הרב שניאור זלמן ברגר

הרבי ראה את הנולד
אדר תשכ"ט, לפני 55 שנים הוקמה הנחלה, ומידי שנה בשנה בשבת זכור אנו תושבי הנחלה חוגגים את הזכות החסידית המיוחדת, לחיות בשכונה אותה הרבי הקים, לה הרבי דאג על כל צעד. 
הרבי יזם את נחלה לפני 55 שנים, הרבי ציוה ליישב את נחלה בעוד ועוד חסידים, הרבי דאג לפיתוח נחלה, ובירך את המתיישבים בשכונה, בזמן הווה ובעתיד, ואכן ברכות הרבי לשכונה מורגשת בכל מוסד ובכל בית כנסת והנחלה זכתה והיא ומוסדותיה המרכזיים בנשיאות הרבי מאז ולנצח נצחים. 

השגשוג מדהים, ממוסדות השוכנים בדירות קטנטנות, לכל מוסד צמח קומפלקס מפואר ומאות תלמידים. מבית כנסת משותף לחב"דניקים ועולי גרוזיה, למבנים מפוארים בהם בתי כנסת לפי עדות וגילאים. והכל בזכות  הרבי, שזיכנו להתגורר בשכונה שהוא יזם בנה וכיום משגשגת בכוחו וברכתו ובגין הגירה חיובית מתבקש כי בקרוב ממש אימפריית המוסדות תתרחב בהתאמה.

הרבי בעיני רוחו ראה את הנולד, וכאשר עודד את ההתיישבות בקצה העיירה הדרומית, איש לא חלם על אימפריה של קהילה צומחת במהירות מטאורית, עם מוסדות משגשגים וארגוני חסד מפוארים, אבל הרבי ביקש, הפציר, הורה ועודד – להתיישב בנחלת הר חב"ד. וכך עולים וגם ישראלים, חסידים וגם עולי גרוזיה, בוכרה ואחרים, התיישבו תוך שנים בודדות בשכונה, ועם השנים הגיעו לכאן אוכלוסיה חב"דית מגוונת, והמקום רק הולך וצומח, עולה ופורח.

על ייסוד השכונה עמלו עסקנים בכירים ומסורים – הרב בנימין גורודצקי בא כח הרבי בארץ קודש אירופה וצפון אפריקה, הרב אפרים וולף מנהל ישיבות תומכי תמימים ולצידם הרב יוסל בלוי, הרב שליימקה מיידנצ'יק, הרב איצ'ה מענדל ליס ועוד. ובשנים הבאות הרבי תמה מדוע אין ועד לנחלה, ומיד הוקם ועד מצומצם והרבי הורה להרחיב לשבעה חברים ושלל בחירות לועד, אז וגם בשנים הבאות, וכיו"ר נבחר הרב מרדכי גורודצקי והועד קיבל את נשיאות הרבי וכך בהמשך כל מוסדות החינוך. 
הרב גורודצקי יחד עם המרא דאתרא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שליט"א עשו הכל לפתח את נחלה על פי הוראות רבות שקיבלו מהרבי. וכיום ועד נחלת הר חב"ד בראשות הרב יצחק בליז'ינסקי ויד ימינו ר' הרצל מיימון פועלים למען צמיחת ושגשוג השכונה.  

וברכות הרבי התגשמו. למעלה מאלף חמש מאות משפחות חב"דיות המתגוררות בנחלת הר חב"ד והסביבה, ובשכונה מוסדות חינוך מגני ילדים ועד ישיבה כולל ותיכון,  ולצידם בתי חב"ד, בית ספר למלאכה, חמ"ה, תומכי תמימים קוזלינר, בתי כנסת לפי עדות וגילאים, מקוואות, ועד המוסיפין, נשי חב"ד, נשי חב"ד הצעירות, תן יד – עזרה לכלות, עזרת אחים – חלוקת מצרכי מזון לקראת החגים, ביקור חולים, שפרה ופועה – עזרה ליולדות, וגמ"חים להלוואת כספים, גמ"ח לאביזרי כלה ועוד ועוד. ואילו לילדים יש פעילויות שונות במסגרת –מועדוני נוער, ישיבת ערב, אבות ובנים, צבאות השם, פנסאים, בת מלך, אחות התמימים ועוד ועוד.

"נכונה ההצעה"

הרבי עודד ובירך על כל שלב בהתפתחות נחלת הר חב"ד; החל משלבי איתור המיקום, וכאשר גובשה הצעה מעשית להתיישב בקצה העיירה קרית מלאכי, השיב הרבי במברק:
"נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר טוב בהנ"ל".
זמן קצר חלף, המתיישבים הראשונים הגיעו לנחלה, מהם עולים מגרוזיה ועמם קבוצת אברכים צעירים אשר עד עתה גרו בכפר חב"ד. 

