החל משנת תשל"ט ניסה שליח הרבי לאילת, הרב ישראל גליצנשטיין, להקים ישיבת תומכי תמימים באילת. מאוחר יותר בשנת תש"מ הצטרף ליוזמה רב העיר הרב יוסף הכט והיו כמה וכמה נסיונות להחיות את הרעיון וליישמו בפועל.

התקיימה תכתובת רבה בענין בין כל הגורמים וכמובן שהכל נשלח לרבי כדי לקבל ממנו את חוות דעתו הק' והסכמתו.

בשורות דלהלן אנסה לקבץ את כל החומרים בנושא ואשמח אם יגלו את אוזני פרטים נוספים שאינני יודע עליהם ומראש אודה למי שיחכימני בנדון.

•

בחודש כסלו תשל"ו כתב הרב ישראל צבי גליצנשטיין לרבי על רצונו להקים כולל באילת. והרבי השיב לו:

כולל - שייך לרבני העיר שי' ולא לצאגו"ח, וכמו שהוא בכמה מקומות.

•

בחורף תשל"ט העלה הרה"ח ר' ישראל צבי גליצנשטיין את רעיון הקמת סניף ישיבת 'תומכי תמימים' באילת. כאשר כתב על-כך לרבי, נענה כדלהלן:

ב"ה, כ"ד שבט, ה'תשל"ט, ברוקלין. נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה' ישראל צבי שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מט"ו בשבט תשל"ט.

בשאלתו נידון סניף מתו"ת וכו':

א) הנה לכל לראש צריכה להיות חוות דעת הנהלת-מרכז תומכי-תמימים בארץ-הקודש ת"ו והלוקחת ע"ע [=על עצמה] האחריות שבזה וכו'.

ב) למה שמזכיר במכתבו "משפיעים, ר"י [=ראש ישיבה] וכו'", היוכל להודיעני גם מאין – לפי דעתו – "יקבל" כל אלה.

ורק לאחר קבלת מענה להכתוב לעיל, יש מקום לחוו"ד בזה מכאן.

בברכת כט"ס, 

ש.מ. סימפסון, מזכיר

•

בפתק נוסף שקיבל הרב גליצנשטיין כתב הרבי (לפי העתקת המזכיר הר"ב קליין):

מיהו בהנהלת תומכי-תמימים שבארץ-הקודש שיעשה בזה כדרוש?

•

בז' אדר תשל"ט ('ימי תמימים' כרך ז' עמ' 297-296) מדווח הרב אפרים וולף לרבי:

"אתמול בערב ישבתי לאסיפה עם הנהלת הישיבה בכפר חב"ד בהשתתפות רמ"מ פוטערפאס, ר"י כ"ץ, ר"מ לנדא, רמ"צ גרוזמן ור"ז פלדמן, בקשר למענה לר' ישראל שיחי' גליצנשטיין לשאלה על-דבר סניף של תומכי תמימים באילת.

"רממ"פ אמר שבאופן כללי רואה את הדבר באופן חיובי, אבל לגבי התנאים הגשמיים שיוכלו התלמידים לקבל באילת חושש. שאר חברי ההנהלה אמרו שחוששים שהיות ומדובר הוא בקבוצה קטנה של תלמידים, השאלה אם יהיה להם שם רוח של לימוד וכו', בנוסף לשאלה של התנאים הגשמיים ...ומסיבה זו לא נוטים חברי ההנהלה לקבל אחריות לשלוח תלמידים לאילת.

"כאן ישנה גם השאלה... לממן ההוצאות באילת. המדובר יהיה בסכום שלפחות כ- 60-70 אלף ל"י לחודש. חברי ההנהלה מציעים שלשליחות זו, מתאים יותר לשלוח אברכים, כי עיקר הפעילות באילת תצטרך להיות במבצעים וכדומה. כן ישנה השאלה שהמדובר הוא בתלמידים של הכיתה הגבוהה בישיבה ובאם הם יעזבו את הישיבה יוכל להיות מזה חלישות בישיבה בכלל.

