בליל שישי האחרון הובא למנוחות בירושלים עיה"ק הגאון הגדול רבי אברהם נח ע"ה גרבוז.

הרב גרבוז היה מתלמידי הרב מבריסק. לאחר חתונתו עם בתו של הרב בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק,  נתמנה להיות אחד מראשי ישיבת נובהרדוק בירושלים. ולאחר מכן ראש כולל "הר אפרים".

הרב גרבוז חיבר את הספרים "מנחת אברהם", על סדר קדשים, ועל חומש ויקרא ומדרש תורת כהנים. הוא היה מהיחידים בדור, הבקיאים בגאונות בנושאים אלו.

•

את הרב גרבוז ומשפחתו מכירה משפחתנו באופן אישי, במשך כיובל שנים, מתגוררות משפחת אליטוב ומשפחת גרבוז דלת לצד דלת, בבניין הדירות ברחוב אבן האזל בירושלים.

זכות גדולה הייתה לנו להכיר את דמותו של הרב אברהם גרבוז, יהודי מיוחד הלומד תורה בכל רגע ורגע, בקיא נפלא בכל תחומי התורה, מאיר פנים בעל מידות תרומיות ואצילות נפש ששומעים בסיפורים על דורות עברו.

בין המשפחות נרקמה ידידות אישית רבת שנים, סבי, הרב חיים שמעון גד ע"ה אליטוב, והרב גרבוז כיבדו אחד את השני בצורה מעוררת השתאות, בחגים היה הרב גרבוז בא לשבת עם סבי לאמירת לחיים לכבוד החג, סבי היה נהנה לדבר איתו, והם היו משוחחים גם על דמותו של חותנו ראש ישיבת נובהרדוק, הרב בן ציון ברוק, שלמד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ולימים אף השתתף בהתוועדות הרבי, והיה מהיחידים בהיסטוריה שהרבי כיבד אותם לשאת דברים במהלך ההתוועדות.

כשאמו של סבי הרבנית שושנה הייתה בחיים, הרב והרבנית גרבוז היו לבקר אותה כשהייתה בביתו של סבא, ומודים לה ומכירים טובה על  שהצילה את חיי בתו התינוקת, לאחר שנחנקה וברגע האחרון הסבתא בתושייתה הצילתה.

לימים, בהשגחה פרטית מופלאה היו הרב גרבוז ואשתו שהצילו את סבי ממוות, כשהתמוטט בביתו לאחר אירוע לבבי, ובאותו הזמן ממש היה איש צוות רפואי בבית משפחת גרבוז הסמוך, והוא הציל את סבי ממות, ובעזרת ה' הוא חזר לעוד ארבע שנות חיים.

כמה פעמים ראיתי את אבי, מראשי ישיבת תות''ל המרכזית בכפר חב"ד, משוחח עם להבחל"ח הרב גרבוז בלימוד, כשהוא מתפעל מהבקיאות הגדולה של הרב גרבוז בנושאים שהעלה.

•

פעם שמעתי אותו משוחח עם הרב גרבוז על ההתכתבות של אביו עם הרבי מליובאוויטש בקשר לחתונתו של הרב גרבוז:

אביו של הרב גרבוז, הרב אפרים זאב גרבוז, היה ראש ישיבת אהל תורה בירושלים, וחיבר את הספר הר אפרים על המכילתא ועוד.

כשבנו היחיד, הרב אברהם גרבוז עמד להתחתן, כתב אביו מכתב בקשת ברכה אל הרבי, וצירף את ספרו "הר אפרים על המכילתא".

במענה הרבי כתב לו מכתב תורני נפלא:

ב"ה, ב' כסלו, תשט"ז

ברוקלין.

הרה"ג אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה אפרים זאב שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ממבשר טוב מחתונת בנו שליט"א ביום הרביעי ט"ו כסלו הבע"ל.

הנה יה"ר מהשי"ת שיהי' למזל טוב מזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת, ולבנין בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה, כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, וימלא השי"ת משאלות לבב כת"ר שי' לרוות ממנו רוב נחת, ושימשיך ויעבוד באהלה של תורה.

בברכת מזל טוב מזל טוב.

בהזדמנות זו אאשר בת"ח קבלת הס' - מכילתא עם פי' קו המדה והר אפרים, ולחביבותא דמילתא הרי אף שאין הזמ"ג ומרשה, עברתי בין דפיו עכ"פ בחפזה, ומועתק לקמן איזו הערות. וידועה דרז"ל עה"פ את והב בסופה.

הר אפרים.

פסקא א'. נבואת חנני' בן עזור (סנה' פט, א) הוי דינה כמתנבא מה שנאמר לחברו (לירמי') כיון שנלמדה מק"ו ממה שנאמר לירמי', ובכ"ז אף שנתנבא סתם, שלא אמר שנאמר אליו, אין לפרש דבריו שמתנבא מה שנאמר לירמי' כיון שעדיין לא למד ירמי' הק"ו.

