מעולם, במסגרת המדור הזה, לא קרה שבחנו את אותה המכונית שלש פעמים. אלא שלא כל מכונית היא רב-מכר ולא כל מכונית מציעה כמה גרסאות שכל אחת מהן מכובדת בפני עצמה, מביאה איתה בשורה טובה ובשל כך מגרה את יצר הסקרנות שלנו וגורמת לנו ללכת שבי.

אז הפעם אנו נפגשים שוב עם קיה סורנטו, המכונית הסופר-מצליחה וטובה של קיה; מאז שהדגם הנוכחי שלה הוצג כאן בשנת 2021 למניינם, הגיעו לשוק כמה יריבות עיקשות וקרנה של הסורנטו שבתחילה נחטפה באלפים, עוממה והיא נמכרת פחות, אבל עדיין היינו חייבים לסגור את הפינה ולראות מה יש גם לגרסת הפלאג-אין שלה להציע.

נזכיר שוב למי ששכח: פלאג-אין הוא רכב משולב בדלק ובמנוע חשמלי. בדיוק כמו רכב היברידי שעובד על בטרייה במהירות נמוכה ומאוחר יותר עובר לעבוד על מנוע הבנזין, כך רכב הפלאג-אין עובד על מנוע חשמלי בנסיעה עירונית נמוכה, ובמהירות גבוהה יותר עוברת הנסיעה לאחריותו של מנוע הבנזין.

רק שישנו שוני בין מכונית היברידית למכונית פלאג-אין ולרעתו של האחרון: רוב רכבי הפלאג-אין מאפשרים נסיעה בחשמל לטווח של כ-60 קילומטרים בלבד ומאוחר יותר תצטרכו להטעין שוב את הרכב. זה אומר למשל שאם יש לכם נסיעה לצפת, הנסיעה החשמלית=החסכונית תבוא לידי ביטוי רק בתחילת הדרך.

לפני שנמשיך נספר לכם על היתרונות והחסרונות של הפלאג-אין:

החסרונות - מדובר ברכב יקר יותר וכבד יותר ובנוסף יש לו גם צורך בעמדת טעינה ביתית.

היתרונות - אם אתם נוסעים בכל יום בטווח של כ-50 קילומטרים הלוך-חזור לעבודה, לפיזור הילדים או לכל סידור אחר, מדובר בפתרון מעולה כיוון שבנסיעות קצרות כאלו הוא יפעל כמעט רק על חשמל ויהיה חסכוני מאוד. לצד זאת, הגירסא הזו היא המאובזרת ביותר מבין האחרות שבסדרת סורנטו, ולכן תקבלו מכונית באמת מפנקת.

בעבר הרחבנו ופירגנו על המראה החיצוני, אז נעשה העתק-הדבק גם לדגם הזה: הוא עדיין נראה טוב ושרירי – למרות כ"כ מכוניות סיניות בעלות מראה משובב נפש שהגיעו לכאן בשנתיים האחרונות - מגיע עם גריל גדול וג'אנטים ענקיים ויש לו צבע מיוחד.

כניסה פנימה מגלה את אותו תא נוסעים עשיר ומיוחד: יש לנו את אותה מערכת מולטימדיה, לוח שעונים דומה מאוד שכל כולו דיגיטלי עם תצוגה מתחלפת במרכז, אבל הסידור הפנימי והנדסת האנוש בתא הנוסעים קצת שונים ומעט יותר מרווחים מהדגמים הזולים יותר.

כמו בדגם הבנזין שאותו בחנו כאן כניסה פנימה מגלה חלל עשיר המורכב מכיסאות עור בצבעי בז' – בניגוד לדגם הדיזל שהתייצב כאן עם כסאות בד. גם כאן תקבלו דיפון משולב בצבעי בז' ובנגיעות כרום נדיבות. בקיה, בניגוד לרכבים של חברות אחרות מנסים לקרוץ גם לשוק האמריקאי ולכן, במקום ליצר לנו דשבורד חף מכפתורים, הם מילאו אותו במספר לא מועט של לחצנים. זה מיצר פוזה ונראות שאמריקאים אוהבים. בלילה, תגלו תאורת אווירה מרשימה. כן, למרות שכאמור המכוניות הסיניות מאובזרות מאוד, עדיין הסורנטו מצליחה לעשות עלינו רושם לא מבוטל, והעובדה שמדובר במכונית קוריאנית איכותית ולא בסינית שאולי תחל להתפרק תוך שנתיים, עושה לנו טוב על הלב בתורה.

