לחסוך או לפרגן? שליח שמשלם משכורת - את זה כדאי שתדע
בליל ג' תמוז התבקשתי להתוועד עם שלוחים מצעירי הצאן ולספר להם על הרבי ותוך כדי הדברים עלה סיפור חלוקת הכספים ע"י הרבי לשלוחים. כזכור בסוף שנות המ"מים החל מפעל השליחות לצבור תאוצה ואם עד אז יצאו שלוחים מעטים להקים בתי חב"ד הכא והתם הרי שבאותן השנים הרבי הרחיב את הדיבור על חשיבות הקמת בתי חב"ד וכל זוג נשוי שכיבד את עצמו חיפש מקום לשליחות.
בזה אחר זה החלו ערי ישראל להתמלאות בבתי חב"ד כאשר כל שליח היה מבקש את אישורו של הרבי להצעה שהוצעה לו והרבי היה מאשר את היציאה לשליחות וכמובן גם מברך להצלחה.
ההסתדרות לפרנסה היתה מוטלת על כתפי השליח בעצמו. אז באותם הימים לא היו מקבלים באה"ק מענקי יציאה ותמיכה לתקופה הראשונה של השליחות. אם היית השליח הראשון בעירך היה עליך למצוא בעצמך את הדרך כיצד להתפרנס ואם היית מגיע למקום שכבר קדמך שליח, היית מקבל ממנו סיוע לפרנסתך לאור נסיונו במקום.
מהרבי היו מקבלים ברכות ולא כסף. התנהלות זו היתה חריגה ביותר ביחס לכל הארגונים היהודיים שהיו שולחים נציגים למקומות יהודיים, עם שכר שמשולם מדי חודש בחודשו. עסקני גופים גדולים בעולם היהודי הרימו גבה נוכח ההתנהלות הזו והם חזו כי היא לא תצליח לאורך זמן שכן מי כמוהם יודע שהצבא צועד על קיבתו. הם סברו שללא תמיכה כלכלית מהעורף חיילי החזית יישחקו מהרה עד עפר.
עם השנים התחזית התבדתה וכולם ראו שברכותיו של הרבי עולים עשרות מונים על מנים וזוזים. השלוחים נאחזו בצפרניהם במקום שליחותם ואט אט הגיעה גם הפרנסה.
בא' משנות הממ"ים המאוחרות הרבי החל לחלק כסף לשלוחים. השמועה אמרה שאל קופת הרבי הגיעה ירושה גדולה מאנגליה, ירושה בת עשרות מליוני דולרים והרבי הורה למזכירו הרב קרינסקי לתת מענק לכל בית חב"ד בעולם. סכום שווה לכל אחד ואחד. הרבי לא הבדיל בין בתי חב"ד גדולים וותיקים לבין בתי חב"ד קטנים וצעירים. כולם קיבלו בשווה ממש.
הדבר חזר על עצמו במשך תקופה ארוכה כאשר מידי כמה חודשים הרבי קבע סכום מסויים והורה לחלקם לבתי חב"ד. פעמים הרבי קשר בין הוראת הסכום לבין התאריך החסידי שבו חולקו הכספים. היו פעמים שהמלגה היתה עבור קופת הבית חב"ד והיו פעמים שהרבי חילק לכל שליח ושליח באופן אישי. היו שנים שכל השלוחים שבאו לכינוס השלוחים קיבלו כאלף דולר להשתתפות ההוצאות האישיות של השליח.
הדבר היה נשגב מבינתנו. כי דרכו של כל מנהיג עדה לחלק את הכסף שנערם באמתחתו לפי הנצרכים והנזקקים. מי ששקוע בחובות עד צווארו יקבל יותר מאשר מנהלים שזכו להתפרנס ברווחה גדולה או שבדרך כלל הוא מקים קרן שמחות לסייע בעת שהשמחות במעונם ואילו אצל הרבי כשחילק את צדקתו היה סכום שווה וכל שליח קיבל את אותו סכום שקיבל רעהו.
אינני זוכר את התאריכים שבהם הרבי חילק. גם לא את הסכומים המדוייקים אבל דורשי רשומות בטח יוכלו לרכז את הרשימה המעניינת הזו ואת הסכומים שהרבי קבע בדרך כלל בהקשר לתאריך מסויים.
