הסיכומים - וההפרה הגסה: כך נמנע תיקון חוק 'מיהו יהודי'
בספרנו "הרב אשכנזי" חלק א סופר בהרחבה, כי בעת המשא ומתן הקואליציוני בשנת תשמ"ט, רימה ראש הממשלה שמיר את חב"ד ואת השר אריאל שרון כאחד, כאשר התחייב בכתב לתקן את חוק מיהו-יהודי בתוך שישה שבועות מיום הקמת הממשלה החדשה בראשותו, אולם לא קיים זאת.
מכתבו של שמיר ניתן בעקבות דרישתם של הרב אשכנזי וראשי הוועד למען שלמות העם, הרה"ח ר' שמואל חפר ע"ה, וייבדל לחיים טובים, הרה"ח ר' יצחק הולצמן, בפגישתו של השר שרון עימהם בביתו של הרב. האורח ביקש כי אגודת-ישראל תתמוך בשמיר, ולאור המכתב שדרשה חב"ד בתמורה וקיבלה, המליצה "אגודה" על שמיר בפני הנשיא, וכך זכה הוא במנדט להרכבת הממשלה.
ובכן, יש להוסיף, כי הפגישה עם שרון בביתו של הרב אשכנזי התקיימה במוצאי שבת פרשת תולדות, ג' כסלו. למחרת בצהריים, קיבלו הרב חפר והרב הולצמן משרון את מכתבו של שמיר, ועוד באותו יום, השיגו הרב אשכנזי, רבני חב"ד וראשי הוועד למען שלמות העם את תמיכתה של אגודת-ישראל בשמיר.
מכתבו של שמיר הוכתב לשרון מילה במילה על-ידי בני שיחו החב"דיים בעת הפגישה בביתו של הרב אשכנזי. נכתב שם, בנוסף למה שצוין כאן כבר, כי הצטרפותה של אגודת-ישראל לקואליציה ותמיכתה המלאה בממשלה החדשה, תיעשינה אך ורק לאחר שיתוקן חוק מיהו-יהודי.
וכך דווח בעיתון "חדשות" מה' כסלו:
מכתב בהול משמיר, שהוכנס על-ידי שליח [ה"שליח" הינה משלחת רבני חב"ד וראשי הוועד למען שלמות העם המתוארת להלן] לישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת-ישראל במלון ויז'ניץ בבני-ברק, ובו התחייבות להעביר את חוק מיהו-יהודי תוך שישה שבועות, הוא שהכריע כנראה את הכף וגרם לגדולי התורה של אגודת-ישראל להחליט: "בשלב זה אנחנו אומרים לחברי הכנסת להגיד לנשיא המדינה, יצחק שמיר צריך להיות המועמד לראשות הממשלה".
חוץ מהמכתב, שהשפיע על הרבנים, נודעה השפעה גדולה להופעה של רבני חב"ד, בראשות הרב מרדכי אשכנזי, הרב של כפר-חב"ד [לצד הרב אשכנזי, נמנו במשלחת: הרב ירוסלבסקי, הרב חנזין, הרב שמואל חפר והרב יצחק הולצמן]. גדולי התורה לא יכלו להתעלם מהתביעה הברורה של משלחת חב"ד, שאמרו.. כי הם מעדיפים ברורות את שמיר.
לעומת המלצת חב"ד, מתברר כי מבין חברי הכנסת של אגודת-ישראל, שהופיעו בפני המועצה, היה הרוב נתון דווקא לשמעון פרס. שניים בלבד, אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי, ביקשו להטיל את התפקיד על שמיר.
ורדיגר, איש תנועת פא"י, יצא בנאום ארוך בפני הוועדה, בו ביקש מהם להטיל את התפקיד על שמיר. לעומת ורדיגר, פתח חבר הכנסת פרוש בנאום ארוך בעד המערך. הוא אמר, כי אי אפשר להאמין יותר להתחייבויות הליכוד, שגם בהסכמים הקואליציוניים בעבר הבטיח להעביר את מיהו-יהודי, ולא עמד בכך.
