בעת פרשת הספרים, ביקש ב"ג שישים אלף דולר מדודו-זקנו של הרב אשכנזי, הגביר יהושע (היישע) אשכנזי ע"ה - אשר למד במשך זמן מסוים בישיבה בליובאוויטש - עבור סיוע במימון הוצאות המשפט.

היישע לא ידע כלל אודות הפרשה, והוא פנה אל דודו של הרב אשכנזי, הרה"ח ר' צבי הירש חיטריק ע"ה, כדי להבין את פשר הנושא (הרב חיטריק והיישע לא היו קרובי משפחה ביניהם). הרב חיטריק ציטט להיישע בתגובה את הסברו של הרבי, שהספרים אינם ירושה פרטית, אלא עניין כללי.

לאחר-מכן, הגיעו ב"ג ואשתו לביתו של היישע, והוא סירב להכניסם, תוך שטרק את הדלת בפניהם. היישע אמר לב"ג: "לא אכפת לי מה חפצך - עם הליובאוויטשער רבי לא מתחילים! אם נלחם הינך בליובאוויטשער רבי - לא אכניסך לביתי!" ב"ג ניסה להסביר את עצמו, אולם היישע מיאן לשמעו.

כמו כן (כנראה שהמתואר להלן, התרחש לפני ביקורם האמור של ב"ג ואשתו), מכיוון שהיישע לא היה בקי בפרטי הפרשה אודותיה פנה אליו ב"ג, אמר הוא לב"ג, כי ברצונו לשוחח על הנושא בפגישה משותפת עם הרב חיטריק.

הרב חיטריק שח בפגישה סיפור שהמחיש כיצד אביו העניק את כספו ברוסיה עבור דמי מעמד לרבי הריי"ץ, בה בשעה שלפעמים לא היה לחם בביתם. "ומה עשה הרבי הריי"ץ עם הכסף?" שאל הרב חיטריק את ב"ג רטורית והמשיך: "קנה ספרים! ואתה, מה חפצך לעשות עם הספרייה של הרבי? בוש והיכלם!" הרב חיטריק נטש את הפגישה, ולאחר דבריו הברורים, ברור שהיישע סירב לסייע לב"ג.

היישע נהג כך, למרות שעד פרשת הספרים, היה לב"ג מעמד אצלו בתור נכדו של הרבי הריי"ץ, כפשוט. שכן, היישע לא היה בקי בכל הסודות החב"דיים שנגעו להיסטוריה החל משנת תש"י.

כריכת הספר החדש - הרב אשכנזי חלק ב'

על כל פנים, היישע לא דיווח לרבי על המקרה, אך חמישה חודשים לאחר ה' טבת, זכה לקירוב מיוחד מהרבי, שהעניק את התחושה, כי בהנהגתו האמורה כחסיד, קנה את עולמו.

להלן תחילה, מכתבה של הרבנית אשכנזי מי' סיוון תשמ"ז, בעת ששהתה עם בעלה, הרב, ב-770. האיגרת נכתבה אל ילדיהם:

היום לדולרים בא הדוד היישע. אבא שכנע אותו לבוא. הרבי דיבר איתו ארוכות. הוא ביקש ברכה עבור בנו [שלא חש בטוב], והרבי אמר לו בשורות טובות, ושייזכר בתקופה שלמד בליובאוויטש, ויספר זאת לבנו, וזה ישפיע עליו לטובה.

הרב אשכנזי נלווה אל דודו בחלוקת הדולרים, והרבי העניק להיישע דולר עבור כל אחד מבני משפחתו, תוך פירוט אודות כל אחד מהם. והנה, לאחר החלוקה, שיגר הרבי את הרה"ח ר' חיים יהודה שיחי' קרינסקי לביתו של היישע בלונג-איילנד, כדי למסור לו דולר עבור נכד מסוים שלא קיבל בעת החלוקה. היה זה יחס יוצא דופן, ובעיקר, רוח הקודש גלויה, שכן איש לא שח לרבי על קיומו של נכד זה.

בד בבד, בנו של היישע הבריא, כפי שבירכו הרבי.

