האם ניתן לקיים ניחום אבלים באמצעות מכתב? מדוע ישב הרבי בעת שניחם אבלים, ומה נהג לומר לאלו שניחמוהו? ומי ביקש מהרש"ג שישאל את הרבי שאלות? אלו מקצת מהנושאים שנידונו בעת שעלו רבני חב"ד לנחם את ראש הישיבה הגר"ש אלתר שליט"א ואת אחיו הגה"צ שליט"א, בעת שישבו 'שבעה' על אמם, הרבנית צפורה אלתר מגור ע"ה אשתו של האדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זי"ע, לפני כשבועיים.

במערכת 'דבר אמת' שם שוקדים על הפצת תורתו של הגר"ש, פירסמו בימים אלו תיעודים מביקורי ניחומי האבלים של כמה מחשובי רבני חב"ד, ובהם: הרב נפתלי רוט רב ביה"כ חב"ד מטרסדורף  ויו"ר צא"ח; הרה"ג ר' טוביה זילברשטרום רב ביהכנ"ס שיכון חב"ד ירושלים ור"מ ישיבת חב"ד קריית גת; הרה"ג ר' יוסף יצחק הבלין רב רמת שלמה ויו"ר מכון היכל מנחם; הרה"ג ר' ברוך חדד שליח הרבי במלחה ומח"ס ידועים.  בתיעוד נוסף נראים: הגאון החסיד הרב יקותיאל פרקש שליט"א רב ומו"צ, שאף מתגורר בסמיכות לראש הישיבה והוא הגיע כשהוא מלווה בבנו הנגיד החסיד ר' דודי פרקש מניו יורק;  יחד עמהם עלה לנחם הרה"ח ר' שמעון איזנבך שליט"א שליח הרבי באילת.

בתוך הדברים העלו הרבנים זכרונות מהרבנית ע"ה שהיתה פותחת את דלת ביתה במאור פנים לשלוחי הרבי זי"ע, עת הגיעו להזמין את הרבי ה'פני מנחם' לארועי חב"ד השונים כמו סיום הרמב"ם או סיום ספר המצוות לילדים. בין הדברים הוזכר בואו של ה'פני מנחם' להכנסת ספר תורה לביה"כ 'צמח צדיק' בעיר העתיקה, לשם הגיע יחד עם הרה"ג רבי יהודה צדקה ראש ישיבת 'פורת יוסף'. ה'פני מנחם' היה נרגש אז מהמעמד וסיפר לרה"ג ר' טוביה זילברשטרום שליווהו, כי לפני מלחמת העולם השניה תכננו להתחיל בכתיבת ספר תורה כללי, ועסק בזה הגאון הגדול רבי מנחם זמבא הי"ד זצ"ל, אך לא איסתייעא מילתא. ראש הישיבה הגר"ש העיר שהיה מעשה כזה בישיבת חכמי לובלין, לאחר פטירת רבי מאיר שפירא זצ"ל, שרצו לכתוב ספר תורה כללי לעילוי נשמתו.

הרב יוסף יצחק הבלין סיפר שכאשר הרש"ג גיסו של הרבי, ישב שבעה, הרבי הלך לנחם, אז הכינו את הרש"ג עם שאלות בהלכות אבלות שישאל את הרבי. כאן העיר ראש הישיבה הגר"ש שתמיד הכינו את הרש"ג עם שאלות שרצו לשאול, גם בסעודות יו"ט שישבו יחד בדירת הריי"צ נבג"ם.

המשיך הרב הבלין לספר, שכשהרבי הגיע, והרש"ג התחיל לשאול שאלות, אז הרבי אמר לו 'כמה שפחות מתעסקים בזה יותר טוב', והרבי הוסיף ש'אם מקילים [הרי הלכה כדברי המיקל באבל] גם מקילים להנשמה', הוא הסתכל על הרבי בכמין תמיהה, שלא שמע זאת קודם. אז הרבי אמר 'אזוי איז דאס' – ככה זה.

הגאון רבי דניאל חיים אלתר שליט"א, ראש ישיבת 'פני מנחם', ביקש לברר מה ענה הרבי זי"ע כנגד המנחמים, ורבני חב"ד השיבו כי נהג לומר 'אמן'.

במהלך השיחה הפתיע ראש הישיבה הגר"ש אלתר את רבי שמעון  אייזנבאך שליט"א כשהוא נוקב מיד בשם השכונה שבה הוא משמש כשליח: שכונת 'השחמון' באילת, ומציין כי הופתע שמזה עשרות שנים השליחות נמשכת... פרט לכך הוא הכיר את הרבנים וציין כי קורא את מאמריהם ב'כפר חב"ד'.

בנוסף, הפתיע הגאון רבי דניאל חיים אלתר שליט"א כאשר הראה לגאון רבי יקותיאל פרקש את הספר 'חול המועד כהלכתו' שאותו חיבר הרב פרקש ואשר אותו העניק בשעתו לאביו ה'פני מנחם', כאשר ספר זה הועבר אליו מעזבון אביו. בשער הספר מופיע כתב ידו של ה'פני מנחם' המציין כי קיבלו מהמחבר שיבדלחט"א.

בהמשך התעורר דיון כיצד מקיימים 'אבל פותח תחילה' באמצעות מכתב ניחומין, כשעל כך הובאו שלוש הסברים מהרבי זי"ע, כשראש הישיבה שליט"א דן בדבריו של הרבי שעצם פתיחת המכתב מהווה 'אבל פותח תחילה', וחידש שאפשר ללמוד מהדברים שגם בשליחה של אמירת ניחומים מוקלטת אפשר לקיים 'אבל פותח תחילה' בעצם לחיצתו על ההשמעה של ההודעה.

כן סיפרו כי פעם הגיע לנחם את הרבי שליח של אחד האדמו"רים, וכשיצא הורה לו הרבי שינחם הוא, השליח, בעצמו. על כך העיר הגר"ש בהתרגשות כי זהו סיפור אופייני על המגדיר את דמותו של הרבי - "כי זה היה הרבי. הוא דאג לכל יהודי, ודאג למצווה של כל יהודי, שכל יהודי יזכה לקיים את המצוות".

דיון נוסף התעורר בשאלה שאותה נשאל ה'פני מנחם' מפי דודו של הרב אייזנבך – הגה"ח רבי חנניה יוסף אייזנבך אודות הנחת תפילין של בני גד ובני ראובן במלחמה שלא הניחו , כאשר ה'פני מנחם' העיר על פי יסוד העומד במרכז הספר 'עטרת ראש' לאדמו"ר האמצעי שהראש כולל את כל האברים, והנחת תפילין על הראש כוללת את כל הגוף, ובדברו הראה לרבי חנניה יוסף את הספר 'עטרת ראש' אותו קיבל מאביו הגדול ה'אמרי אמת' מגור זי"ע, ספר עטרת ראש זה היה שייך עוד לאביו אדמו"ר השפת אמת מגור, והאמרי אמת לקחו עמו בבריחתו מהעיירה גור בעת המלחמה, והוא אחד הספרים הבודדים שניצלו מספרייתו המפורסמת שאבדה במלחמה. על כך אמרו רבני חב"ד שעצם העברת הספר ל'פני מנחם', שה'אמרי אמת' הקדיש לו את הספר עוד בבחרותו, מעידה על כך שהוא הועידו כבר אז להנהגה...

צפו בשיחות המרתקות: