בין חדר השלישייה בתל השומר לחדרה הסמוך של הדודה ע"ה
בתחילת השבוע הייתי בטוח כי השבוע אכתוב בטור זה על תובנות מחודשות שהתחדשו במשתה הפורים דהאי שתא או על נושא מרתק אחר, אך המציאות טפחה לי על הפנים. יום שלישי בשעה עשר וחצי בבוקר נתקבלה ההודעה המרה והכואבת על לכתה ללא עת לשמי מרום של השליחה המרוממת מעם מרת לאה אלטהויז ז"ל אשת יבלחט"א הרב זעליג שיחדיו מסרו את נפשם וגופם בשליחות כ"ק אדמו"ר.
מאותו רגע הכל משתנה. צריבה בלב. קהות חושים ועיניים מתלחלחות ודומעות.
תוך כדי נסיון לעשות סדר במחשבות המתרוצצות נודענו כי ההלוויה תתקיים בכפר חב"ד בשעה 3:00 אחה"צ ובחישוב קל היה נראה שאם נצא לדרך מיד אולי נגיע לסוף ההלוויה. תוך מספר דקות בארגון מהיר התייצבו קבוצת השלוחים מאילת בביתנו ויצאנו לדרך הארוכה בת 340 הק"מ. ההמראה היתה כתיקנה אך בהמשך הדרך התקבלה ההתראה כי עומס רב מצטבר בהמשך הדרך עקב תאונת דרכים שגורמת לשיבושים ואי לכך הדרך מתארכת ביותר מחצי שעה מהמתוכנן אלא שבחסדי ה' התגברנו גם על זאת. העצירה הבאה היתה בכניסה לכפר חב"ד הפקוקה. 'זרקנו' את הרכב בצידי הכביש ומיהרנו כולנו רגלית לרחבת "בית מנחם" לעמוד לצדו של חתננו ומחותננו האהובים הרב מ"מ אשכנזי ואביו מרא דאתרא דכפר חב"ד שליט"א וב"ב.
בדרכנו התבשרנו שבר על שבר כי השליח הרב מ"מ לנדא מטורונטו שבק חיים לכל חיי ואף הוא הותיר ארבעה יתומים'לעך נוספים ודכדוכה של נפש הולך ומעמיק.
הזוג אלטהויז העתיק לאחרונה את מקום מושבם אל אדמת אוקראינה המסוכנת וזאת לאחר ששלוחי אוקראינה עזבו בתחילת המלחמה את מדינתם מחמת סכנת נפשות ועדיין לא חזרו אליה, אבל משפחת אלטהויז הצעירה לא הססה לרגע ומעת שנתבקשו לשוב שוב למקומם כדי לעסוק בחינוך ילדי ישראל הם נסעו לשם עם ארבעת ילדיהם הרכים שי'.
כולם שאלו כן תמהו לפשר ההקרבה העצומה הזאת אך עבורם הדבר היה כמתבקש ומובן מאליו. אם מחונכי דנייפרו זקוקים לנו אין לנו ספק כי הרבי מעוניין שנסע לשם. וכך עשו!
נשגבה מבינתנו ורחוקה מדעתנו למה עשה ה' ככה? אך סיבוך רפואי גרם להתמוטטותה של הרבנית הצעירה אלטהויז ובמשך כעשרה ימים היא היתה בין שמים לארץ כאשר כל המאמצים הרפואיים להצלתה לא צלחו. כמה ימים היתה עדיין באוקראינה ובהזדמנות הראשונה חילצו אותה בטיסה מיוחדת לבית הרפואה בתל השומר שם המשיכו להאבק על חייה עד שנצחו אראלים את המצוקים.
•
לאחיה היקר חתני הרב מ"מ ולבתי היקרה נולדו למזל"ט ימים ספורים קודם שלישיה לאורך ימים ושנים טובות והם שהו בבית הרפואה 'שיבא' שבתל השומר. מובן מאליו שבני משפחתנו באים בתורנות מאילת לסייע ליולדת וליולד באתגר החדש שנקרה לפניהם.
