ב"ה

על סף מלחמת עולם?

המלחמה הלא הגיונית, והקשר לביאת המשיח

[ב]

אסופת מאמרים מתוך גליונות "אוצרות ליובאוויטש"

אלישיב הכהן קפלון

קרית גת, כ"ג אדר א' תשפ"ד

ב"ה. כ"ג אדר א' תשפ"ד

המענה האמיתי לכל תרחיש

לאחר שהגשנו לפני כשנה את החוברת הראשונה "על סף מלחמת עולם?", הננו מביאים בזה את החוברת השנייה, שמרכזת את המאמרים הנוספים[1] שהתפרסמו מאז במדור "מלחמת רוסיה - אוקראינה" בעלון 'אוצרות ליובאוויטש'[2], היו"ל במהדורה דיגיטאלית (לע"ע).

המטרה היתה למצוא סימוכין מדברי רבותינו נשיאינו לכך, שמתיחות זו שבין רוסיה לאוקראינה אינה עוד סכסוך מתוך רבים שעברו על שתי המדינות הללו, אלא נקודת-מפנה היסטורית שמשמעותה בזמננו היא רק - שהעולם מזדעזע לקראת בוא משיח צדקנו!

בגליון שיצא יום לפני פרוץ המלחמה הדגשנו זאת על ידי פרסום אגרת הרבי הריי"צ נ"ע, אגרת שהרבי קבע "מיד ולדורות" בתחילת 'לוח היום יום' שיצא לאור בשיא מלחמת העולם השניה, ובה נכתב שהאירועים שבזמננו (תש"ג) הינם "חבלי משיח", ומוטל תפקיד על כל יהודי לעשות כל שביכולתו להקל את חבלי המשיח.

כעת, כ"ג אדר א' (יום פרוץ המלחמה, בתאריך העברי), לאחר שנתיים תמימות של מלחמה נוראה, חסרת-היגיון ואכזרית במיוחד [ועשור שנים לפרוץ הסכסוך בגלוי עם כיבוש חבל קרים בפורים תשע"ד], מגיע סיכום מסוים בדמות כל המאמרים שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, כדי לחזק את תודעת הדחיפות לגאולה מיידית על ידי משיח צדקנו; כי אף שהאירועים של "מלכויות מתגרות זו בזו" קשורות ל"הגיע זמן גאולתכם", אך עלינו לזרז את הגאולה בפועל ממש, על ידי חיזוק האמונה בביאת המשיח, ובעיקר - חיזוק המודעות לכך שאנו בערב הגאולה.

*

רבים שואלים איזו משמעות יש למלחמה המדשדשת בין רוסיה לאוקראינה, כאשר כאן בארץ-הקודש מתנהלת המלחמה האמיתית בין אויבי עם ישראל ליושבי ארץ הקודש.

התשובה היא, שהדברים קשורים זה בזה, וישנו קשר חזק בין המלחמה כאן למלחמה ההיא. עובדה היא שהמדינות התומכות במלחמתה של רוסיה באוקראינה, הן באורח פלא - אותן מדינות התומכות באויבי ישראל במלחמה זו. [אף שגם אלה הנחשבים לידידינו הפכו את עורם, ו"חסד לאומים חטאת", ואין לנו על מי להישען באמת, וגם מלכתחילה אסור היה להישען עליהן, רק להיעזר בהם, ולהישען רק על אבינו שבשמים].

כך שתיתכן מציאות שבה שתי המלחמות השונות כל-כך תהיינה חלק ממלחמה אחת רב-זירתית, שבה צד אחד יהיה (בעיקר): רוסיה, סין, איראן, צפון קוריאה, טורקיה, וכל ארגוני הטרור החביבים על כל המדינות הנ"ל [בדומה ל"מדינות הציר" במלה"ע השניה], והצד השני יהיה: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוקראינה וישראל. [בדומה ל"בעלות הברית" במלה"ע השניה].

מלחמה כזאת אמורה להיות (ח"ו) מתיחת קצוות המלחמות הנוכחיות:

הרחבת מלחמת רוסיה באוקראינה - למדינות הבלטיות, וכן לפולין, רומניה וכיו"ב.

