כך ייפסקו הזעזועים בארץ הקודש | מבהיל
לתקן את הזעזועים בעניני יהדות
כך ייפסקו הזעזועים בארץ הקודש
בשבועון 'כפר חב"ד' גליון 2053 התפרסם מכתבו של הרבי למר יוסף צ'חנובר, ידיד חב"ד, ששימש אז כמנכ"ל משרד החוץ [ולפני כן - בתפקידים בכירים במשרד הביטחון], ועמד בקשר מתמיד עם הרבי. במכתב, מתאריך "מחרת פורים ירושלים" (ט"ז אדר) תש"מ, מתייחס הרבי למצב בארץ באותה שנה, תש"מ, ומדגיש שהמצב הוא שהכל "שאקלט זיך", מזדעזע: "ואני מרוב צערי על המצב - לא יכולתי להתאפק מלכתוב לפחות שורות אלו. ונקודת הצער - נקודת המצב: עס שאקלט זיך אלץ - און מען שפילט זיך אין דעמאקראטיע, פראטאקאל[1], קאמיסיעס וכו'!" [= הכל מזדעזע - ומְשַֺחֲֲקִים בדמוקרטיה, פרוטוקול[ים], ועדות וכו'!][2].
בהקשר לכך, נביא כאן שיחה שאמר הרבי כחודש לאחר מכן, בי"ג (אור לי"ד) ניסן, ובו קבע כי ה"שאקלען זיך", הזעזועים, הם בגלל הזעזועים בעניני יהדות, תורה ומצוותיה! ולכן מוכרחים להתחזק בעניני תורה ומצוות.
להלן תרגום חפשי של קטע השיחה האמורה[3], על ידי מערכת "אוצרות ליובאוויטש".
"הלא "כימי צאתך מארץ מצרים", שבערב פסח (י"ד ניסן) ועאכו"כ י"ג בניסן, היו עדיין בגלות מצרים[4] -
לכן, כאן המקום להזכיר ולעורר, שדבר ברור הוא שגם בזמן הגלות "לא ינום ולא יישן שומר ישראל",
ובפרט משום שישנה הפעולה של "והשיב לב אבות על בנים - על ידי בנים" - שעל ידי זה משיבים (גם) את לב אבינו שבשמים על ידי בניו, ע"י מעשינו ועבודתינו כאן למטה בעוה"ז הגשמי - אזי בודאי שעי"ז פועלים עוד הוספה בשמירה של "שומר ישראל" (שאבינו שבשמים שומר את בניו), שהשמירה היא ביתר שאת וביתר עוז.
ובמיוחד, כשנמצאים במצב כזה, שבדרך הטבע ולעיני בשר, אזי (- שלא יחול על יהודים[5]) כל הענינים מזדעזעים, ובמיוחד בארה"ק ת"ו, הן בנוגע לעניני בטחון, "שלא תִּפָּתח הארץ לפניהם", רח"ל, והן בנוגע לעניני כלכלה ופרנסה. שהסיבה לזה היא, הזעזועים בעניני יהדות, תורה ומצוותיה.
וכיון שנמצאים במצב כזה, נדרשים (תלויים) יותר לשמירה של "שומר ישראל", וזה גופא (ההכרח שבדבר) מעורר עוד יותר את ההבטחה ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל". ובפרט שבנוגע לארץ ישראל מתווספת הבטחה מיוחדת - "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".
הסיבה לזעזועים[6] בעניני הבטחון והכלכלה היא (כאמור לעיל) - הזעזועים בעניני יהדות ("וואס מען שאָקלט זיך אין עניני יהדות").
במקום להתחזק בתוקף בדרך הישר, שזוהי דרך תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים - במקום זה, מתנענעים ("שאקלט מען זיך"): לפעמים בצד הנכון, כפי הוראת תורת אמת ותורת חיים, ולפעמים, רח"ל, בצד האחר.
ובזה - פסק-דין ברור בשולחן-ערוך הלכות שבת סימן שכ"ט כיצד צריכה להיות ההתנהגות כדי לדאוג למצב הבטחוני. ואע"פ שזהו פס"ד ברור, לפועל נוהגים בחוסר-יציבות ("שאקלט מען זיך").
כאשר יפעלו על פי הוראות התורה - ישנו הבטחון בכח התורה, "אין עוז אלא תורה", שיהיה מושלל לגמרי ש"תִּפָּתח הארץ לפניהם".
*
בהמשך הדברים אומר הרבי שכדי לבטל את ה"שאקלען" הנ"ל, יש לאחוז בתוקף [ההפך מ"שאקלען זיך"] בעניני תורה ומצוות, לימוד נגלה וחסידות, והפצת החסידות, ו'מבצע פסח'. ועי"ז יתבטלו גם הבלבולים מאומות העולם, שנוצרו בגלל ה"שאקלען זיך" שאצל יהודים... וגם אותם יהודים ישנו את גישתם בנוגע למצב הבטחוני מן הקצה אל הקצה, שבמקום ה"שאקלען זיך" בנושא הבטחוני - יתחילו לנהוג בתוקף.
ועל ידי זה שיציפו את העולם בנגלה דתורה ופנימיות התורה, יהיה אדרבה "והיו מלכים אומנייך", שלא רק שלא יפריעו ויבלבלו, אלא גם יסייעו לבני ישראל בעניני יהדות.
[1] במקור: פראקאקאל. אולי טעות המעתיק. עכ"פ הכוונה היא כנראה, שאומרים דברים רק בשביל הפרוטוקול. או: שפועלים לפי הפרוטוקול, ולא מעבר לכך.
[2] במקום לעסוק ביסודיות בפתרון הזעזועים.
[3] לקו"ש חכ"ב (בהוספות), עמ' 203 ואילך.
[4] ולכן גם עתה (י"ג, י"ד ניסן) נמצאים אנו בזמן הקשור לקשיי הגלות.
[5] ניט פאר אידן געדאכט.
[6] = חוסר היציבות.