והנה על השמחה הגדולה בלידת הנכדים העיבה לפתע הידיעה המעציבה על התמוטטותה של הדודה שלהם ולאחר כמה ימים שהביאו אותה ל'שיבא' חילק חתני את זמנו בין עזרה בהאכלת השלישיה לבין התייצבות במחלקת טיפול נמרץ ליד מיטת אחותו כשחדוה תקיעא בליבו מסטרא דא לבכיה תקיעא בליבו מסטרא דא.
כשהשליחה הגיעה לתל השומר שהיתי שם במחלקת התינוקות לסייע לבתי היולדת ויחד עם השמחה הגדולה לא הפסקתי להתפלל להחלמתה של השליחה בנס על טבעי כשהמחשבות העגומות נודדות לאגף הסמוך במחלקת הטיפול הנמרץ הנמצא במרחק הליכה קצרה. כולנו קיוינו, כולנו ייחלנו אך הנס לא אירע.
בדיוק באותם הימים למדו ברמב"ם את הלכות אבלות וההלכות הללו מקבלות גוון אחר כשאתה מתהלך בפרוזדורי בית הרפואה שבהם מצילים חיים וחוסכים את האבילות.
רטט עובר בגופי כשאני נתקל בהלכה שבפרק יג: "כל מי שאינו מתאבל כמו שצוו חכמים הרי זה אכזרי. אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה. ואחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה כולה". הלכה זו מזכירה גם את ההלכה בהלכות תענית: "שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית. הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים וכו'"
במאמר המוסגר אני חייב לציין לשבח ולהלל את בית חב"ד בתל השומר בניהולו של השליח הרב גופין שהקים מקום אירוח ממול בית הרפואה לכל הנזקק למנוחה ולכל מי ששוהה שם בימי השבתות והחגים.
בשעה 3 לפנות בוקר כאשר היתה הפוגה קלה במחלקת התינוקות וחיפשתי היכן להניח את ראשי לכמה שעות קיבלתי הוראות הגעה לדירה מפוארת ועל בסיס מקום פנוי יכול כל אחד ואחת לאמץ לו שם חדר לשינה שכל כך נחוצה במצבים הללו. פינת קפה ומאפה אף היא ממוקמת במטבח הדירה לרווחת המבקרים בה. זוהי פעולת חסד נוספת של שלוחי הרבי הנמצאים לצידו של כל איש מישראל במצוקותיו כדי לעזור ולתמוך בו.
•
ההלוויה קורעת הלב נצרבה עמוק בלב. דבריו הנוקבים עד התהום והזועקים עד לב השמים של האבא הגר"מ אשכנזי שליט"א שעמד מול מיטת בתו בסיטואציה בלתי נתפסת וביקש ודרש מביתו להמשיך את שליחותה גם בשמים: "לכי אל כסא הכבוד ותדרשי בכל כוחך להביא את הגאולה ולסיום הגלות המרה. התפללי על השלוחים במדינת אוקראינה מקום שליחותך ועל כל הנזקקים לברכה לעצור את מדת הדין ולזכות אך ורק בחסדים".
בבית העלמין באחיעזר שם נטמנה השליחה הצדקנית הגיעו המונים ללוותה בדרכה האחרונה לעת עתה ולב כולם נמס כאשר הסבא שלה הגאון רבי דוד דרוקמן שליט"א רבה של קרית מוצקין הכריז כמנהג החסידים בעת סתימת הגולל לנכדתו אהובתו וזעק אליה: "לכי אל הרבי והתקשרי אליו"
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים וזכרה לא ימוש ממשפחת השלוחים לעד.
ירפא ה' את לבבם השבור של כל בני משפחתה, הוריה והורי הוריה ומי יתן שמעתה ואילך יפקדו אותם רק חסדים גלויים ורוח של רחמים תסוכך עליהם עדי עד נזכה לתחיית המתים בגאולה הקרובה נאו.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: [email protected] ובווצאפ 2711532-052