישראל בוודאי, מיותר להציג מהיכן - ה"ה הרב נחמיה וילהלם, ועובר לאיש ההשקפה והעומק המשלב פעילות לתושבי סביבת חולון רבתי, הרב שמואל רסקין - והרשימה יכולה לא להסתיים...
ואיך אפשר בלי אנקדוטת השגחה פרטית, שתמיד מתרחשת בנגיעה עם זכרונו של הרבי זיע"א.
כשאני כבר בתוך התור, נזכרתי שמה יותר טבעי מאשר להשתתף בתאריך זה במימון איזו פעילות, 'מבצעים'. לפחות אגרום מעט נח"ר לרבי המשלח, אם לא זכיתי להימנות על חסידיו ושלוחיו.
אני חושב לעצמי, לאיזה בית חב"ד אני ממש מרגיש קשור ויש לי כרגע הרגש להשתתף? ואיך אני יכול כעת, בתוך התור?
ואני כבר יודע מה הכיוון שלי בעניין.
והנה, מי מופיע מולי? הת' מענדי גרליצקי, עם החיוך הנבוך של אביו השליח היקר המוסר נפשו באוניברסיטת תל אביב, ה"ה הרב ישעיה גרליצקי. אני מעביר לו משהו, ואומר לו: 'תן לאבא בעבור השתתפות בפעילות', והוא ממשיך בחיוך ותוך אמירת תהילים, מענה לשון.
ורגע, הייתי ליד לפני כן הרב קנטור, ומי מפציע מולי? השליח מכונת הטורבו ה"ה הרב אליעזר אשכנזי מבנגקוק, ואותו כנ"ל ... איזו סמליות...
ואיך אפשר לא להתרשם במהלך שלוש השעות מהקשישים ומהצעירים, מילדים שהגיעו בנסיעה באוטובוס בת 20 שעות! כולם חדורי מוטיבציה, וכפי שציינתי - על כל גווניהם, אולם הצד השווה שבהם ברור - רצוננו לראות את מלכינו בחוש ובטוב הנגלה לעין, ועד אז לפעול ולהפעיל לעשות את רצונו בכל הגלובוס.
"קער אוועלט".
אוי, רבי, רואים את ההמשכיות שכל כך מדברים עליה כל הזמן. זה נוכח פיזית, לא רק באוויר.
כי הרבי זיע"א הנחיל לכולם, כי האדם הוא לא במרכז, אלא ההשפעה שלו על הסביבה ואיך לקרב כל רגע עוד יהודי.
כפי שענה ליהודי שאמר לרבי (בתרגום מאנגלית): "רבי, אתה מדהים", ענה לו הרבי: "מה יש לעולם מכך שאני מדהים..." וואו, איזה עולם ומלואו במשפט אחד.
וכפי שאמר הרב יונתן זקס ע"ה, רבי גדול מגדל חסידים, רבי ענק מצמיח מנהיגים.
זכיתי ובעשור האחרון, כמדומני שבכל פעם אני מתחיל את מסעי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות באוהל הקדוש בקווינס - מירון של אמריקה, אמריקה איז נישט אנדערש... במשך 3 שעות המתנה התרחשה לה גם הפנמה; מהו המיקרוקוסמוס שהרבי זיע"א הותיר, עם מורשתו וציוויו - דער וועלט איז יא אנדערש!
מאפשרים לכם לקבל