כך נמשך הדבר חודשים רבים ושנים עד שאט אט התמיכה דעכה ונפסקה והשמועה אמרה שהדבר נבע מכך שהודיעו לרבי שקופת הצדקה שלו התרוקנה עד לפרוטתה אחרונה.
המענקים הללו מעבר להקלה הכספית נתנו לנו השלוחים תחושה אבהית מיוחדת. אבא זוכר אותך וחושב עליך. היה במענקים הללו דבר חריג מכל מה שקיבלנו מהרבי.
כדי לקבל מהרבי מכתב, פתק של ברכה ועצה היית צריך לכתוב לרבי ולפנות אליו ורק אז קיבלת מענה. נסעת לרבי חזרת עם דולרי ברכה וקונטרסים וכוס של ברכה ולעקח וכו', אבל שהרבי יתן לך מבלי שפנית אליו לא היה כדבר הזה. היתה מתיקות מיוחדת במתנות הללו שקיבלת אותם תמיד בהפתעה ומבלי שפנית לקבלם. תחושה שכל אחד מאתנו הוא בראש מעייניו של הרבי.
•
סיפור חלוקת הכספים של הרבי מלמד אותנו כולנו ללכת בדרכיו ובאורחותיו נצח סלה ועד.
אני שומע רבות על מנהלי מוסדות ובתי חב"ד שיש להם חיכוכים עם עובדיהם. עובדים מסורים מתאכזבים בסוף החודש כאשר מתחשבנים עמם על קטנות ומדקדקים איתם על זוטות. עושה רושם שא' מהישגיו של המנהל הוא כמה שקלים הוא מצליח מידי חודש לקושש משכרם של עובדיו.
בעמדנו בשנת השלושים לג' תמוז יתרוממו המנהלים מעל הקשיים היומיומיים שלהם ויעניקו מענק הקשור לסכום של שלושים לכל עובדיהם מבלי יוצא מן הכלל לכולם בשוה כפי שנהג הרבי לחלק ביומי דפגרא.
לפני כשלושים שנה כשהייתי עדיין טירון התגלע ויכוח נוקב ביני ובין א' מהעובדים אצלנו בבית הספר על שכרו המגיע לו. לצדקת דרכי הדגשתי בפניו כי הכסף שאני נותן לו אינו ממון שלי פרטי כי אם כספי צדקה שעלי לתת עליהם דין וחשבון במרומים. אותו עובד איבד עם הזמן את האנרגיות לעבודתו ועשה את המוטל עליו כמי שכפאו שד.
הבנתי שלא נהגתי נכון. פניתי אליו ואמרתי לו שמהחודש הבא רק הוא יחליט כמה מגיע לו ובלבד שאת האחריות על שימוש נכון בכספי הצדקה יטול עליו ועל צוואריו. מאותו יום כל דרישה שלו כובדה וכל בקשה שלו נתקבלה והרווח היה כולו שלי. קיבלתי עובד חדש ורענן שמאותו יום נתן מעצמו את כל כולו לתפקידו.
אני מבטיח לכל משלמי המשכורות שהמענק הזה לכל עובדיכם יטיב עמכם יותר מאשר עם מקבלי המענק. העובדים יוסיפו בעבודת הקודש ומן הסתם גם יתרמו לכם בעת מצוא ויתרימו אחרים למפעלכם המבורך.
הרבי לא היה חייב להקציב לאף אחד משלוחיו ואף בנה את אימפריית הבתי חב"ד שלו מבלי שתמך בהם. הוא ציפה שכל אחד מהם ימצא את מקורות הכנסותיו במדינתו ובעירו בכוחות עצמו ועם כל זה כאשר בקעתו של רבינו התמלאה בדינרים הוא לא שהה לרגע והחל לפזר ולתת לבניו השלוחים די בכל אתר ואתר.
אין לי ספק שאתם משקיעים באופן של לכתחילה אריבער בתחומים רבים במפעלכם, ההשקעה הזו בעובדים היא גם השקעה המשתלמת ביותר וגם הליכה בדרכו של הרבי מהרה יבוא ויגלה אכי"ר..
> להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: [email protected] | ובווצאפ 2711532-052