בארה”ב נפטר הלילה, בגיל 99, הגה”צ רבי משה וולפסון זצ”ל, זקן המשגיחים בארה”ב, רב קהילת ‘אמונת ישראל’ ומשגיח ישיבת ‘תורה ודעת’.

מסע הלוויה ייצא היום (ראשון) בשעה 10:00 בבוקר (שעון ניו יורק) מבית מדרשו ‘אמונת ישראל’ ברחוב 16-43 בשכונת בורו פארק, ומשם יוטס ארונו לארץ הקודש. מסע הלוויה ייצא מירושלים ביום שני, אל בית העלמין בטבריה, שם ייטמן.

*

המשגיח זצ”ל נולד בכ”ג טבת תרפ”ה. בבחרותו למד בישיבת ‘תורה ודעת’ אצל ראשי הישיבה הגאון רבי שרגא פייבל מנדלוביץ’, הגאון רבי גדליה שור והגאון רבי יעקב קמינצקי זצ”ל. בהשפעת הרב שור התקרב לחסידות והיה לחסיד של האדמו”ר ממודז’יץ זצ”ל ואף היה כותב את דברי תורתו.

ברבות שנותיו החשיב עצמו לתלמיד וחסיד של הרבי ואף נהג לבקר בחצרות קודשנו 770 בקראון הייטס לעיתים קרובות. הגיע לנחם ב'שבעה' של הרבנית חיה מושקא ע"ה, ואף זכה לקבל עם רעייתו דולרים מהרבי ו'לקח' בערב יום כיפור. הוא אף קיים קשרים עם האדמו”רים מסקווירא, מסאטמר, מתולדות אהרן זצ”ל ועוד.

*

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו מרת מלכה דבורה ע”ה, בתו של הגאון רבי אליעזר ליפמאן שפיצר זצ”ל מוינה, שייסד אחרי השואה את קהילת עדת יראים וינה בוילימאסברג.

לאחר חתונתו מונה לר”מ ומשגיח בישיבת תורה ודעת ובהמשך שימש כמשגיח של ישיבת ‘תורה ודעת’. רעייתו הרבנית ע”ה שימשה שנים רבות כמורה בבית הספר של קהילת פאפא בשכונת ויילאמסבורג.

רבי משה זצ”ל לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. חתנו הוא הרב מרדכי מנשה זילבר, אף הוא משפיע חסידי.

*

קהילת אמונת ישראל

רבים מתלמידיו המשיכו לשמור קשר קרוב איתו לאחר עזיבתם את הישיבה ועם הזמן נוצרה מסביבו חבורת חסידים, חלקם הגדול היו ליטאים במקורם. המשגיח זצ”ל פתח קהילה לתלמידיו בשם ‘אמונת ישראל’ ולאחר מכן פתח בית כנסת בבורו פארק.

רבי משה זצ”ל היה חלוץ המשפיעים בציבור הכלל חסידי ועם השנים היה לאחד מגדולי צדיקי ארה”ב, שרבים שיחרו לפתחו לקבלת עצה וברכה. לקהילות ‘אמונת ישראל’ שלוחות גם במונסי, לייקווד, ירושלים וביתר עלית. רבים הגיעו לשמוע את דרשותיו.

רבי משה הרבה להדגיש את קדושת המועדים ואת האמונה שכל יהודי הוא קדוש, גם כאשר אין זה נראה כלפי חוץ (“פינטעלע ייד”). הוא הדגיש את חשיבות הרגשת החיות בעבודת ה’, ללא תלות במנהגים מסוימים.

במכתב לתלמיד הוא כתב: ”על שאלתך מהי חסידות, תשובתי – איני יודע. אם תשאל לי מהו חיים, גם על זה אשיב, איני יודע. אמנם אני מרגיש חיים. אין שינוי בין חי למת, רק שבחי יש רוח חיים. הבעש”ט המשיך חיים של הרגשת אלוקות בעולם… אין תורת הבעש”ט תלוי בשום הנהגה פרטית ולכן תלמידיו משתנים בהנהגותיהם.” בהתאם לזאת בבית מדרשו הנהיג מנהגים מקהילות שונות.

*

תורתו מבוססת על רעיונות מכלל ספרי חסידות, בפרט החסידות הפולנית, כשפת אמת ורבי צדוק הכהן מלובלין. הוא הרבה להשתמש בגימטריאות. בתחלת שיעוריו בספר התניא הודגש שלימודו מיועד להתעוררות חיונית ולא להשכלה גרידא.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות חתנים וצאצאים רבים: בניו – הגאון רבי אברהם יצחק רב קהילת אמנות ישראל במונסי, הרב צבי אלימלך מחשובי חסידי קרלין סטולין בשכונת רמות בירושלים. חתניו – המשפיע הגה”צ רבי מרדכי מנשה זילבר מתולדות יהודה, הגאון רבי חיים רוזנברג ראש ישיבת שערי יושר בבורו פארק, וחתנו הגאון רבי גדליהו מאלעיס ראש כולל קרלין סטולין בבורו פארק.

בחייו נפטרו חתניו: הגאון רבי יעקב עקיבא משינסקי זצ”ל ראש ישיבת אור שמח במונסי, והגאון רבי יוסף וינברג זצ”ל ראש ישיבת ‘באר אברהם’ סלאנים.