התוועדות שבת זכור בהוראת הרבי

מספר ימים חלפו - וביום שישי י' אדר ערב שבת זכור, בשעה שבע ארבעים וחמש בבוקר, צלצל הטלפון במשרדי ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד, הרב ברק'ה וולף ע"ה הרים את השפופרת, ומהצד השני נשמע קולו של הרב בנימין גורודצקי: "יצאתי כעת מחדרו של הרבי! הרבי הורה לארגן התוועדות חסידית בשכונה החדשה", אמר והוסיף כי הרבי ביקש גם שהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן יחד עם רבני ועסקני חב"ד ישבתו בשבת בשכונה החדשה. 

הייתה זו שבת מרגשת ומרוממת שלא תשכח. לפי הוראת הרבי, באו עסקני ורבני חב"ד לשבות בשכונה, ובבית הכנסת החדש הצטופפו חסידים ותיקים לצד עולים חדשים. שבת זו הייתה זריקת עידוד חשובה למשפחות שהגיעו להתיישב במקום נידח שכזה.

בין הרבנים והעסקנים ששבתו בנחלה באותה שבת:
המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, הרב דוד חנזין יו"ר רשת אוהלי יוסף יצחק ולימים אב"ד רבני חב"ד, שהגיע דקות ספורות לפני שבת, הרב אפרים וולף מנהל תומכי תמימים המרכזית וממייסדי השכונה החדשה, הרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד, הרב זושא וילימובסקי – הפרטיזן, הרב יוסף בלוי, הרב דוד שקולניק  והרב משה סלונים מהנהלת הרשת.

התושבים החדשים של השכונה, נערכו בחופזה, להכנסת אורחים חשובים אלו. למרות שאך מספר ימים קודם לכן השתכנו במקום, הצליחו להכין סעודות כיד המלך, וכל משפחה אירחה בביתה אורחים רבים. השבת עצמה הייתה אפופה אווירה נפלאה, כשבמרכזה עומדת התוועדות עם חשובי החסידים שהגיעו לנחלת הר חב"ד על מנת לעודד את המתיישבים. במשך כל השבת התוועד המשפיע הרב קסלמן, בערב שבת הוא חזר מאמר חסידות, ולמחרת בשבת קודש התוועדו כולם עם העולים החדשים. ההתוועדות שהתחילה מיד לאחר תפילת שחרית, הייתה לבבית וחמה מאוד.
מאז שבת זכור היסטורית זו, הפכה שבת זכור לתאריך היסטורי עבור תושבי נחלת הר חב"ד, אשר קבעו להם למנהג לערוך התוועדות-רבתי מידי שבת זכור.
 
"המתיישבים בנחלת הר חב"ד"
 
ולמחרת שבת זכור, ביום ראשון שיגר הרבי מברק, בו לראשונה נזכר השם נחלת הר חב"ד: "לעולים החדשים ולחברי הכולל המתיישבים בנחלת הר חב"ד, שליט"א. ימי הפורים שמחים, ועליה בקודש בארץ הקודש, בתורתינו הקדושה ומצוותיה אשר הקב"ה קדשנו בהם, והסתדרות טובה בכל מתוך הרחבה.
לחיים, לחיים ולברכה".

מספר ימים חלפו להם ובהתוועדות פורים ביאר הרבי את השם "נחלת-הר-חב"ד" וציין כי אלה המתיישבים עתה במקום שהוענק לו השם 'נחלת הר-חב"ד' - הנהגתם ברוסיה היתה בדומה לאברהם אבינו שדבק בה' אחד באופן של "הר", בתקיפות ובמסירות-נפש, עד שדבר זה נפעל גם בעולם, ולכן זכו להגיע ל"נחלת חב"ד".
הרבי ראה בהקמת נחלת הר חב"ד, המשך להקמת כפר חב"ד א' וב', ולכן כינה את השכונה במספר הזדמנויות כפר חב"ד ג'. 

שני ספרי תורה מתנה מהרבי

הרבי היה מעורב בכל אשר נעשה מאחורי הקלעים בכדי להקים את השכונה החדשה, ועודד כל העת את העוסקים במלאכת הקודש. גם מתנות כספיות שיגר הרבי לנחלה, אבל ללא ספק המתנה הייחודית ביותר הייתה שני ספרי תורה. ההכנות למשלוח החלו בבחירת שני ספרי תורה מתוך הספרים בבית הכנסת בבית חיינו 770, שני ספרי תורה אלו הועברו לחדרו של הרבי, שם הוכנו להם מעילים עם ריקמה בה היה כתוב כי הספר תורה נשלח על ידי הרבי מליובאוויטש. בשלב מסויים הוחזרו הספרי תורה לארון קודש.

