הכירו את בן השליח מאוקראינה שמסייע לנפגעי המילואים
החייל חסיד חב"ד ר' אלעזר ערנטרוי, בעל מראה חסידי שאי אפשר לפספס. כך בשירותו הצבאי ביחדת אכ"א במדור תשלומי שכר וגמלאות ומראהו החסידי משך תשומת לב רבה במיוחד במהלך טקס חלוקת 'חיילים מצטיינים' לשנת 2023 ע"י הנשיא, בנוכחות שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי ולצד עוד 119 חיילים מצטיינים נוספים.
במהלך יום הזיכרון, נצפה מיודענו ערנטרוי כשהוא מניח תפילין לעשרות חיילים ובני משפחות הנופלים בכניסה להר הרצל, כשהוא על מדיו הצה"ליים.
ר' אלעזר ערנטרוי, נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא בנם של השלוחים הרב נחום ודינה ערנטרוי, שלוחי הרבי בעיר ז'פרוז'ה שבאוקראינה וחתנו של הרה"ח ר' יהודה זילברשטרום מנחלת הר חב"ד.
העיר ז'פרוז'ה, ספגה הפגזות קשות ורקטות במהלך מלחמת רוסיה-אוקראינה, מה שכפה על משפחת ערנטרוי הצעירה לעזוב הכל ולעלות לארץ הקודש.
"המעבר לא היה מובן מאליו", מספר ר' אלעזר ל-COL. "רעייתי פעלה בשליחות באוקראינה מטעם משרד החינוך ואני הייתי אחראי על מערך שיעורי תורה בקהילה. הביקורים שלנו היו בארץ קצרים בהתחלה, אבל תמיד כבר מילדות היה לי רצון לעלות ולהתגורר בארץ הקודש ובמיוחד כבן שלוחים רציתי לתרום בפן הרוחני".
זה קרה מהר: הוא התגייס לצבא ובתפקידו דאג באופן אישי ויוצא דופן לנפגעי שירות המילואים במהלך המלחמה בארץ, שפרצה בשמחת תורה. "הכנסתי משהו אישי הרבה מעבר לצד הטכני שבתפקיד", הוא אומר בצניעות.
שני מימין: ערנטרוי, במהלך הטקס (צילום: מאיר דהן, COL)
איך מסתדר חסיד חב"ד ובן של שליח עם הגינונים הצבאיים והטקסיות הממלכתית? שאלנו.
"לימדו אותי לראות רק טוב בכל דבר, לפני השירות התייעצתי עם רב כי לא הייתי חייב לשרת. סבא-רבה שלי היה דווקא מ'נטורי קרתא' שמתנגדים לציונות ולכל סמל ממלכתי ואני קרוי על שמו, אבל דווקא אני כנכדו מצאתי תפקיד של שליחות משמעותית בצה"ל...
"השתתפותי בטקס הביאה בוודאי קידוש ה' גדול. כולם התרגשו, המפקדים שלי במיוחד. אמרתי כמה מילים על הרבי כמנהיג שדואג לכל יהודי בעולם, ואחרי דברי, נשיא המדינה יצחק הרצוג התרגש ולחץ את ידי. הוא סיפר שזכה להיות אצל הרבי פעמיים (כנראה לצד אביו כשגריר ישראל באו"ם, מר חיים הרצוג ז"ל).
איך היחס כלפיך מצד עמיתיך ומפקדיך בשירות הצבאי?
"כל יום שאני מגיע אני חש חי בשליחות. אני מדבר עם אנשים מעולם אחר לגמרי... יש מפקדים שמניחים אצלינו תפילין בקביעות. מרגישים שהרבי הולך איתנו.
איך התחושה לצאת ממקום של מלחמה – אוקראינה – למקום אחר של מלחמה – ארץ הקודש?
"זאת ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה". למרות הדברים הכואבים שעברנו ועוברים, אנחנו רואים ניסים כל הזמן. יצא לי לשוחח עם אנשי מילואים שלא מגיעים מרקע אמוני, התבטאו לא אחת ש'ראו את אלוקים בעיניים'. אם זה טנקיסט שרקטת אר.פי.גי. פספסה אותו ב-10 ס"מ, או לוחמים שצלף ירה לעברם קליע שחלף ליד האוזן והשאיר ציפצופים, אנשים שראו את המוות בעיניים וניצלו בנס גלוי.
מה המסר שלך כחייל מצטיין?
"למצוא רק את הטוב בכל דבר ובכל אדם. אחדות תוביל אותנו לניצחון המלא ולגאולה שלימה".
אמן.