בקשר לזעקת הרבי הידועה בשיחת אור לכ״ח ניסן תנש״א שהרעידה את לבב כל אנ״ש וכל עם ישראל -

הנה ביום ראשון שלאח״ז בחלוקת הדולרים בר״ד לר׳ מרדכי בן דוד הבהיר הרבי את הנקודה הפנימית בדרישה שלו בשיחה זו מאתנו, כאו״א מאנ״ש והשלוחים ומכל מעם ישראל.

 רמב״ד הציע לרבי שאולי זה יהיה עצה טובה שהרבי יבוא לארץ ישראל להתפלל ביחד עם היהודים בכותל המערבי.

ועל זה ענה הרבי: ״איך האב אלץ באווארנט, אז איצטער גיב איך עצות אייך! נישט איר דארפט געבען עצות מיר, וואס איך דארף טאן״. (= אני הבהרתי כל הזמן, שכעת נותן אני לכם עצות! ולא שאתם תתנו לי עצות, מה עלי לעשות).

רמב״ד: ח״ו, לא התכוונתי לתת עצות…

ועל כך ענה הרבי: ״מיר הארט נישט…זאל זיין הצעות…מען האט דאס אנגהויבן נוצן, אויף כדי זיך משתמט זיין, פון עפעס טאן״! (= לא איכפת לי שיתנו הצעות…אבל התחילו להשתמש בזה, בכדי להשתמט מלעשות משהו בפועל!).

והרבי הוסיף: ״אייך האט דער אויבערשטער מצליח געווען, איר קאנט מהנה זיין ה׳ מגרונך, איז וואס זוכט איר ארבעט פאר מיר, זאל אייך דער אויבערשטער העלפען״. (= לך נתן לכם הקב״ה הצלחה, שאתה יכול להנות את ה׳ מגרונך, אז מה אתה מחפש עבודה עבורי, שה׳ יעזור לך.)

רמב״ד: ח״ו, אינני מחפש יותר עבודה

ועל זה שוב ענה הרבי: מיר ארט נישט אז מען וועט זוכן ארבעט, אבער דאס נוצט מען אויס, אויף צו ממעט זיין אין די אייגענע ארבעט, איז לא זו הדרך! (= לא איכפת לי שיחפשו עבודה, אבל מנצלים זאת כדי למעט בעבודה האישית, אז לא זו הדרך!).

קטע הוידאו המדובר (בחלקו השני):

*

בר״ד זה רואים ברור שנקודת השיחה היתה קריאת אזעקה לחסידים אנ״ש והת׳ שעליהם להתגייס ברצינות הכי גדולה לעבודה של הרבי, לנסוע בשליחות  הק׳ בכל פינה שבעולם להקים בתי חב״ד, לעשות מבצעים, ולהפוך את כל העולם כדי שיהיה מוכן לביאת המשיח,

וכלשונו הקדוש ״להשתמט מ״לעשות״ משהו!.. מנצלים זאת כדי ״למעט בעבודה האישית״, אז לא זו הדרך!״

גם כשמקשיבים לשיחת הקודש דברי אלקים חיים מפי קדשו של הרבי, הנה החוט השני שחוזר על עצמו שוב ושוב, היא הקריאה: אני ״עשיתי״ את כל אשר ביכולתי ועכשיו עליכם ״לעשות״ את כל אשר ביכולתכם״. הרבי דורש מאתנו להתמסר להתעסק בעבודתו הקדושה, שמץ מנהו, ממעין הרצינות וההתמסרות שבה הוא עובד את עבודתו הקדושה, בניצול כל רגע וכל הזדמנות להפוך את העולם ולקרבו לביאת המשיח.

ומכאן גם זעקת הרבי על כך שהצעקה ״עד מתי״ היא לא באמיתיות ״מיט אן אמת״, שהרי אם זה היה באמיתיות והיה איכפת לנו באמת שנמצאים בגלות ומשיח עדיין לא בא, הרי ודאי שהיינו מתמסרים אליו  ו״עושים״ בפועל כל מה שאפשר לעשות בשביל לתקן את העולם, שהוא אך ורק ע״י קיום השליחות שהרבי הטיל עלינו!