הרבי ביקש שפמליה של עשרה חסידים תלווה את הספרי תורה לשדה התעופה. הוחלט כי מתוכם יהיו שלושה חברי כולל האברכים בקראון הייטס, והרב זלמן שמעון דבורקין רב השכונה בחר את השלושה.

המשלוח נקבע ליום הבהיר י"א ניסן יום הולדתו של הרבי. לפני שהרבי נסע לאוהל, נכנס לבית הכנסת (ה'זאל הגדול') ב- 770 יחד עם הרב בנימין גורודצקי ומזכירי הרבי הרב חודקוב, הרב בנימין קליין והרב יהודה לייב גרונר. הרבי ניגש לארון קודש שם עמד כבר מוכן הרב יוחנן גורדון, נתן לו 200 דולרים בהם רכש ממנו את הספרי תורה שנבחרו כאמור מבעוד מועד. ספר תורה אחד הרבי נתן בידי מזכירו הרב חודקוב והשני בידי הרב בנימין גורודצקי, והם העלום לבית הכנסת הקטן בקומה הראשונה של 770 (הזאל הקטן). כאשר נכנסו לבית הכנסת, נמסרו הספרי תורה לרבי, והוא מסרם לרב חודקוב שהכניסם לארון קודש. 

לאחר מכן, הרבי נסע לאוהל, ובשובו התפלל מנחה. לאחר מנחה הוציאו את הספרי-תורה מהארון-קודש, וכשהרבי לבוש בגדי שבת עם הגרטל ליווה את הספרי-תורה עד המכונית של הרב בנימין קליין. מסביב למכונית עמדו זקני החסידים הרב אליהו ייאכיל סימפסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב זלמן דוכמן, ובמרחק מה, נעמדו חסידים ותמימים רבים.
 
על שאירע בעת הכנסת הספרי תורה למכונית מספר הרב מני וולף, אז תלמיד ב-770 וכיום תושב נחלת הר חב"ד - שנכח ואף צילם את הרבי במעמד המיוחד הזה:

"הרב קליין פתח את דלתות הרכב, והכניס את הספרי תורה למכונית. המדובר היה שהרב גורודצקי ייסע עם הספרים לארץ הקודש, והרב חודוקוב ילווה אותם עד לשדה התעופה ויחזור. לפתע אני רואה שהרבי אומר לרב חודקוב משהו ומוסר לו מפתח. התברר שהרבי רצה שהרב חודקוב ילווה את הספר תורה כשהוא לבוש סרטוק. אבל, כידוע, הרב חודקוב תמיד הלך בימי חול לבוש חליפה. לכן הרבי אמר לו שילך לחדרו הקדוש – של הרבי – ויקח משם את הסרטוק של הרבי (!). הרבי נתן לרב חודקוב את המפתח לחדרו הקדוש כדי שבחזרתו משדה התעופה, באם הרבי לא יהיה בחדרו יוכל הרב חודקוב להחזיר את הסרטוק למקומו". 

הרב חודקוב לבש את הסרטוק, והפמליה של עשרה מלווים שהוכנו עוד מספר שבועות קודם, נסעו לשדה התעופה קנדי. הקהל הרב שנכח במקום, ליוה את המכונית ובה הספרי תורה, עד לפינת הרחוב. ובשדה התעופה, הרב נתן גורארי' חזר מאמר חסידות.

בשדה התעופה בן גוריון, קיבלה משלחת רבנים ונכבדים את הרב גורודצקי שבא עם הספר תורה. התרגשות רבה אחזה בציבור אנ"ש שבארץ-הקודש בכלל, ובמיוחד בתושבים הראשונים של נחלת-הר-חב"ד, עת נודע להם על-דבר משלוח שני ספרי-תורה אלו על- ידי הרבי.

הספרי תורה שהעניק הרבי לנחלת הר חב"ד, שונים הם במעטפת החיצונית שלהם – האחד קטן ולו מעיל לבן, ואילו השני גדול ולו מעיל כהה.

