בכ"א מר-חשוון תשמ"ט, התקיימו הבחירות ההיסטוריות לכנסת, בהן הורה הרבי להתגייס למען הצלחתה של אגודת-ישראל, בעקבות פילוג שנוצר בינה לבין המתנכלים לתורת החסידות. ההנחיה המיוחדת הגיעה לאחר שהועברה אל הרבי בקשה מטעם גדולי האדמו"רים בארץ, כי יואיל להעניק את תמיכתו הקדושה לרשימה.

הרב אשכנזי עמד בראש הפועלים למען ג' (כפי שתואר בהרחבה בחלק א של ספרנו), וחודש לאחר הבחירות, זעק בהתוועדות י"ט כסלו בכפר-חב"ד:

"אם לפני מאה ותשעים שנה, ניתן היה להבין את חששותיהם של אנשים תמימים מסוימים מהדרך החסידית החדשה והבלתי מוכרת, הרי שכיום, לאחר שתורת החסידות הוכיחה את עצמה, ומסירות נפשם של רבותינו נשיאינו וחסידיהם החזיקה את הגחלת והשלהבת של עם ישראל בכל העולם כולו, כיצד ייתכן כי ישנם החפצים לחדש את המחלוקת והשנאה העמוקה ששררו בתקופתו של אדמו"ר הזקן?!"

הרב אשכנזי כיוון בדבריו למחלוקת האיומה שנוצרה באותה תקופה, על-ידי מי שנודע בשנאתו הוותיקה לחסידות חב"ד. הלה החליט לפתע, בחודש תשרי תשמ"ט, לשבור את הכלים, ולעבור ממאבק חמור בליובאוויטש למלחמה חסרת פשרות, שכללה דרישה מוחלטת מכלל עדות החסידים להחרים את חב"ד!

למעשה, כבר בחורף תשמ"ח, העלה האיש המדובר תביעה זו, תוך שהקים גופים שונים שנועדו להילחם בחב"ד, במסגרת מאבקו הוותיק בה. הרבי התייחס לפרט האחרון, בהתוועדות שבת פרשת וישב, כ"א כסלו תשמ"ח:

כאשר מתיימרים להיות מנהיג, ובפועל מתעסקים ומונחים בהפצת שנאת ישראל. יוצרים ובונים במטרה אחת: להפיץ שנאת ישראל. בונים דברים ומקימים עניינים חדשים שכל מטרתם להרבות במחלוקת.. ידוע לכול (ואינם מתביישים בכך), שהמטרה היחידה של הקמת הדבר החדש היא להרבות במחלוקת! וחומר גדול יותר - כאשר השנאה היא ליהודים שאינו מכירם ומעולם לא ראם, עד לחוג שלם של יהודים.

אולם, בעקבות מסכת של דיונים שהתקיימו בחודש שבט תשמ"ח בין נציגי החסידים והליטאים באגודת-ישראל, נדמה היה, כי הלה ויתר על דרישתו מהחסידים להחרים את חב"ד - תביעה שהציב כתנאי לריצתה של ג' בבחירות הבאות לכנסת במתכונתה המלאה והמאוחדת.

הרב אשכנזי חתום על קריאת ועד רבני חב"ד לאנ"ש להתגייס למען הצלחת רשימת ג' בבחירות תשמ"ט

(מתכונת זו אומנם נפרמה כבר על-ידו בבחירות הקודמות, שהתקיימו בשנת תשד"מ, בהן תמך במפלגת ש"ס, אך הוא נותר עדיין באגודת-ישראל, וכן הסכסוך בשנת תשד"מ לא פרץ על רקע דרישה מצדו כי החסידים יחרימו את חב"ד).

והנה, למרבה ההפתעה, בערב יום הכיפורים תשמ"ט, שעה לפני כניסת החג, נחתם הסכם בין הסיעה המרכזית באגודת-ישראל, הלוא היא חסידות גור, לבין נציגי הליטאים, אודות ריצה משותפת בבחירות, תוך שסוכם ביניהם, כי במוצאי יום כיפור ייחתם נספח פשרה, לפיו:

א. העיתון החסידי "המודיע" יוותר בכך שלא יזכיר את חב"ד - כולל במודעות בתשלום, ואילו העיתון הליטאי "יתד-נאמן" יחדל לתקוף את חב"ד. ב. רבני ונציגי החסידים באגודת-ישראל לא ישתתפו באירועים חב"דיים, בעוד עמיתיהם הליטאיים לא יתקפו את חב"ד אפילו בעל-פה.

