מי שיודע מיהו הרב משה קוטלרסקי שנפטר הערב, יודע מה גודל האבדה לעולם היהודי כולו. 

אבל רוב מי שהרב קוטלרסקי השפיע על חייו - בכלל לא יודע מי הוא היה. כי כל מי שהושפע מאיזשהו בית חב"ד בעולם בעשרות השנים האחרונות - חייב לו תודה אישית. ומדובר הרי על מיליוני אנשים.

הרב קוטלרסקי, סוג של "אבא" של כל השליחים בעולם, גר בברוקלין אבל חי בעיקר במטוסים. הוא הכיר אישית כל שליח וכל ילד של שליח. שום דבר לא היה קטן מדיי. אבל שום דבר גם לא היה גדול מדיי - חלומות ענק הוגשמו בזכותו. בזכות נאומיו הסוחפים והחזון המלהיב שלו, הוא גייס אישית מאות מיליוני דולרים לאורך השנים לפרויקטים של חינוך יהודי, של מלחמה באנטישמיות, של עזרה לנזקקים.
 

זכיתי לקבל ממנו עצות נבונות ולהתרשם מקרוב מהלב הרחב ומהראש הגדול, כשנאמתי בכנס השליחות בניו יורק. יש הרבה בולדוזרים ויש הרבה אנשים רגישים. יש מעט אנשים שהם גם וגם, על מלא.
 

יש עוד הרבה סיפורים וציטוטים, אבל הרב קוטלרסקי הרי היה מתנגד לכל ההספדים האלה וטוען שהוא בסך הכול חסיד פשוט של הרבי מלובביץ'.
 

בכינוסים הגדולים של השליחים והשליחות, חיכו כולם למעמד השנתי ששמו ה"רול קול" - הרב קוטלרסקי מכריז על כל המקומות שבהם פועלים שליחים, חדשים וישנים. עוד מדינה ועוד דגל ועוד יבשת, הוא בעצם עובר כך בהתרגשות על העולם היהודי כולו, ובסוף מכריז: "מחיאות כפיים לכל העולם!", וכל הקהל באולם פורץ בריקוד. 
 

הוא סבל לאורך השנים מבעיות בריאותיות, אבל המשיך, כל עוד נשמה בקרבו, לפעול ולעשות. הרי "צריך להביא את המשיח".

לאחרונה מצבו החמיר. בשבת האחרונה פגשתי בירושלים שליחה מאחד הקמפוסים בארצות הברית. היא סיפרה לי שהייתה בכותל והתפללה גם עליו. היא אמרה לי שהיא דמיינה שם איך עכשיו, בשיא המלחמה, הגאולה מגיעה והוא מגיע לעשות "רול קול" בכותל, כי כל הגלויות מתקבצות לירושלים.
 

תנחומים לרעייתו ושותפתו רבקה שניהלה את הבית הפתוח לרווחה לאורחים, לרב מנדי, בנו וממשיך דרכו, לחברתי האהובה בתו חני וולוביק, לכל המשפחה הגדולה, ולכל שליחי חב"ד.
 

ותנחומים גם למיליונים - פליטים יהודים מאוקראינה, סטודנטים מלונדון ונערי בר מצווה משדרות או מאוסטרליה - שאין להם מושג שהלילה נפטר בניו יורק יהודי שדאג להם מאוד.