והרחבת מלחמת ישראל וארה"ב בשלוחות של איראן (חמאס, חיזבאללה והחות'ים וכו') - למלחמה ישירה בראש הנחש, איראן.

מלחמה בהיקף שכזה תאחד את שתי המלחמות למלחמה אחת, כשתוך זמן קצר תיעשה חלוקה ברורה בין המדינות וארגוני הטרור התומכים ברוסיה, לבין המדינות התומכות בארה"ב, כאמור לעיל. אלו יילחמו לצד רוסיה, נגד אוקראינה ונגד כל "בעלות הברית" וישראל בראשן (היל"ת), ואלו יילחמו לצד ארה"ב נגד איראן, רוסיה וכל ארגוני הטרור האיסלאמי בעולם כולו.

התרחיש הזה נקרא בפשטות (היה לא תהיה): מלחמת עולם.

בעידן המטורף שלנו יש לקחת בחשבון גם תרחיש בלהות, כי לצערנו, הפעם לא מדובר בחלום בלהות, אלא במציאות מבהילה ביותר לכאורה, אלא שהתשובה שלנו אליה היא - מבט שונה לגמרי על כל האמור:

לא פחד מפני הבאות, "להיכן נבוא ונלך?!"[3], כאילו העמים עצמם הם הקובעים את מהלך ההיסטוריה - אלא התבוננות בדברי הנביאים, דברי חז"ל, דברי רבותינו נשיאינו, ועד לבשורת הגאולה של הרבי בדורנו, בדברים נצחיים הנוגעים לשנים האחרונות במיוחד.

מתוך כך יש להתמלא בביטחון גמור ב'שומר ישראל', כדברי הנביא (ירמיהו לא, ט) – שקראנו בהפטרת יום ב' דראש השנה: מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ . . "ושבו בנים לגבולם"[4], והבנים הם: "הבן יקיר לי אפרים"[5] – אהבתו של הקב"ה לכל אחד מישראל, כאהבת האב ל"ילד שעשועים"[6]!

כי יש 'בעל-הבית' לכל התפתחות שתהיה בזירה הבינלאומית, וכהמשך המדרש: "בני אל תתייראו! הגיע זמן גאולתכם!

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 55

ב"ה. ז' אדר - פורים, שנת הקהֵל - תשפ"ג.  

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[יט]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

מי חולק על משיח-האמת?

ציטוטים אקטואליים מתוך גליון "הקריאה והקדושה" שיצא לאור בתחילת אדר ב' תש"ג

מאמר- המערכת מלא מרירות על ההפקרות שבה שרוי העולם כולו, כאשר משוגע אחד מעמיד בסכנה את קיומה של האנושות כולה, ואילו העמים שלוחמים נגדו אינם מבינים ברוב טפשותם, שהכל מתחיל מהבית, וכי עליהם לפתור את בעיית האנטישמיות במדינותיהם הם.

גם בשנה זו (תש"ג), כאשר הציבור היהודי ידע כבר הכל על מחנות ההשמדה וכי מדובר במיליוני יהודים שכבר נרצחו בידי הנאצים ימ"ש - לא נפקד מקומה של ה"פורים'דיגע תורה-דרשה" המסורתי (לאחר התנצלות המערכת). אך הכותב, "בן ישראל", תוקף בחריפות, באמירות שנונות השזורות בפסקאות מ"הש"ס", את אלה שאינם מצפים למשיח האמיתי, למרדכי, אלא למשיח שלהם שהוא "אחשוורוש", המדינה שבה הם חוסים; די להם בהתייחסות הנאותה של הממשלה ליהודים. הדברים נכתבים כמובן בהשראת שיחותיו וה"קול קורא"ס של הרבי הריי"צ נ"ע באותה תקופה, בהכריזו "לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה".

