נפטר זקן אדמו”רי מועצת אגו”י, האדמו”ר מביאלא זצ”ל
אבל כבד בעולם התורה והחסידות: האדמו”ר מביאלא זצ”ל, רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון רבינוביץ, זקן חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נפטר הבוקר (שישי) בגיל 89, במרכז הרפואי הדסה עין כרם בירושלים.
בחודשים האחרונים האדמו”ר נחלש ומצבו הידרדר. בבתי המדרש והישיבות בעולם החסידות קרעו שערי שמים בתפילות לרפואתו, אך למגינת לב הרבי נפטר הבוקר, ערב שבת קדושים.
אבל כבד בכל ריכוזי חסידות ביאלא ברחבי הארץ.
הלוויתו תצא בשעה 13:00 מבית המדרש של החסידות ברחוב יעקבזון 5 בירושלים לעבר הר הזיתים, שם ייטמן.
*
תולדותיו (באדיבות אתר 'חרדים10')
האדמו”ר זצ”ל נולד בעיר שדליץ שבפולין, בח’ באדר א’ תרצ”ה, כצעיר בניו של האדמו”ר רבי יחיאל יהושע מביאלא זצ”ל, בעל ה’חלקת יהושע’, ולאמו הרבנית מרת חנה פעשא ע”ה, בתו של החסיד רבי אליעזר ברנהולץ זצ”ל, מחסידי ביאלא בעיר ולודבה.
עם פלישת הנאצים לשדליץ בשנת 1939, ברחו בני המשפחה, עם רבים מבני העיר למזרח פולין, והתגנבו לשטח שנתפס על ידי הצבא האדום במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב.
בני המשפחה הוגלו לסיביר על ידי שלטונות ברית המועצות, ובשנת 1942-תש”ב נספח יחד עם אֶחיו – למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי – לילדי טהראן.
עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים 1943-תש”ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז’. בארץ שהה תחילה ב’בתי-אבות’ שהקים הרב מפוניבז’ זצ”ל ולאחר מכן אצל דודו רבה של בני-ברק, האדמו”ר רבי יוסף צבי קאליש זצ”ל, שם שהה כשנתיים, עד שאביו עלה לארץ בשנת תש”ז.
כבר בצעירותו נחשב לאחד הלמדנים של ישיבת פוניבז’, והיה לתלמידם המובהק של ראשי הישיבה, ובפרט אצל הגר”ד פוברסקי והגר”ש רוזובסקי זצ”ל.
עם הגיעו לפרקו, נישא בשנת תשי”ז בלונדון לבילא ברכה, בתו של הרב אברהם משה באב”ד, רבה של סנדרלנד ויו”ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב”ד.
בשנת תשל”ט נבחר לכהן כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ – משרה שאותה נשא עד שנת תשע”א.
לאחר פטירתו של אביו בעל ה’חלקת יהושע’ בכ”א בשבט תשמ”ב, מונה על בקשתו לממלא מקומו.
בנים נוספים הקימו חצרות חסידיות גם הם.
מאז הנהיג האדמו”ר את חצר הקודש ביאלא, כשהוא מפתח את החסידות לה בתי מדרש בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אשדוד, קרית גת, צפת, ומעלה עמוס.
האדמו”ר חילק בעבר את מגוריו בין הערים לוגאנו וירושלים. בשנת תשע”א, עם התמעטות חברי הקהילה בלוגאנו עבר להתגורר בישראל, וחילק את שהותו בין ירושלים לצפת, שמש כנשיא של מספר מוסדות תורניים.
שמר על קשר לבבי עם ליובאוויטש ובמהלך מסעותיו ביקר והתוועד בבתי חב"ד, המשיך את מסורת הקשר החם של חסידות ביאלא עם ליובאוויטש.
אביו זצ"ל, רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי. כידוע, בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע תפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.
בשנת תשל"ב חתם יחד עם אדמו"רים אחרים על מכתב ברכה לרבי לרגל מלואות לו שבעים שנה, ואף הוסיף כמה שורות בכתב ידו: להרבי, אברך שיאריכו ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק, ויפוצו מעיינותיו חוצה, המברך יחיאל יהושע מביאלא".
דרכו בחסידות מבוססת על כתבי ראשוני החסידות, וכן על כתבי המהר”ל והרמח”ל.
האדמו”ר עסק בקירוב רחוקים. ברמת בית שמש ובצפת קיימים בתי מדרש של החסידות המורכבים בעיקר מחוזרים בתשובה דוברי אנגלית.
האדמו”ר הוציא לאור למעלה ממאה ספרים בסדרת ספריו ‘מבשר טוב’. מלבד זאת הסכמותיו לספרים ידועות גם הן באריכותן הרבה. הן כוללות דברי חסידות והגות תלמודית ומהוות על פי רוב מעין מאמר בפני עצמו.
שמם הכולל של ספריו הוא ‘מבשר טוב’ – ראשי התיבות של שמו מנחם בצלאל/בנציון, שמחה רבינוביץ.
הותיר דור ישרים מבורך של בנים ובנות חתנים וצאצאים:
בנו הרב לייבוש, רב בית המדרש שערי תפילה במנצ’סטר. חתן הרב אליהו שטרנבוך.
בנו הרב דוד מאניש, חתן רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, האדמו”ר מסאסוב.
חתנו הרב יחיאל חיים ליברמן. מונה בשנת תשפ”ד לרב הקהילה בקריית גת.
בנו הרב יצחק יוסף דוב, חתן הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין, האדמו”ר מקופיטשניץ.
חתנו הרב אברהם יצחק וויס, בן הרב משה וויס, ראש כולל ביאלא.
חתנו הרב מרדכי וינברג, רב קהילת סלאנים בלונדון.
ברוך דיין האמת.
מאפשרים לכם לקבל