התוכנית הייתה, כי אף "הסיעה המאוחדת" ב"אגודה", הלוא היא חסידות ויז'ניץ, תצטרף להסכם ונספחו.

מצד הסיעה המרכזית, ידעו אך ורק כמה עסקנים אודות הנספח, והוא נועד להישמר בסוד עד מוצאי יום הכיפורים. אולם, בצהרי החג, נחשף דבר קיומו, והרוחות באגודת-ישראל החסידית סערו. הרה"צ רבי יעקב אלתר שליט"א, אשר מכהן כיום כאדמו"ר מגור, ולהבחל"ח, כ"ק האדמו"ר מוויז'ניץ זצ"ל, הודיעו לאחר החג לנציגיהם הפוליטיים על התנגדותם המוחלטת לנספח, עקב החרמתה של חב"ד.

מהעבר השני של המתרס, הקצינו עסקנים ליטאיים בכירים את עמדתם, ותבעו כי רבניהם יורשו לתקוף את חב"ד לפחות בעל-פה... נציגי הסיעה המרכזית מסרו זאת לרה"צ רבי פינחס מנחם אלתר זצ"ל, שלימים נודע כאדמו"ר מגור, והוא שלל כמובן את הדברים לחלוטין.

עסקני הסיעה המרכזית עדכנו את עמיתיהם הליטאיים בהתפתחויות, והאיש האמור שנודע במאבקיו, איים כי יקים רשימה חדשה. זאת, בדומה לאיומיהם של הליטאים בימים הקודמים, כאשר "המודיע" פרסם מודעות על חב"ד תוך כדי המשא ומתן של נציגי החסידים עם הליטאים, והדבר הוציא את האחרונים מכליהם.

הרב אשכנזי, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב והרב ישראל (רלי) הלפרין, במסוק ליד צא"ח, בדרכם לכינוס תמיכה באגודת-ישראל, שארגן רבי ברוך אבוחצירה בעיר נתיבות

בד בבד, הודיע לפתע האיש המדובר, כי למרות דרישתו מהחסידים להחרים את חב"ד, הרי שהוא מצדו, אינו מסכים כלל להפסקת ההתקפות שלו ושל "יתד-נאמן" על חב"ד!

למחרת יום כיפור, התכנס מרכז אגודת-ישראל - שהורכב באותם ימים מחסידים וליטאים כאחד - לדיון בנושא, כאשר יושב-ראש המרכז, רבי פינחס מנחם אלתר, החרים את הישיבה, שכן סירב ליטול חלק בדיונים אודות החרמתה של חב"ד.

העסקן הליטאי שלמה לורנץ נאם בפני חברי המרכז ו"גינה" את חב"ד, תוך ששאל את החסידים אודות ליובאוויטש: "וכי מעדיפים הינכם את אותה "כת", המונה "שש מאות או מקסימום שבע מאות נפשות", על פני הציבור הליטאי - הכולל שני מנדטים?!"

יושב-ראש אגודת-ישראל, הרה"ג ר' משה זאב פלדמן ע"ה, תקף בתגובה את לורנץ, ואמר כי אין חסידות או קבוצת יהודים כלשהי שהפיצה יהדות בכל העולם כולו בדומה לחב"ד, אזי כיצד ניתן לדבר אודותיה כך?!

אחד העסקנים החסידיים שדחפו לחתימה על הנספח, כתב פתק אל הרב פלדמן במהלך נאומו המדובר, בו ביקשוֹ לא להגן על חב"ד, שכן עלול להרגיז בכך את האיש הידוע. אולם, הרב פלדמן הגיב על הפתק מעל בימת הנואמים, בהודיעו: "אדבר כרצוני! לא אתן שיתקפו כך את חב"ד!"

