שר הביטחון יואב גלנט קיבל את מסקנות ועדת שקדי, שעסקה בשילוב תכליתי של חרדים בצה”ל. הדוח של הצוות, שמונה בדצמבר 2023, כולל 15 פרקי המלצות.

הדו"ח התייחס לרקע שהנחה את הצוות בכתיבתו: הצרכים של צה”ל, החשש בחברה החרדית מפגיעה באורח החיים, תחושת חוסר הערכה, היעדר כתובת וחוסר מידע.

בדוח צוין מחקר מעמיק במיוחד, המצליב נתונים מנהליים ממספר גדול של מוסדות ממשלתיים, ממנו ניתן להבין את הפוטנציאל האמיתי של גיוס חרדים. המחקר נערך על ידי חוקר מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה”מ – “אדם חרדי, חכם, מומחה מקצועי, בוגר ישיבה מאסכולת ‘בריסק’.

ממצאיו העיקריים של המחקר, “המקיף, המהימן, המעמיק והאיכותי הזה” בנוגע לגילאי 25-34 הם: 13% לא לומדים ולא עובדים, 39% רק עובדים, 19% לומדים ועובדים, 29% רק לומדים. בדו”ח צוין, כי “הגם שהנתונים נכונים לשנת 2019, שם גיל הפטור עמד בפועל על 24, נכון להניח שתמונת המצב
באופן כללי אינה שונה מהותית גם היום”.

הצוות גיבש 15 צעדים שמוגדרים כ”מעשיים ובני-ביצוע”, שבמסגרתם ישולבו, כך נראה, אלפי חרדים בצבא. כך למשל, הדוח ממליץ לגייס חרדים לקורס טיס, סייבר, סיירות ותפקידים נוספים. אלא שלפי אתר ‘וואלה’, בצה”ל אומרים כי בלי תקציב מיוחד לא יהיה ניתן להוציא זאת לפועל. “צה”ל חייב תקציב גדול במיוחד כדי לשמר אורח חיים חרדי”.

עיקרי ההמלצות:
1. התחלה מיידית של “פיילוט” בבקו”ם.

2. גיוס צעירים שאינם לומדים במסגרת “תורתו אומנותו”: הצוות ציין כי נחשף לקיומה של אוכלוסיית צעירים גדולה שמסגרת הישיבה אינה מתאימה להם עוד. נכתב כי לרוב צעירים אלה ימצאו דרך למסגרות חינוך אחרות עליהן שוקד משרד החינוך, אך חלק לא מבוטל יוצא לרחובות, לעבודות קיום ואפילו לפשיעה. ניתן לומר שפעילות ממוקדת ותכליתית של מערכת הביטחון בשילוב משרדי הממשלה, יכולים להוביל לפריצת דרך משמעותית בתחום. כיום פועלים בזירה זו בעיקר עמותות וגופים שונים שחלקם מתוקצבים.

3. מכינות קצרות

4. יצירת קשר ותקשורת עם המלש”ב החרדי

5. פיתוח כלי מיון והערכה מותאמים. יש להתחשב ברקע החינוכי והחברתי של המתגייס על מנת לאתר מועמדים לתפקידים מגוונים אשר יוכלו לשרת בהם שירות משמעותי המתאים לכישוריהם ורצונם.

6. הקמת בסיס טירונות והכשרה ראשונית ייעודי למתגייס החרדי שיהווה “שער הכניסה לצה”ל”.

7. החלת מדיניות לפיה כל התפקידים בצה”ל, כולל קורס טייס, סיירות, תפקידי אמ”ן, תקשוב וסייבר ועוד יהיו פתוחים בפני מי שייבחר לוותר על מסלול ייחודי ולהשתלב כיחיד בהתאמות הבסיסיות לשמירת אורחות חיים.

8. פתיחת מסלולים רבים מותאמים למשרת החרדי בכל הגילאים ובכל התחומים, כולל הרחבת תפקידי לחימה.

9. יצירת דינמיקה חיובית ואמון בין המגזר החרדי וצה”ל. יצירת “תו תקן” – פקודה מוסדרת לשמירה על אורחות חיים בסביבת השירות של המשרתים החרדים

10. הנגשת מידע באמצעות אתר ייעודי. הקמת אתר מידע ייעודי למתגייס החרדי וקליטת מוקדנים חרדים שייתנו מענה מוסמך לשאלות ולפניות של המועמדים לגיוס.

11. יועץ לרמטכ”ל בנושא חרדים בצה”ל. מומלץ שבכל הנושאים בתוכנית, בתכנון ובביצוע, ישולב וילווה אדם חרדי. לפי ההמלצה, “למנות קצין חרדי בכיר, בדרגת תא”ל, שישמש יועץ לרמטכ”ל ולפורום מטכ”ל לענייני חרדים. אדם חרדי משכמו ומעלה, ששירת בצה”ל. אדם המוערך בחברה החרדית ובצה”ל”.

12. שינוי ומיקוד משמעותי בטיפול לפני הגיוס

13. הובלת התהליך בצה”ל על ידי סגן הרמטכ”ל. הבנה שלא מדובר ב”עוד נושא”, ומורכבות הנושא כמשימה מורכבת של בניין כוח אנושי ושינוי מזוויות שונות.

14. תרגום ההמלצות לתוכנית עבודה מטכ”לית. חשוב מאוד שתוכנית העבודה המטכ”לית תהיה חלק מהתוכנית הרב שנתית הקרובה ותכלול סנכרון עם כל המשמעויות התקציביות והאחרות שלה.

15. תוכנית להשתלבות חרדים בשוק האזרחי לאחר השירות הצבאי שתכלול הכשרה מקצועית וסיוע בהשמה.

ראש הצוות, האלוף (במיל’) אליעזר שקדי אמר: “הצורך בגיוס חרדים, שהתחדד במלחמה, הוא צורך עמוק ואמיתי ויש שעת רצון גדולה בצה”ל ובחברה החרדית. בראייה ארוכת טווח, אל פני העתיד אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא על כלל היבטיו השונים למדינת ישראל ולעם היהודי”.