ועדת הבריאות דנה בשכיחות העישון והצעדים למניעתו. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ אושר שקלים (הליכוד) הדגיש את החקיקה לפרסום נזקי העישון על קופסאות הסיגריות, וקרא למשרדי הבריאות, החינוך והאוצר לפעול יחד להגדלת התקציב לתכניות למניעת עישון בקרב תלמידים ובני נוער.

ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, הזהירה ממגפת הסיגריות האלקטרוניות, והסיכון של נער שהתנסה בסיגריה אלקטרונית להתמכר לסיגריה רגילה הוא פי ארבעה.

היא הציגה נתוני סקר רחב היקף, ולפי אחד מכל חמישה מבוגרים בישראל – מעשן, כאשר במגזר הערבי – כמעט 40% מעשנים, 8.1% מבני הנוער מעשנים לפחות פעם בשבוע ו-4.8% לפחות פעם ביום. בציבור החרדי המצב חמור עוד יותר: 54% בישיבות תיכוניות (=קטנות) חרדיות מעשנים, ובישיבות חרדיות (18-22) גבוהות - 56% מעשנים בקביעות.

היא סיפרה על ניסוח הצעת חוק ממשלתית לאיסור טעמים לסיגריות אלקטרוניות, מניעת מכירת מוצר עישון הנראה או מורכב כצעצוע, מכירת מוצרי עישון בחנויות ייעודיות בלבד וצמצום מספר נקודות המכירה והעלאת גיל המכירה ל-21. היא קראה להקצאת חלק מהמיסוי על הסיגריות – לתכנית ייעודית למיגור התופעה. עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה למניעת עישון, העריך חלק ממיסוי זה ב-52 מיליוני ₪.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, קרא לאכוף את החוק הקיים בתחום המכירה ופרסום, אלירן תורג'מן, מנהל המוקד לגמילת מעישון, הדגיש כי לא ניתן להסביר – ובמקביל למכור בסמוך מוצר מפתה וטעים כסיגריה אלקטרונית והצביע על ירידה בנזקי העישון הפסיבי, מ-1,500 נפטרים בשנה ל-800, אך עליה בכמות הפניות למוקד מפרוץ המלחמה. דנה פרוסט, מנהלת ההסברה באגודה למלחמה במחלה, קראה להרחבת איסור העישון במקומות ציבוריים גם לבתי קפה ומסעדות, ומכירת מוצרי-עישון אך ורק בחנויות ייעודיות. מלכה כץ, ממונת מניעת עישון במשרד החינוך, סיפרה על פעולת היחידה לקידום בריאות בבתי ספר רבים ופעילות בנושא גם לתלמידי כיתה ו'.