ספר תורה לאות זכרון

יחד עם הספר תורה שלח הרבי אגרת מיוחדת, בה הזכיר את דברי הרבי הריי"צ בעת ששלח ספרי תורה למייסדי כפר חב"ד. הרבי הריי"צ כתב כי צריך להתבונן בכך שההשגחה העליונה הביאה את המתיישבים לארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, והספר תורה יהיה לאות זכרון לסדר את החיים על פי התורה, ולחנך את הבנים והבנות בדרך התורה ללא פשרות. ולהאציל מרוח התורה על בני ישראל הקרובים והרחוקים לעת עתה.

הרבי מסיים את מכתבו בבקשה לקיים את הדברים האמורים של הרבי הריי"צ:

"ויהי רצון אשר יקיימו ככל הכתוב למעלה בשמחה וטוב לבב ומתוך הרחבה ובאופן דמוסיף והולך ואור, עדי קיום היעוד כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות – בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש. בכבוד ובברכה להסתדרות טובה בגשמיות וברוחניות".   
 
בחול-המועד פסח התקיימה הכנסת שני הספרי תורה בנחלת-הר-חב"ד, בהשתתפות חסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ ליטול חלק בחגיגה מיוחדת זו. התהלוכה יצאה מבנין המועצה המקומית, לעבר בית הכנסת בנחלת הר חב"ד, בשירה ובריקודים, ושמחה שפרצה את כל הגדרים והמחיצות. שני הספרי תורה של הרבי, הוכנסו ברוב פאר והדר לבית-הכנסת בשכונה החדשה. 
 
כעבור מספר שנים נבנה בית כנסת המרכזי בשכונה ובני הקהילה הגרוזינית התפללו בבית הכנסת הישן. ספר תורה הגדול, נותר בבית הכנסת הישן, ואילו ספר תורה הקטן, הועבר לבית כנסת חב"ד.

מוסדות ומפעלים ביוזמת הרבי

בעידודו של הרבי הוקמו בנחלת הר חב"ד מוסדות חינוך ובתי כנסת וגם מפעלים, 
וזאת כדי ליצור מקומות עבודה לתושבי נחלת הר חב"ד, בין המפעלים שהוקמו והתפתחו בסיוע וברכת הרבי הם – גולגוטקס, פלוקטקס, וסגנון.
בתי, כנסת, מוסדות, מפעלים ותושבים – כולם קיבלו את ברכת הרבי. הרבי המשיך כל השנים לתת ברכות רבות לנחלה, לרבנים, לעסקנים ולתושבים. זכות ברכות אלו בודאי יעמדו לנו תושבי נחלה, לגרום נחת רוח לרבי.
 
נציגי חב"ד עוסקים בצרכי ציבור 

בשנת תשמ"ט בקשר לבחירות בקרית מלאכי, הרבי הורה "שייך לעסקני אנ"ש על אתר" ולפי הוראה זו ועד נחלת הר חב"ד בהתייעצות עם עסקנים מציב מועמדים חב"דיים בכל מערכת בחירות. ומאז תשמ"ט ועד תשפ"ד, נציגי חב"ד עוסקים בצרכי ציבור במסירות וביעילות למען השכונה, למען התושבים, כדי לגרום נחת רוח לרבי. וב"ה לאחרונה זכתה השכונה בארבעה נציגי חב"ד בעיריית קרית מלאכי. 

ברכת הרבי למתיישבים בהווה ובעתיד 

נחתום בברכת הרבי למתיישבים בנחלת הר חב"ד, בהווה ובעתיד:
ב"ה. ט"ו אלול, ה'תשכ"ט
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א אשר עלו בשנה זו לארץ הקדושה תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו המתיישבים בנחלת הר חב"ד, ה' עליהם יחיו ...
תהיה ההתיישבות וההתנחלות שלהם בנחלת הר חב"ד בשעה טובה ומוצלחת בכל הפרטים, בגשמיות וברוחניות גם יחד, ואשר הסתדרותם בנחלת הר חב"ד תתאים לשמו, אשר שמא מילתא הוא, באופן שיבואו אל המנוחה ואל הנחלה, בביטול כל הענינים המבלבלים במנוחת הנפש ומנוחת הגוף, ומתוך שמחה וטוב לבב ילכו מחיל אל חיל בהר הקדש, בתורתנו הקדושה והבנתה והשגתה בחב"ד שבנפש ובאופן דלימוד המביא לידי מעשה, קיום מצותיה בהידור.
וכאמור – הדברים מופנים להמתיישבים בנחלת הר חב"ד, הן אלה שהתיישבו כבר והן שיתיישבו בעתיד...
בברכה להצלחה בכל האמור, הצלחה רבה ולכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה ולבשורות טובות בכל
[חתימת יד קדשו של הרבי]

(מבוסס על התשורה "הנחלה של הרבי" ומקורות נוספים)