משה כהנא, COL

מירון, תשפ"ד.

איסור גורף לעלות להר בל"ג בעומר בגלל המלחמה וקומץ שיעשו הכל לעלות להר ביום ההילולא של רבי שמעון. לא יעזור כלום: לא הדלקה עם ר' מיילך בידרמן ולא הילולא חליפית בקבר שמעון הצדיק.

מתכון ידוע מראש לחיכוכים ובעיות.

את מה שקרה בסוף כולם יודעים, גם ראש הממשלה נתניהו הזדעזע מהמראות של שוטר הודף ישיש חרדי ומטיח אותו לריצפה והיו עוד כמה אירועים חמורים.

"אבא, למה השוטרים לא אוהבים חרדים?" שאלה אותי ילדתי בת העשר.

ואז נזכרתי שוב במה שקרה כמה שעות קודם לכן, בתהלוכת ל"ג בעומר בביתר.

*

בכל שנה בביתר, אירוע בסדר גודל כזה עם אלפי ילדים, מצריך קודם כל אישור משטרה. האישור הזה כורך בתוכו עשרות אישורי משנה, שאדון קצין משטרה מציג בפני המארגנים כתנאי בסיס לאישור התהלוכה והכינוס. מי שלא ארגן מעודו כנס בסדר גודל כזה לא באמת יבין במה כל זה כרוך. כאב ראש וגם עלויות עצומות שמתחילות באישורים.

השנה, עם מצב המלחמה במדינה, על אחת כמה וכמה. בנוסף לאישורי ותוכנית קצין בטיחות, כיבוי אש, צורך בעשרות סדרנים, יש גם דרישות ביטחוניות מיוחדות. בשורה התחתונה, נרשמתי יחד עם עוד עשרות מאנ"ש להיות סדרן.

ציוותו אותנו במחסום בכניסה לגב התהלוכה, סגירה של הכביש מפני כל כלי רכב, אופניים ודו גלגלי למינהו. הילדים שזרמו מהאוטובוסים לתחילת התהלוכה עברו במחסום וקיבלו הסבר קצר להשתלב בתהלוכה, כל אחד וקבוצתו לפי כרטיס הרישום, סדר למופת.

קצין המשטרה הבכיר פקד גד שפיקח על האירוע, יחד עם מפקד השיטור הקהילתי שלומי שכמעט כל ביתר מכירה, פיקחו באופן אישי ובתיאום עם ר' מנדי כהן מנהל התהלוכה, שהיא יוצאת לדרכה בצורה הבטוחה והטובה ביותר.

לאחר שהתהלוכה יצאה לדרך ב"כביש הרמ"ז", ורק אחרי שאחרוני הילדים נכנסו למתחם הענק של 'קווים', הורה פקד גד לפתוח את המחסומים ולהשיב את התנועה כסדרה.

בינתיים, הוא מבחין במשהו שהסב את תשומת ליבו: נערה מדדה על קביים בליווי אמה, בדרכה רגלית לתהלוכה.

קצין המשטרה לא היסס, ופנה אל האם: "גברת, חבל שיכאבו הרגליים לילדה. תשבו פה בתחנת האוטובוס ואני מזמין ניידת משטרה לקחת אתכם לכינוס. האם: "לא מה פתאום, אנחנו הולכים ברגל, זה בסדר". הקצין: "ברגל זה טוב, אבל הרגליים שלה יכאבו. תמתינו פה".

תוך כדי דיון הוא עולה בקשר ושולח ניידת לאסוף את האם והילדה. האם התרגשה מאוד מהמחווה של השוטרים והחיוך לא מש מפניה.

לי נותר לעמוד מהצד ורק לצטט מהחומש: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..."

מאוחר יותר בערב, שהחלו לדבר על התמונות הקשות שהגיעו ממירון והילדה שאלה מה ששאלה, סיפרתי לה את מה שראיתי בתהלוכה בביתר כמה שעות קודם לכן ומוסר ההשכל המתבקש.

שוטרים עם נשמה. זה לעומת זה.