אבזור הבטיחות כולל בין היתר מערכת מולטימדיה רחבה, מרשימה ודוברת עברית, המפעילה אפשרויות רבות עם הצמדת המכשיר באמצעות כבל USB. לצד זאת תקבלו 7 כריות אוויר – מהן אחת בין הנהג לנוסע, בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ורוכבי אופניים הפועלת גם בקרבה לצומת, מערכת 'אוטו הולד', מערכת בקרת סטייה אקטיבית, ניטור שטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית חכמה עם עצירה מלאה והאצה מחדש, בלימה אוטונומית בנסיעה לאחור – ואף יתירה מכך: הכסא רועד כדי להעביר לעצמותיו של הנהג את הסכנה בצורה ממשית (משהו שפגשנו בעבר רק בקדילאק). עוד תקבלו פה מערכת ליציאה בטוחה מהרכב אשר נועלת את הדלתות אם רכב חולף במקביל אליכם, בקרת אקלים מפוצלת עם פתחי מיזוג לכל שורות המושבים, לחצן קריאת SOS, בלם חניה חשמלי, והתרעה על עייפות הנהג. מה שעוד מצאנו כאן הוא גג נפתח גדול, וגם עוד כמה דברים שאין בגרסאות הנמוכות כמו כוונון מושבים חשמלי עם זכרונות, ואפשרויות לחימום וקירור המושבים הקדמיים.

יתרון נוסף שמצאנו בגרסא זו, שעולה כאמור יותר כסף היא לוח מחוונים דיגיטלי מרשים ומפורט, וכן חוגת הילוכים עגולה ומרשימה שמופיעה במקום הידית המסורתית המשובצת בגרסאות הנמוכות יותר.

גולת הכותרת כאן היא כמובן המנוע. כך, כיוון שמדובר במנוע המשולב עם מנוע חשמלי, התאוצה והתעופה קדימה ברגע שתגעו בדוושת הגז היא פנטסטית.

בניגוד לגרסת הבנזין למשל המצוידת במנוע בנפח 2.5 ליטרים המפיק 180 כ"ס ומומנט של 23.7 קג"מ המושגים ב-4,000 סל"ד, כאן יש מנוע משולב וחזק בהרבה: מנוע הטורבו־בנזין בנפח 1.6 ליטר מפיק 180 כ"ס ו־27 קג"מ והמנוע החשמלי מייצר 91 כ"ס ו־31 קג"מ נוספים. זה אומר שתקבלו תפוקה משולבת של 265 כ"ס ו־35.7 קג"מ; הרכב הכבד שמשקלו מעל לשני טון ינוע מ-0 ל-100 בתוך 8.4 שניות.

לקיה סורנטו פלאג אין יש סוללה בגודל של 13.8 קוט"ש, שמספקת טווח מוצהר של 57 ק"מ, אך בפועל היא הספיקה לכמעט 51 קילומטרים (הפער בין הכתוב למציאות הוא אצל כל היצרניות כמובן). היא נטענת על ידי שקע שנמצא מעל לגלגל האחורי ימני, והוא מכיל אינדיקטור טעינה וכפתור שחרור מהיר. טעינה ביתית רגילה מתבצעת בקצב מקסימלי של 3.7 קילו וואט, מה שאומר שטעינה מלאה של הסורנטו פלאג אין מ-0 ל-100% תארוך כאן סדר גודל של 4 שעות.

הנסיעה כאמור דינאמית ומפתיעה, ובלחיצה קלה על הדוושה הסורנטו הענקית והכבדה תעזוב את מקומה בחריקת בלמים. נסיעה עם המנוע המשולב החזק היא בהחלט מסוג הדברים שעושים לנו טוב בלב.

לפני סיום ולפני שניגע בצריכת הדלק בנסיעה ארוכה ומשולבת בת 215 קילומטרים, רק נציין שגם הגרסא הזו, למרות שתוספת המנוע החשמלי הופכת אותה לכבדה יותר משמעותית, יציבות הכביש נשמרת כאן היטב, וכך גם בידוד הרעשים הפנטסטי.

לא נכנס אתכם כאן לשקלולים ודקויות של נסיעה, אבל רק נאמר שבסופו של דבר אם אתם באמת נוסעים כ-50 קילומטרים ביום, הסורנטו תצרוך בערך ליטר דלק לכל 25 קילומטרים. אם אתם עושים נסיעות ארוכות (ולכן) משולבות, כמו שאנחנו עשינו, היא תצרוך סדר גודל של ליטר דלק לכל 16 קילומטרים, שזה יפה מאוד.

בשורה התחתונה סורנטו פלאג-אין עולה 50,000 שקל יותר מגרסת הבנזין ו-320,000 שקל הם סכום לא מבוטל. למרות זאת, כיוון שמדובר ברכב מאובזר מאוד עם צריכת דלק הטובה ביותר בסביבה לרכב בן 7 מקומות, יש שיראו בכך עסקה משתלמת.