מהלך הויכוח הינו בסגנון של סוגיא אופיינית בגמרא, והנה קטע קצר [בתרגום חופשי מאידיש], לאחר הויכוח בין אלה שמחכים למשיח האמיתי, לאלה שעבורם נשיא המדינה הליברלית הוא המשיח:

"גופא, קודם נכתב שה'אדומים'[7] לא מוכנים לאשר למרדכי הצדיק להזכיר ליהודים אודות המשיח האמיתי. במאי קמיפלגי? מה אכפת להם שיבוא המשיח האמיתי? ומדוע רוצים הם דווקא את המשיח ה'אדום'?.. האם לא כואב להם הלב על צרות עם ישראל? האם אינם רוצים שהיהודים ייגאלו מהאנטישמים המאוסים שבכל העולם? אימא לך, אני אגיד לך, בדיבוא משיחף אם משיח אמור באמת לבוא, כולי עלמא לא פליגי, אזי אפילו האדומים מרוצים גם מכך שיבוא המשיח האמיתי; כי פליגי, בדלא יבוא!.. מתי הם חולקים על המשיח האמיתי? – אם אינם מאמינים שיבוא.."

*

מאמר נוסף בעיתון הוא: "פארוואס די אמעריקאנער פרעסע שווייגט?" [ = מדוע שותקת התקשורת האמריקנית?], ובו מתווכח "בן ישראל" עם ר' ישראל", כאשר "בן ישראל" טוען טוען שהאדישות שניכרת בתקשורת האמריקאית כשהיא שותקת כדג בהעדר דיווחים על גורלם של היהודים באירופה - מוכיחה, שבעצם אף היא שונאת את היהודים, והיתה מעוניינת בהיטלר אמריקאי!

מתוך תסכול עמוק הוא כותב: "מונח אצלי שכעת הוא זמן המשיח, והנה "וגר זאב עם כבש", אך לא בגלל שהזאב מתנהג יפה יותר, אלא בגלל שהכבש נהיה אף הוא זאב..."

כאשר "ר' ישראל" תוקף אותו על כך שהוא קיצוני מדי וכי המצב טוב יותר וכו', הוא מגיב:

"תקוֶה-תקוֶה, תישן-תישן! ("האׇפט-האפט, שלאׇפט-שלאפט"..), ר' ישראל! אני עצמי מהשינה כבר הקצתי; אני יודע כבר כעת, שבמקום שבו אין שונאים את היטלר – הרי שאוהבים אותו!

. . במקום שבו מעלימים את גורלם המר של היהודים, ראוי שיחלוף ממנו מוסד הנשיאות לגמרי".

הבריטים אף הם מוזכרים במאמר, ויש לציין שבאותה תקופה ראו כולם את שנאתם העמוקה של ממשלת בריטניה ליהודים, עם גזירות "הספר הלבן", והיחס המזעזע למעפילים שניצלו מהשואה.

הדברים בעלי משמעות לימינו אלה, כאשר אף המדינות הנחשבות לנאורות כובלות את ידיה של ישראל בכל פעולה של חיזוק ביטחונם של היהודים בארץ הקודש.

*

עובדה מעניינת מובאת במאמר זה כבדרך אגב, כאשר 'בן ישראל' מעיד על עצמו שלא אמר תחנון ביום שבו כבשו הרוסים מידי הנאצים[8] את רוסטוב...

היה זה כמה שבועות לפני כן: בט' אדר א' תש"ג. לפני שמונים שנה!

-----------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 56

ב"ה. ערב שבת הגדול, שנת הקהֵל - תשפ"ג.  

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כ]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

המצב בימינו: "עולם הפוך"!

המאורעות באה"ק ובעולם – אין להם שום מקום על פי השכל, וההוראה: להפיץ חסידות בתוקף ובמסירות-נפש שלמעלה מהשכל, ואזי יצליחו, ו"קאתי מר"

" . . מלבד כל הנ"ל, הרי עתה נקל הרבה יותר לעסוק בהפצת תורת החסידות, כיון שכללות המצב הוא באופן ד"עולם הפוך", שהנהגת העולם היא שלא על-פי שכל.

