בשבת הלכה לבית לעולמה בגיל שמונים ושמונה מרת בלה גלומבוביץ ע"ה. תושבי כפר חב"ד הכירו אותה בשם 'המורה בלה'. המנוחה, הורישה לקהילה החב"דית, נכס חסידי בספרי השירה והסיפורת שלה. 'המורה בלה' לא הייתה אדם פרטי, היא הייתה 'מוסד', של חסד והמון אהבת ישראל. בלכתה ברחוב עצרה לכל ילד, אמא, סבתא ולכולם העניקה מבט רך ואוהב. במסירות נפש עצומה גידלה לבדה (לאחר שהתאלמנה) את שני ילדיה בחינוך על טהרת הקודש , תחת הדיכוי הקומוניסטי ובתוך הבלבול הישראלי, וזכתה לראות בחייה נכדים ונינים, כ"י מקושרים לרבי, חסידים ויראים. בשנים האחרונות הייתה רתוקה לכסא גלגלים אבל המוח והנשמה פעלו כתמיד, מוח חזק ולב רגיש. בערב זה חול המועד סוכות תשס"ד אנו נפרדים מאשה דגולה וזכרה לא ימוש מליבנו. ת.נ.צ.ב.ה.