ולכן מסיים הרבי שיה״ר שימצאו ביניכם אחד שניים או שלשה שיאמרו ״מה לעשות ואיך לעשות״, שוב הרבי תובע עשיה מאסיבית ועבודה אישית של עשיה בפועל, ועד לעשיה באופן של עקשנות שהיא עשיה בלתי פוסקת. ועד לעשיה באופן של ״אורות דתוהו בכלים דתיקון״, היינו עשיה עם מרץ וחיות וכוחות תקיפים של ״אורות דתוהו״, אבל היות שהכוונה היא כמובן לעשיה חיובית בשביל לזכך ולתקן את העולם, ולכן זה צריך להעשות ״בכלים דתיקון״.

היינו כמו בדוגמא שלמעלה, אצל הרבי עצמו שעבד 24 שעות בעשיה מאסיבית במסירות נפש כל רגע בשביל להביא את משיח,  הנה מזמן לזמן בעת ההתוועדות התפרצה אצלו הצעקה הפנימית והעצמית של ״עד מתי״, כך דורש הרבי מאתנו ״שמץ מנהו״, שגם אנחנו נתמסר לעבודה באמיתיות וברצינות לפי ערכנו, ואז גם אצלנו תתפרץ מזמן לזמן הצעקה ״עד מתי״ באמיתיות לפי ערכנו הדל, לפחות בעת התוועדות ובזמני עת רצון.

במילים פשוטות: הרבי הודיע לנו בעת קבלת הנשיאות בהתוועדות יוד שבט תשי״א שתפקיד דורנו, דור השביעי, הוא להביא את הגאולה, ע״י שכל אחד ואחת מאתנו יקיים את השליחות הקדושה שהרבי הטיל עלינו בשביל להכין את העולם לגאולה.

ובמכתב מכונן מהרבי לאחד השלוחים משנת תשי״א שפורסם לאחרונה בנוגע לשליחות בקליפורניה, שבה מפרט הרבי את התכנית שלו לעבודת השליחות ואיך לכבוש את מדינת קליפורניה, רואים מהמכתב איך שהחסידים היו אז רחוקים עדיין כרחוק מזרח ממערב מהמבט והחזון של הרבי איך לכבוש את קליפורניה ואת כל העולם.

ואילו אחרי ארבעים שנה משנת תשי״א, שאז  ״נתן ה׳ לכם לב לדעת״, הנה בכ״ח ניסן תנש״א זעק הרבי והרעיד את לבב כולנו, וגרם ל״שבירת הלב״ אצל כל החסידים ואצל כל עם ישראל, ובזה נתן לנו ״לב לדעת״, שאז כולנו התחלנו להפנים שעלינו להתגייס ברצינות לעבודה של הרבי, ואשר זוהי הדרך היחידה להביא את משיח, כי אין קיצורי דרך, וכמו שהרבי אמר בהתוועדות של קבלת הנשיאות שכל אחד ואחד מוכרח לקיים את השליחות שהרבי הטיל עליו.

ואכן רואים אנו שמאז השיחה הקדושה בכ״ח ניסן תנש״א הנה נתווספו אלפי שלוחים כן ירבו בכל קצווי תבל, ועד לבאופן שבאין ערוך לכמות השלוחים ובתי חב״ד שהיו לפני השיחה הנ״ל, וכלשון הרבי בהתוועדות י״ט כסלו תשמ״ז ״הולך וכובש כל פינה שבעולם״, ועכשיו כבר קויימה בפועל הכרזת הרבי הידועה ״ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה״, והגיע הזמן אשר ״יעלה הפורץ לפנינו״, שנזכה ל״דידן נצח״ הסופי, בביאת המשיח, מלך ביפיו תחזינה עינינו, בימינו אלו ממש!