-  הייתי בצרפת בזמן המלחמה עם הגרמנים. בצרפת היו אז ביצורים חזקים, ואילו לגרמנים לא הי' שום דבר, ואעפ"כ – יצאו למלחמה עם צרפת. וכשהיו שואלים את הגרמנים: איך יוצאים אתם למלחמה באופן כזה? – היו משיבים תשובה, שאיני רוצה לחזור עלי' מצד הענין ד"ימחה שמו של עמלק"... אבל עכ"פ תוכנה הי' – שזהו ענין של תוקף שאין לו מקום בשכל[9]. ואמנם בפועל – ניצחו הגרמנים את צרפת באותה מלחמה. ולאחרי "הצלחה פורתא" זו של הגרמנים (במלחמתם נגד צרפת) – הרי בשכל לא הי' שום מקום לסילוקם משם, כיון שלא היתה שום דרך לסלקם. ואעפ"כ הצליחו בזה כו'.

וכן המאורעות שהיו אח"כ בארץ ישראל – גם הם לא היו ע"פ שכל, הן זה שהאנגלים הסתלקו, והן זה שבנ"י תפסו את השלטון ומנהלים אותו כו'. וראי' לדבר – שבין בנ"י עצמם היו שטענו שאין לקחת את השלטון, כיון שלא יצליחו להחזיק מעמד כו' ("מען וועט ניט קאָנען איינהאַלטן"). ולמעשה – כבר למעלה מג' שנים (שג' שנים הם חזקה ע"פ דין) שהמדינה מתנהלת, ובאופן שאינו ע"פ שכל, אלא בדרך נס.

ונמצא, שהמצב הוא באופן ד"עולם הפוך" – כל המאורעות שמתרחשים בעולם אין להם שום מקום בשכל.

ובכן: אינני יודע אם יש מעלה בהנהגה זו, אבל עכ"פ לגבי הפצת תורת החסידות – הרי זו מעלה גדולה:

כיון שהנהגת העולם היא שלא ע"פ שכל – הרי אין צורך להיכנס בוויכוחים ע"ד תורת החסידות (בדומה לכל הוויכוחים שהיו בעבר כו'), אלא כאשר מישהו בא בטענה נגד תורת החסידות כו' – יש לענות לו בפשטות: מהי התועלת בכל ה"סברות"; הנך רואה שהנהגת העולם היא שלא ע"פ שכל, וא"כ, במקום לעסוק ב"סברות שכליות" – הבט על המציאות, מה פעלה תורת החסידות!

. . ומלבד זאת, הנה כשם שאנו רואים בעניני העולם, שלא נוגע אם ענין מסויים יש לו מקום בשכל או לא, אלא כאשר הולכים בתוקף ובמס"נ מצליחים כו', ככל הדוגמאות הנ"ל – כן הוא גם בענין הפצת מעיינות תורת החסידות, שכאשר יעסקו בזה בתוקף ובמס"נ, אזי יצליחו.

ואז יתקיים הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", שיביא בדרך ממילא לקיום הענין ד"קאתי מר".

                                                                                                                  (תו"מ תשי"ד עמ' 159)

"'לא תקום פעמיים צרה', וכ"ש וק"ו יותר מפעמיים"

" . . והענין הוא, דהנה עולם הזה בכלל הוא במצב של גבורות וכו' כנראה בחוש, וכמפורש בעץ חיים והובא בספר התניא, אשר הקליפות גוברים בו. אבל מזה גופא שענין זה הובא בתורה שהתורה כולה טוב, הרי מובן, שגם בזה עצמו ישנו ענין של טוב, וכמובא בלקו"ת שם ענין חושך שבטו שונא בנו, שיש מעלה בענין דשבטו, שבגבורה זו נכלל ענין החסד. וע"י ההעלם והסתר באים אל הגילוי דלעתיד . .

 והנה הגבורות הנ"ל הוא דבר שבעבר, אבל עכשיו לאחרי שכבר הי' צרות, ובפרט בדורות אלו, ובפרט בדור הקודם, הרי לא תקום פעמיים צרה, וכ"ש וק"ו יותר מפעמיים[10], ובטח יהי' מעתה טוב וחסד על ישראל, ואמיתית ענין זה יהי' בביאת משיח צדקנו, שאז יהי' אך טוב לישראל, מתחיל מענין התורה, אין טוב אלא תורה, והיינו שתהי' התורה בהבנה והסברה והשגה, תורה חדשה מאתי תצא. ובפרט ע"י עבודת האדם באופן דהפצת המעיינות חוצה . . והעיקר הוא שיהי' כל זה תיכף ומיד ממש, בעגלא דידן.