והדוחק מובן. ואדרבה יותר נ"ל להיפך, דאפי' יתכוון לנבואת ירמי', לא יהי' הדין כן. וק"ל.

אבל אין נצרך לכל הדוחק, כי פירכא מעיקרא ליתא, ואפילו את"ל שבכל מקום באומר סתם ולא - אלי דיינינן לי' לזכות שכוונתו לומר כה אמר ה' לנביא חברו ולא אליו, בחנני' ע"כ א"א לפרש שכוונתו לומר כן, שהרי בא נבואה זו לחברו הנביא, לירמי' וכמש"נ (ירמי' כח, א) אמר אלי חנני'. ופשוט.

קו המדה, ס, ב. המכילתא אותו היום נמשח יהושע, משמע ומסתבר לומר שהוא בשנת הארבעים, ככלות מלכות משה.

וא"א לפרש כן במכילתא, שהרי תיכף לדברי ר"י דאותו היום כו' באים דברי ר"א המודעי שזהו נתינת רמז למשה שלא יכנס לארץ. ואין מקום לרמז בשנת המ' לאחרי שנאמר כבר בפירוש.

ואין לומר שבזה פליגי ר"א ור"י מתי נאמרה הפרשה - דא"כ עיקר חסר מן הספר.

ובכלל אין הכרח לפרש נמשח יהושע בשמן המשחה ולמלכות (ומנין לשמן המשחה אז) - אלא הוא ל' מינוי לשררה, וע"ד פירש"י שמות כט, כט. [והרוצה לפרש דוקא למלכות - בכ"ז ל"ק הנ"ל, שהרי נמשח שלמה בחיי דוד ובציווי שלו. אבל יוקשה מה מקום אח"ז לבקשת יפקוד גו' איש על העדה].

ופלוגתת ר"י ור"א כפשוטה - באם ושים באזני ג"פ - הוא ציווי למינוי או רק רמז שנותן למשה.

- ובמש"כ בהר אפרים שם - להעיר ממש"כ בחזקוני על אתר.

הר אפרים בסוף הס'. קכא, א. מפרש המכילתא כאן ע"פ המכילתא דרשב"י. וזוהי ראי' לסתור, דשינוי הל' בין שני המקומות "כהנים אומרים" "ישראל אומרים" - מורה על שינוי הענין

ופי' המכילתא פשוט - שיהיו מותרים במלאכות המותרות במקדש ויתקיים איסור מלאכה בשבת בשאר המלאכות. והן רובן המכריע של ל"א מלאכות.

ותמיהת הזי"ר - לא זיכיתי להבין.

•

זה לא היה המכתב הראשון של הרבי אליו, המכתב הקודם היה כמה שנים קודם לכך, בחודש תמוז תשי"ז, אז הרב אפרים גרבוז שלח אל הרבי מכתב וצירף לזה מחידושי תורתו העומדים לצאת לאור בספר "הר אפרים" על הירושלמי שקלים ע"פ הר"ש סיריליאו.

 ועל כך ענה הרבי:

... הערה (בחפזי) לחביבותא דמילתא - בגליון המצורף (דף ט') למכ' כת"ר בפירושו הא'.

בתחלתו סד"ה אר"י. נשאר בצ"ע על הרמב"ם. ולדידי ל"ק, כי עכצ"ל דאין מקבלין שבתוספתא זו גם בדיעבד הוא, מדמסיים ואם הקדישו הקדשן הקדש, ולא קאמר דעדיפא מינה דאם הקדישו מקבלין. ובערכין ו, רע"א - ברייתא אחרת היא, וכדמוכח בלאה"כ מזה שבלשון אחרת היא שנוי'. ראה שם בשטמ"ק. ואין צורך למה שנדחק בקה"ע ולא מפליג כו'. ומש"פ בתקלין חדתין ואב"א כו' צע"ג. וכנראה נמשך אחרי הסוגיא בערכין שם.

שם ע"ב ד"ה אבל. ונ"ל דאתי גם אליבא דריב"ז כו'. - נ"ל דאתי (לפי' הרש"ס) רק אליבא דריב"ז. דלמ"ד דכהנים פטורים ממחצה"ש, אין צורך לנמק דפטור הכהנים מקלבון דהוו כמו נשים. ובפרט ע"פ לשון הרש"ס בזה שהועתק במלאכת שלמה.

הרב גרבוז השאיר אחריו דור ישרים מבורך.

בניו שנודעו כולם בספרי חידושיהם על הש"ס:

הרב בנימין גרבוז דיין בבית דינו של הרב קרליץ.

הרב צבי גרבוז מראשי ישיבת סלבודקה

הרב אפרים זאב גרבוז ראש ישיבת הנגב שכר שכיר ומראשי ישיבת מאור התורה.

הרב איתמר גרבוז ראש ישיבת אורחות תורה וחתנו חביבו של הגר"ג אדלשטיין.

הרב אריה גרבוז ר"מ בישיבת מיר.

בנות וחתנים, נכדים ונינים.

יהי זכרו ברוך