"רצוף-בזה מכתב התשובה שכתבנו אל ר"י גליצנשטיין על-דבר הנ"ל".

•

ושוב, בכ"ג אדר תש"מ כותב הרב אפרים וולף לרבי ('ימי תמימים' עמ' 356):

"אתמול היה אצלי הר"י שי' העכט מאילת בדבר ההצעה לפתוח סניף של הישיבה באילת, בהמשך למה שכתב ר"י שי' גליצנשטיין מספר פעמים עד"ז. למעשה באם נחשוב על הצעה זו באופן חיובי ישנם בזה קשיים הן בגשמיות והן ברוחניות, והשאלה אצלנו היא אם להיכנס לטפל בכך על אף הקשיים שבזה, ונבקש באם נוכל לקבל חוות דעת כ"ק אדמו"ר שליט"א בהצעה זו".

•

באסיפת הנהלה של תומכי-תמימים כפר חב"ד שהתקיימה בכ"ג ניסן תש"מ שוב עלה הנושא על הפרק, כפי שדיווח למחרת (שם עמ' 358):

"ר' זלמן גופין עורר השאלה בדבר פתיחת סניף ישיבה באילת. אמרתי שכתבנו על דבר זה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ובקשנו לקבל חוות דעת, אבל לקבל בעצמינו החלטה לשלוח תלמידים לאילת זו אחריות כבידה מדי, כי המקום שם קשה מבחינת רוחנית, וגם לא נראה לעניות דעתי שהישיבה שם תוכל להתפתח כל כך מתושבי המקום וגם ישובים בסביבה זו כמעט ואינם. ולכן באם אין לנו לכך הוראה מכ"ק אדמו"ר שליט"א קשה להחליט בזה".

•

ושוב בדיווח מכ"ב תמוז תש"מ (שם עמ' 370):

"ר"י גליצנשטיין ור"ד פלדמן מאילת היו אצלי בעניין ההצעה להקים סניף הישיבה באילת... הסברתי להם החשש העיקרי מבחינת רוחנית שבזה, ומשום כך קשה מאד להחליט ולקבל אחריות... לשלוח להם תלמידיו מהישיבה... אמרתי להם שכתבנו בעניין זה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, ובאם היה לנו לפחות רמז מכ"ק אד"ש איך לנהוג בזה היה קל יותר לדון ולסכם בעניין זה".

בתגובה ענה הרבי באחת המענות כדלהלן:

"א"כ אין לפתוח הסניף,

כי באם אח"כ יתאמת החשש (מפני השפעת האוירה החילונית על הילדים ונערים שישלחו לשם) הרי כו', וד"ל".

•

בחודש כסלו תשד"מ קיבל הר"י העכט מענה מהרבי ובו נאמר בין השאר:

מעולם לא אמרתי שתו"ת באה"ק [=שתומכי תמימים בארץ-הקודש] לא תייסד סניפים חדשים, כ"א [=כי אם] שהנהלת תומכי תמימים בארץ הקודש – הלואי שבמרץ ויזמה הנוכחי שלה תחזיק מעמד במוסדות שכבר קיימים (עכ"פ [=על כל פנים] בנס) ולכן לא יתעסקו בסניפים חדשים (ובפרט שאם לא יכריחום – כנראה... אין מעונינים בזה)

באם יש עצה לזה וכו' - עליו לברר על אתר והרי כנראה גם בעירו באם לא ישתדל באווארענען עתה ככל הדרוש (ולפי עצת עסקנים באה"ק) גם הכולל אינו בטוח...

•

בשיחה טלפונית של הרב חודקוב בתחילת חודש טבת תשד"מ נאמר ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 214):

"בענין השאלה על דבר פתיחת ישיבה בעיר אילת, יש לברר מה עונה ר"י הכט על שאלות אלו, וכדאי שיהיה בינינו דיון מוקדם על כל השייך לעניין, ולאחר מכן לכתוב אל כ"ק אד"ש".

•

באמתחתי מכתבים נוספים בנושא מרתק זה אך מקוצר היריעה נמתין לטור הבא בעז"ה.

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל:  [email protected] ובווצאפ 2711532-052