כריכת הספר החדש
גדולי התורה שאלו את הח"כים שאלות הבהרה, בחנו את האפשרות של הימנעות, וכן התעניינו כל הזמן מה קורה אצל הקולגות מחכמי התורה של ש"ס. בנשיאות המועצה ישב האדמו"ר מוויז'ניץ, שהגיע לישיבת המועצה מלווה במאות מתלמידיו. את הישיבה ניהל הרב פינחס מנחם אלתר, אחיו של הרבי מגור.
השתתפו בה כעשרה רבנים, ובהם הרבי מערלוי, הרב בנימין זילבר, הידוע בכינוי "רבי בנימין הצדיק", הרב פלקסר, שהוא אב בית הדין של אגודת-ישראל, הרב ברנשטיין, שהוא חבר בית הדין, האדמו"ר מרוז'ין, האדמו"ר ממודז'יץ, האדמו"ר מאלכסנדר, האדמו"ר מבוסטון, והרב רבינוביץ', שהוא ראש ישיבת רוז'ין. הרבי מסדיגורה, השוהה בחוץ לארץ, העביר את הצבעתו בעד שמיר ממקום מושבו בחוץ לארץ...
בסופו של דבר, החליטה המועצה לאחר התייעצות, כי בשלב זה - עם הדגשה שבשלב זה בלבד - ימליצו חברי הכנסת של אגודת-ישראל להטיל את הרכבת הממשלה על שמיר.. לפי החלטת מועצת גדולי התורה, תיכנס אגודת-ישראל לקואליציה רק אחרי שיועבר חוק מיהו-יהודי, שישה שבועות לאחר הקמתה, אם אכן יצליח הליכוד לעשות זאת.
אחרי ישיבת מועצת גדולי התורה, יצאו חברי הכנסת של אגודת-ישראל לפגישה עם ראש הממשלה, בטרם יגיעו לנשיא. חברי הכנסת רצו לוודא שהם מקבלים הבטחות סופיות, לפני שהם מגיעים להרצוג.
אחרי הישיבה, אמר חבר הכנסת ורדיגר, כי הוא מרוצה מאוד מההחלטה, וכי הוא שמח עליה. גם פרוש, שדעתו לא התקבלה, אמר כי הוא מרוצה: "אני מציג את הנושאים בפני גדולי התורה, וברגע שאני מקבל את הכרעתם של גדולי ישראל - אין סיפוק גדול יותר מהסיפוק שיש לי לקבל הכרעה בפורום כזה".
גדולי התורה, שמשכו את ישיבתם שעות, בין היתר כדי לדעת מה ההחלטה שמקבלת מועצת חכמי התורה, סיימה את ישיבתה בדיוק באותה שעה שסיימה מועצת החכמים, ועם אותה החלטה. פרוש אמר על כך, כי יש פה אצבע אלוקים שהתערבה בשתי מועצות הרבנים, כדי להחליט באותו רגע את אותה החלטה.
[אולם, לפי גרסת "ידיעות אחרונות", מועצת חכמי התורה דֻווחה על החלטתה של מועצת גדולי התורה, ורק לאחר-מכן קיבלה החלטה דומה. מועצת החכמים אומנם התכוונה ממילא לתמוך בשמיר, אך אחרי החלטתה של מועצת גדולי התורה, התחושה השלטת בש"ס הייתה, כי נסללה הדרך לנהוג באופן זה].
כ"ק ה"לב שמחה" מגור זצ"ל לא חש בטוב באותה תקופה, אולם היה מעורב בהחלטתה של מועצת גדולי התורה.
שכן, הרב חפר והרב הולצמן הגיעו לביתו של כ"ק האדמו"ר מגור הנוכחי, הרה"צ רבי יעקב אלתר שליט"א, טרם הגיעם לאסיפת ה"מועצת", והציגו בפניו את מכתבו של שמיר. הוא השיב: "אם ישנו מכתב כזה, התואם את רצונו של הרבי בדבר תיקון חוק מיהו-יהודי, אזי "יהיה בסדר". ואכן, סמוך לסוף האסיפה, הגיע הרב אלתר למקום ומסר בשם אביו, ה"לב שמחה", כי יש לתמוך בליכוד.
