על ה'סנטר' שמעתם?

אם הייתם אצל מאמנים לאחרונה או אולי אפילו קראתם מאמרים של מאמנים בני דורנו, מאוד מהר תגיעו אל ה'סנטר'. 

הם ידברו אתכם על כך שבכל דבר שאתם עושים בחיים, בכל עבודה או פרוייקט, מטלה או אפילו נסיעה, תוודאו שאתם לא מאבדים את הסנטר שלכם. כלומר, את המרכז או יותר נכון את המרכוז. 

כשאדם יודע למה הוא קם בבוקר זה הסנטר שלו, ואם סביב זה הוא מנהל את יומו, הרי שסדר יומו והבחירות שלו יהיו ברורים, ראויים ועם מינימום תסכולים. 

כשמשפחה נוסעת לטיול והיא יודעת מה מטרת הטיול, הרי שזה יהיה הסנטר של הטיול ומכאן ואילך בחירת האתרים לביקור או המאמץ והעלויות סביב הבחירה, הכל יהיה נכון ובריא יותר, כי הם יתאימו אל הסנטר של הטיול.

אגב, גם כשאיש או אשה מחפשים בן או בת זוג לחיים, אם יידעו מה הסנטר שלהם בחיים, הרי שהם יחסכו לעצמם את רוב ההתלבטויות.

*

בפסוק השני של פרשת בהר, נותנת לנו התורה את הסנטר של חיינו. 

פרשת בהר אותה נקרא מחר פותחת במצוות השמיטה, אבל הסדר של הפסוקים מעט תמוה. ההוראה לעשות שנת שמיטה באה לפני שהתורה בכלל אומרת לאדם לעבוד שש שנים. 
הנה כך נאמר: "כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך". 

לכאורה הסדר הנכון היה צריך להיות - בואו אל הארץ, עבדו שש שנים ואז עשו שנת שבתון, שנת שמיטה. למה כתבה התורה כך?

במכתב כללי שכתב הרבי בימי הסליחות תשכ"ה 1965 'אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום' העלה הרבי את השאלה הנזכרת וכך הסביר: 

"הסדר שבתורה אף הוא הוראה. הסדר האמור בקשר לשמיטה מלמדנו כיצד צריכה להיות הגישה לחיים: כאשר אדם בא אל ארץ ועליו להסתדר בחיים, עליו לדעת שראשונה וחשובה ביותר, בהשקפה ובתור מטרה, היא 'שבת לה'. לא הארציות והחומריות, כי אם הרוחניות והקדושה. גישה זו מבטיחה שלא יישקע בדברים ארציים וחומריים. יתר על כן, כשרעיון זה עומד תמיד נגד העיניים הופכים ששת ימי החולין האפורים לאחרים, הם מאבדים חלק גדול מן החולין שלהם ונעשים מאירים יותר ומלאי תוכן יותר. זו הדרך להשגת חיים מלאים והרמוניים".

השמיטה שהיא שבת לה' היא שאמורה להיות הסנטר של שש שנות החרישה והזריעה, כמו שהשבת ומה שהיא מייצגת אמורה להיות הסנטר של ששת ימי החול. ואם יש סנטר והוא ברור, הכל יותר פשוט.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי