שבוע שעבר כתבתי בטור זה שנגלה לנגד עיני מכתב לא ידוע של הרבי שכתבו להרב משה בן גיגי ז"ל שהתגורר במרוקו בעיירה אלעיון (או ל'עיון) והתלבטתי האם המכתב הגיע אליו למרוקו או לארץ הקודש שכן בשנת תשי"ג עלה לארץ לעיר לוד.

והנה כתב לי א' האברכים שבספר "חב"ד במרוקו" נרשמה רשימת מוסדות חב"ד במרוקו והפעילות שם, וגם העיר אלעיון מופיעה שם הן בתשי"ב והן בתשי"ג.

כידוע הרב מטוסוב היה נוסע לכל הכפרים והמקומות הנידחים והיה מקשר את היהודים שם אל הרבי ועודדם לכתוב אליו. אם כן סביר שהמכתב הגיע למרוקו ולא לארץ ישראל שכן לאחר עלותם של רבני מרוקו לישראל נפסק הקשר החב"די עמם כי לא היה מי שימשיך לחבר את הרבנים ואת תלמידי המוסדות של מרוקו לרבי ולתנועת חב"ד.

•

השנה בשנת תשפ"ד מלאו מאה שנה להקמת ישיבת "שפת אמת" של חסידי גור, ובבטאון "המודיע" נכתבה לאחרונה רשימה מלאה על קורות התייסדות הישיבה ועל צעדיה הראשונים.

שם מסופר על כך שבאותן השנים נמלטו מפולין לירושלים בחורים צעירים רבים מאימת השלטון הפולני שעמד לגייסם לצבא. בחור שהתגייס אחת דתו להתנתק מהחיבור לתורה ולמצוות.

הבחורים שהגיעו לאה"ק סבלו מאוד מחרפת רעב ורבים מהם חזרו לפולין וכמעט כולם נשמדו בשואה הארורה. מעטים היו הבחורים שנאחזו בכל כוחם להשאר על אדמת הקודש למרות העוני והסבל הרב.

בשנת תרפ"ד היו בירושלים כעשרה בחורים פולניים שלא היתה להם מסגרת לימודים כאוות נפשם ובצר להם כתבו מכתב לאדמו"ר האמרי אמת מגור על רצונם ללמוד בישיבה משלהם: 

"ג' תצוה תרפ"ד לפ"ק פעיה"ק ירושלים תו"ב.

שלום רב לכ"ק אדמו"ר שליט"א בגור. 

נפש עיפה למים קרים כי תכסוף, ממקורם תשאב ובחורי דורשי הלימוד והמוסר אל כ"ק שליט"א ידרושון. 

מאז הוסר מאתנו שובע שמחתנו, ונפרדנו ממחמדי לבנו חברינו בחורי לומדי בתי חסידים בפולין, ומרוח נשמתנו תמונת כ"ק אדמו"ר שליט"א אשר היה לנו למשיב נפש כמה פעמים בשנה נפרדנו במרחק ימים ונהרות מעת המלטנו נפשנו הנה - וכאשר באנו לאה"ק אחרי תלאות רבות כל אחד לפי דרכו הוכרחנו להציג בישיבות שונות בפה עד לעת אשר נבוא ב"ה כל אחד בשלום על מכונו ותכלותו, ובדרך זו פגשנו מכשולים רבים ונסיונות גדולות כי בהישיבות היותר שמאליים נותנים יותר שכר להתפרנס, ולדאבוננו צריכים אנו להרשים [=דהיינו לספר לפני הרבי] כי לא כולם עמדו בהנסיון, ומי אשר עמד בתוקף דעתו, סבל באמת חיי צער, והסיבה לזה היתה על כי בחורי פולנאים היו מפוזרים ונפוצים בכל הישיבות דפה ולא קרב איש אל חבירו להוכיח, והבאה מחדש לפי מראות עיניו שפט ולא נמנה מאת אשר יעצו עשתונותיו.

היום - ישתחוו מול הדרת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחוזת מרעים, כולם אהובים ונעימים לומדי בתי חסידים לודז', קאליש, ורשה, ואל כ"ק ישאו עיניהם ולהסכמתו יצפון, ולפקוד גם על האגודה בורשה להתעניין בדבר כזה ולהוציא מחשבותינו לפועל, וישא רעיוננו פרי טוב לטובת בחורים אשר עודם בדרך בוינה וברומניה - לבל יסורו מן הדרך."

•

זה המכתב ששלחו תשעה בחורים יוצאי פולין לאדמו"רם וממכתב זה החל להתגלגל רעיון הקמת הישיבה ע"י אדמו"ר ה"אמרי אמת" הנמצאת עד היום בשכונת גאולה תחת השם "ישיבת שפת אמת"

בטח תתמהו מה לסיפור זה ומה למכתב זה בטור העוסק בסיפורים על הרבי ועל חסידי חב"ד? יתכן שאכן אין כאן מקומו אבל שורה אחת שנכתבה לאחר מכתב זה הביאה אותי לספר על כך.

בסיום המכתב נכתב כי את המכתב כתב עבור כולם, ניסח וערך, הבחור יוסף רוזנבוים [יוסף מנחם בן שרה רבקה בן גדליה שלמה ראזענבוים מקאליש]. והוא זה, שבכתיבתו התגלגלה הקמת ישיבת שפת אמת, היה אחד ממנהליה החשובים של סניף הישיבה.

הבחור הזה "יוסף מנחם רוזנבוים" הוא הסבא שלי ז"ל, אם אמי שתחי' לאויוש"ט, שנמנה על החסידים השורשיים של גור בארץ ישראל והיה מבאי ביתם של אדמו"רי גור לדורותם.

כמי שהכיר את האנרגיות ואת המרץ של הסבא שלי סביר להניח שהוא לא רק כתב ערך וניסח את המכתב אלא גם יזם את הפניה ואת הדרישה להקמת המסגרת הלימודית הזו.

אינני יודע מדוע, אבל זכה סבי הרב רוזנבוים למעל מאה צאצאים שהם חסידי חב"ד ומתוכם שלוחים רבים בלגיונו של מלך. מעניין הוא שלא רק צאצאים ממשפחתנו החב"דית משפחת אייזנבך אלא גם מילדיו האחרים הגיעו לחב"ד בדרך לא דרך. גם הוא עצמו התגורר בשיכון חב"ד בירושלים שנים רבות עד לפטירתו בתאריך ח"י באלול.

[במאמר המוסגר: זכורני כי לפני שנים רבות סיפר הרה"ח הרב מענדל ליס ממקימי כפר חב"ד שהיה עמו בפולין בחור בשם יוסף מנחם רוזנבוים שהתקרב לתומכי תמימים באטוואצק ולבסוף נספה בשואה. יתכן לפי השם שמדובר בבן דוד של סבא שלי?]

כאשר אבי הרב יצחק צבי אייזנבך ע"ה בא בקשרי שידוכין עם אמי שתחי' לקח אותו הסבא ל"בית ישראל" שיכיר אותו וכהרף עין הביט עליו הבית ישראל ואמר לסבא שלי: "הקב"ה 'העניש' אותך בחסיד גדול ממך..."

לימים עבר מירושלים ועזב את תפקידו בהנהלת הישיבה שפת אמת לטובת העיר תל אביב ושם שקד להקים את ישיבת חידושי הרי"מ בשכונת רמת החייל יחד עם מי שהיה אז ידידו בעל ה"לב שמחה" לפני עלותו לכהן כאדמו"ר לאחר הסתלקות אחיו ה"בית ישראל".

הוא רכש דירה בתל אביב ברחוב בוגרשוב ואנו הנכדים היינו נוסעים אליו מפעם לפעם. סבי הרב רוזנבוים היה איש מעש במלוא מובן המלה. את המלים והמשפטים שיצאו מפיו יכלו למנות על האצבעות. הוא כמעט ולא דיבר ובתוך תוכו הוא אצר לבה של הר געש העומדת להתפרץ כשהוא כל כולו לעשיה ויצירה ומבלי שיוכל למצוא מנוח לעצמו.

אין בי ספק שאת תכונת העשיה הבלתי נדלית ואת הדבקות במטרה הוא הוריש לצאצאיו שהיום משתמשים בהן למבצעי הקודש של הרבי בכל אתר ואתר.

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל:  [email protected] - ובווצאפ 2711532-052