מכתב ההתחייבות של שמיר
כמו כן, יש לציין, כי עוד בכ"ו מר-חשוון - חמישה ימים לאחר הבחירות, ושמונה ימים לפני ישיבתה המדוברת של מועצת גדולי התורה - נכחו הרב אשכנזי וחברי המשלחת החב"דית באסיפתם של ראשי ה"מועצת" שהתקיימה בירושלים, ובמענה לשאלתם של גדולי התורה: "מה חב"ד דורשת?" השיבה המשלחת: "מיהו-יהודי בלבד, באמצעות תמיכה בשמיר".
על כל פנים, בתום ישיבת מועצת גדולי התורה השנייה ופגישתם של חברי הכנסת של אגודת-ישראל עם שמיר, הגיעו הח"כים של "אגודה" למשכן הנשיא, אחרי שיתר המפלגות באו כבר ומסרו לנשיא את המלצתן אודות מועמדן לראשות הממשלה. וכך דיווח "מעריב" בה' כסלו, בהמשך לכותרתו הראשית בעמודו הראשון: "הבטחות הליכוד לרבנים הכריעו: הרכבת הממשלה תוטל על שמיר":
אחרונה חביבה מגיעה לבית הנשיא משלחת אגודת-ישראל, בראשה הרב מנחם פרוש. הם מגיעים לנשיא היישר מפגישה עם ראש הממשלה יצחק שמיר, עליו הם ממליצים בפני הנשיא. "המכתב ששמיר נתן לנו בעניין מיהו-יהודי נתן לנו סיפוק. יצאנו עכשיו משמיר מאוד מעודדים. גם הוא היה מעודד כשקיבל את החלטתנו", סיפר פרוש. "אנו מקווים שנצליח להקים ממשלה בהקדם הכי אפשרי".
ועד רבני חב"ד מינה באותם ימים את הרב אשכנזי לייצג את חב"ד כלפי חוץ, לצדם של כמה מעסקני אנ"ש, בכל הנוגע למשא ומתן הקואליציוני.
ואכן, הרב אשכנזי, שהחליט עם הרבנים כי יש לדרוש אך ורק את תיקון חוק מיהו-יהודי, עסק עם הרבנים ועם ראשי הוועד למען שלמות העם, בכך שאגודת-ישראל תמשיך לתבוע את תיקון החוק ותתמוך בשמיר. הרב ערך פגישות עם האדמו"רים ועם כ"ק האדמו"ר מגור הנוכחי, וכן עם השר אריאל שרון; קיים שיחות עם שמיר בטלפון; ואף השתתף בישיבת מועצת גדולי התורה שהתקיימה בכ"ה כסלו, בה הוחלט להמשיך לצעוד בקו זה.
בי"ב כסלו, נערך בהיכל-התרבות בתל-אביב כינוס אנ"ש של כ' מר-חשוון, שנדחה באותה שנה עקב הבחירות. הרב אשכנזי נשא את הנאום המרכזי, ולקול תשואותיהם הסוערות של אלפי המשתתפים, הביע עידוד וחיזוק לשמיר, כי יעמוד כסלע איתן על תיקון חוק מיהו-יהודי. הרב שלח גם ברכות חמות לנציגי "אגודה" על נאמנותם בעניין מיהו-יהודי, וקרא להם להמשיך לדבוק בקו זה. מסרים אלה נרשמו אף בהחלטות הכינוס, שהוקראו על-ידי המנחה.
אולם, שמיר השתמש פעמיים במפלגות הימין כדי שהנשיא יטיל עליו את הרכבת הממשלה - הן בתחילה והן בכ"ו כסלו כשנדרש להארכה, ולבסוף הקים בי"ד טבת ממשלה רחבה, שכללה אף את המערך.
הליכוד והמערך מנו יחדיו שבעים ותשעה חברי כנסת, כך שהמפלגות הדתיות ומפלגת "התחייה" לא היוו כבר לשון מאזניים, אזי שמיר יכול היה להפר את התחייבויותיו כלפיהן, ובהן חתימתו פעמיים לאגודת-ישראל בעניין מיהו-יהודי - הן באיגרת שהוכתבה כאמור בביתו של הרב אשכנזי, והן במכתב נוסף לאחר-מכן, שעסק במיהו-יהודי ובהבטחות נוספות, וחתמו עליו שמיר ובכירי שרי הליכוד.