כעבור שנה, בי"ג סיוון תשמ"ח, הביא הרב אשכנזי שוב את היישע לחלוקת הדולרים, והרבי התבטא באוזני האחרון: "טוב לראותך". הרב אשכנזי והיישע הציגו בפני הרבי את הבן שזכה לברכתו הקדושה, והרבי בירכו שוב, כמו גם את היישע ורעייתו, אשר אודות בריאותה, התעניין הרבי במיוחד (מבלי שנכחה במקום).

שכן, היא חלתה לא עלינו במחלה ההיא, ואף נותחה, כאשר הרבי נסע אז לאוהל במשך שלושה ימים רצופים, וביומיים הראשונים, טלפן המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר ע"ה אל גיסו של הרב אשכנזי, ייבדל לחיים טובים, הרה"ח ר' נחמן יוסף טווערסקי, לאחר שובו של הרבי מהאוהל, והתעניין לשלומה. ביום השני, מסר הרב טווערסקי לרב גרונר את מספר הטלפון של היישע, כדי שישמע ממנו בעצמו.

היישע לא היה יהודי דתי, אולם קיים את המצוות העיקריות, תוך שבכה בכל פעם שהרב אשכנזי שוחח עימו אודות עניינים שנגעו לרגש חסידי ולאמת הפנימית של ליובאוויטש.

דמותו של היישע מזכירה את תיאורו של הרב אשכנזי אודות יוסף קרסיק הי"ד, בן דודה של אימו של הרב, שנהרג בידי גויים. יוסף היה בנו של המשגיח בישיבה בליובאוויטש, הרה"ח ר' יעקב ברוך קרסיק ע"ה, אשר היווה דמות נעלית ובן עלייה. "יוסף ירד לא עלינו בשמירת התורה והמצוות", שח הרב אשכנזי, "אולם כאשר ביקשו ממנו כספים עבור תומכי-תמימים, נהג להעניק ביד רחבה".

כך אף היישע, שבראשית נשיאותו של הרבי, כאשר מצבה הכספי של המזכירות היה איום ונורא, נהג לשגר בצנעה פ"נים אל הרבי עם סכומים בני עשרים וחמישה אלף דולר לפחות, ולפעמים אף חמישים אלף דולר. הרב חיים יהודה קרינסקי סיפר זאת לאחר פטירתו של היישע, וטען, כי לדעתו, בדעת תחתון, זו הסיבה לייחודיות לה זכה היישע אצל הרבי.

היישע נפטר בט"ו אלול תשמ"ט, כאשר שלושה שבועות לפני כן, נשאל האם חפץ כי הרב נחמן יוסף טווערסקי יזכירו בפני הרבי. הוא השיב בשלילה מוחלטת, למרות שבמשך השנים, ביקש מהרב טווערסקי פעמים רבות כי יזכירו בפני הרבי, ואף נהג לשגר פ"נים ומכתבים אל הרבי. "שכן", נימק הפעם, "מצבי אבוד, ואיני חפץ לצער את הרבי"!

כעבור שבועיים, ביקרו הרב טווערסקי ורעייתו (שהינה אחותו של הרב אשכנזי) אצל היישע, והוא ביקש כי יזכירוהו בפני הרבי, אולם לא בתור בקשת ברכה, אלא פשוט שהרבי יֵדע כי הוא "עולה למעלה".

הנהגות אלו נראו במקרים אחרים אצל חסידים נודעים של רבותינו נשיאינו, אשר ביקשו כי יודיעו לרבי על פטירתם, או שאסרו לדווח לרבי על מחלתם - כדי לא לצערו.

על כל פנים, הגברת טווערסקי אכן עברה בחלוקת הדולרים שהתקיימה בי' אלול, ואמרה לרבי, כי היישע אשכנזי אינו חש בטוב. הרבי הפסיק את החלוקה, והגיב בסערה: "מה? יהושע אשכנזי מכאן? לא בריא?" הגברת טווערסקי השיבה בחיוב, וציינה כי מצבו מאוד לא טוב.

הרבי מסר לה ארבעה דולרים, כדי שהיישע יפרישם לצדקה, אולם לא בירכוֹ. ואכן, הדולרים הועברו להיישע, והוא קיים את הוראתו של הרבי טרם פטירתו.