ואכן, המרכז החליט על הרכב רשימת אגודת-ישראל, תוך הותרת המקום השלישי פנוי, כדי שאם הליטאים ייכנעו בעניין חב"ד, ישובצו במקום זה.

למחרת, ביום שישי, הודיע "יתד-נאמן" בכותרתו הראשית, כי על-פי הוראתו של האיש הידוע, תוקם רשימה ליטאית חדשה. הכותרת, שלוותה במכתב תמיכה של האיש המדובר ברשימה זו, נועדה להרתיע את אגודת-ישראל החסידית, אולם פעלה דווקא את ההיפך. שכן, במוצאי שבת, ביקשו הנציגים הליטאיים מעמיתיהם בסיעה המרכזית, לחדש את דיוניהם המשותפים, אך נענו בסירוב, לאור הפרסום האמור.

כ"ק האדמו"ר מגור והרב אשכנזי באירוע השלושים של השלוחים בבומביי הי"ד (צילום: שוקי לרר)

הליטאים ביקשו מיושב-ראש פא"י, ר' אברהם ורדיגר ע"ה, לא לרוץ עם אגודת-ישראל, אלא להתמודד ברשימה נפרדת, תוך התנתקות מחב"ד, תמורת תמיכה ליטאית בבחירות. ורדיגר סירב, ורץ ברשימת ג'. הליטאים ניסו אם כן להשתלב ברשימת ש"ס, אולם אף זו מיאנה לכללם במועמדיה.

כך יצאה לדרך, התמודדותה של דגל-התורה בבחירות, ועימה מחלוקתם הנוראה של המתנגדים על החסידים, אשר כללה אף דברי בלע של האיש האמור נגד הרבי, ומחאות חריפות של גדולי התורה.

הרב אשכנזי הדגיש בהקשר זה, כי מלחמתו של האיש המדובר לא הייתה נגד חסידות חב"ד בלבד, אלא כוונה אל כלל תורת החסידות, ויחסן של החסידויות השונות למלחמה זו צריך להיות בהתאם.

עובדה זו קיבלה ביטוי מבהיל במערכת הבחירות המדוברת, וזאת הן בפעולותיהם והתבטאויותיהם האיומות של הלה וחייליו כלפי האדמו"רים וחסידיהם, והן באמירותיו החמורות שהתגלו, אודות גדולי החסידות לדורותיהם, ובראשם אור שבעת הימים הבעל שם טוב הקדוש!

כריכת הספר החדש - הרב אשכנזי חלק ב'

ואכן, הרבי כתב באותם ימים על מי שחובר אל הלה (להלן תוכן המענה על כל פנים): "כל המחניף לרשעים סוף נופל בידם והוא לוחם נגד כלל ישראל, נגד הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן כו', ונגד האגודה".

בד בבד, יש לציין, כי הקשר בין החסידויות השונות לבין הרבי, התחזק מאוד בעקבות בחירות תשמ"ט. כ"ק האדמו"ר מגור הנוכחי, אשר שהה ביחידות אצל הרבי עוד בשנת תשל"ז, הגיע ליחידות נוספת בו' אדר-שני תשמ"ט, וכעבור שבע שנים, בשנת תשנ"ו, אמר לרב אשכנזי: "הנני זוכר היטב את הרבי".

עוד יש לציין, כי התנגדותו האמורה של האדמו"ר מוויז'ניץ להחרמתה של חב"ד, צוינה על-ידי הרב אשכנזי כעבור שנה וחצי, בראיונו ל"כפר-חב"ד" מל' ניסן תש"נ. דבריו בריאיון הוכוונו לו על-ידי מזכירות הרבי, שאף ליוותה את העיתון בכל מהלכיו באותם שבועות שלאחר ה"תרגיל" הידוע.

הרב אשכנזי תיאר בריאיון את הידידות וההערכה ששוררות בין חברי ה"מועצת" לבין הרבי, כמו גם את הקו האמור של נשיא ה"מועצת", האדמו"ר מוויז'ניץ, בשנת תשמ"ט.