הרמאות המדוברת התרחשה למרות ששמיר התחייב למפלגות המדוברות כי הבטחותיו אליהן תישמרנה גם בממשלה רחבה, והוא אף חתם זאת לאגודת-ישראל במכתב השני האמור. ואכן, מפלגות אלו רתחו מזעם על שמיר, ואריאל שרון ניהל מאבק נגד ראש הממשלה בעניין, אולם דבר לא עזר.
אנ"ש היו מאוכזבים נוראות מהתעקשותו המבישה של שמיר שלא לתקן את חוק מיהו-יהודי. בפרט, שתוך כדי המגעים, דיבר הרבי בהרחבה[1] אודות "גודל ההכרח והנחיצות" שהחוק יתוקן "בהקדם הכי אפשרי", והרבי אף התייחס לניסיונותיהם של גויים באותם ימים למנוע זאת.
ברם, יש להדגיש, כי למרות ששמיר הפר את הבטחתו בנושא מיהו-יהודי, שמחו מאוד הרב אשכנזי ויתר חברי המשלחת החב"דית האמורה על פעולותיהם. שכן, לבד מהעובדה שפעלו בהתאם לרצונו הקדוש של הרבי (הרבי היה מעורב במגעים המדוברים, וכאשר נשאל האם להפסיקם - שלל זאת והורה להמשיכם), הרי שפעילותם היא שגרמה לכך שאגודת-ישראל המליצה פעמיים על שמיר ושללה את האפשרות שתוקם ממשלת שמאל של המערך.
•
כאן יש להסביר:
א. כמה שנים לפני כן (ראה בהרחבה בחלק א), עלתה שאלה דומה לזו שניצבה עתה, תוך שפוליטיקאי מסוים הבטיח לתקן את חוק מיהו-יהודי. הרב אשכנזי שמע אז מהרבי בשיחת טלפון אודות הלה: "אָן עם און אָן מיהו-יהודי" (בלעדיו ובלי מיהו-יהודי).
מאז, ידע הרב אשכנזי, כי הרבי מתנגד להרכבת ממשלה על-ידי מועמד זה, שעמד על הפרק אף כעת, וכפי שאכן הוכח גם בשנת תש"נ, שנה לאחר המגעים המדוברים בשנת תשמ"ט.
ב. בעת המגעים בשנת תשמ"ט, המערך במילא לא היה מסוגל לתקן את חוק מיהו-יהודי. שכן, הוא התנה את תיקון החוק באישור מרכז המפלגה, והיה צריך שהמרכז יאשר וכן שהמערך יצליח להקים ממשלה שתתקן את החוק. קיום מכלול תנאים אלה היה בלתי אפשרי, לאור ההתנגדויות במרכז, בסיעת המערך וביתר מפלגות השמאל לתיקון החוק, וכן משום שהליכוד הודיע כי יתנגד לתיקון החוק שהמערך יגיש.
אי רצונם של השמאל והימין לתקן את חוק מיהו-יהודי, הוכיח כי אף אם "אגודה" הייתה מסכימה להצטרף לבדה לגוש חוסם של השמאל והמפלגות הערביות - גוש שהיה מונה שישים חברי כנסת - ומנסה לכפות רוטציה בראשות הממשלה בין שמיר לפרס, תמורת התחייבות של פרס בנוגע למיהו-יהודי, הרי שהדבר לא היה גורם לתיקון החוק.
שכן, גם אם שמיר היה נכנע ומסכים לרוטציה - בניגוד גמור להצהרותיו, הרי שכאמור, הלוא המערך והשמאל התנגדו נחרצות לתיקון החוק, ואילו שמיר, שהתחמק מהתיקון אפילו כשאגודת-ישראל זיכתהו בקדנציה מלאה לראשות הממשלה, כל שכן שהיה נמנע מכך אם "אגודה" הייתה כופה עליו רוטציה. הוא היה מנצל את כוחן המשותף של הליכוד והעבודה - כדי לפעול כרצונו, כפי שאכן נהג בפועל.
[1] "תורת מנחם" תשמ"ט חלק א עמודים 439-441 סעיפים יג-יח, 442 בסופו, חלק ב עמודים 539-540, ועוד.
מאפשרים לכם לקבל