                                                                      (ד"ה אשה כי תזריע תשמ"ח, התוועדויות תו"מ עמ' 231,232)

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 57

ב"ה. מוצש"ק תזו"מ, אור לב' אייר, שנת הקהֵל - תשפ"ג.

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כא]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

מה לסלביאנסק ולליובאוויטש?

אלישיב הכהן קפלון

בעקבות המצב הבטחוני הקשה בעיר סלביאנסק בימים האחרונים, נכתוב הפעם על הקשר בין סלביאנסק, רוסטוב וליובאוויטש.

סלוביַאנסק[11] היא עיר במחוז דונייצק, שבמזרח אוקראינה, ושלאחר מכן נהייתה חלק מ"הרפוליקה העממית של דונייצק" - שנמצאת נכון לעכשיו באזורי הקרבות במזרח אוקראינה[12], ולכן גם השתייכותה אינה ברורה: אם היא חלק מ"רוסיה המאוחדת" שהחליפה לפני כשנה את "הרפובליקה העממית של דונייצק", או שכבר נהייתה שוב חלק מאוקראינה של קייב. הנתונים עשויים להשתנות מדי יום, לכאן ולכאן.

בשל המעבר של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, מליובאוויטש לרוסטוב, בעקבות קשיי מלחמת העולם הראשונה, זכתה סלוביאנסק לארח בה מספר פעמים את הרבי הרש"ב נ"ע, כיון שהיו בה אתרי מרפא חשובים שהיו דרושים להטבת בריאותו של הרבי[13]. בעת ביקורו בעיר אמר בה הרבי גם מאמרי חסידות – ראה ספר המאמרים עזר"ת בתחילתו את המאמר "תקעו" שנאמר בליל ב' דר"ה, והרבי נ"ע ציין עליו "סלאווייאנסק"[14] .

סלביאנסק סמוכה יחסית לרוסטוב. כל חבל דונייצק משתרע לצד מחוז רוסטוב, והיה בזמן הצאר חלק מרוסיה, יחד עם רוב שטחי אוקראינה, שנקראו אז "דרום רוסיה".

גם מאוחר יותר בזמן השלטון הקומוניסטי כבר לא היתה משמעות רבה להבדלי המחוזות, משום שהכל נכלל במדינה הענקית "ברית-המועצות".

הקשר לסלביאנסק מוזכר באגרת מיוחדת של הרבי הריי"צ נ"ע (אג"ק ח"א עמ' תרלב), שבה מתאר ומסכם את כל מה שאירע לבית הרב מאז עזיבת ליובאוויטש ועד המאסר בתרפ"ז:

". . עת צאתנו מליובאוויטש, גלות אריָאל (=אריול), גלות רוסטוב, דירת רוסטוב, סלאוויאנסק, החזרה לרוסטוב מעון החדש . . "

בסלביאנסק שהה הרבי תקופות ממושכות, בקיץ של השנים: תרע"ו, עזר"ת, תרע"ח. ראה פרטי התאריכים ב'אגרות קודש – אדמו"ר מוהרש"ב', ח"ב, וח"ה.

בתקופת רוסטוב, בתחילה גר אדנ"ע ברחוב פושקינסקי 78[15]. בחורף תרע"ח נקנה הבית בסמטת בראטסקי (הסמוכה לרחוב הראשי של רוסטוב "בולשוי סדובא"), מתוך כוונה שיתאים גם כבית המדרש עבור החסידים הבאים אל הרבי, ולכן נבחר בית גדול מהרגיל, עם חצר גדולה. בתקופת קיץ תרע"ח עבר הבית שיפוץ מקיף, ורק לקראת ראש השנה עטר"ת נכנסו להתגורר בו.

בחודשי הקיץ (תמוז ואילך) היה הרבי בסלביאנסק, ואילו בנו הרבי הריי"צ ובני המשפחה התגוררו עדיין בפושקינסקי 78.

כיום, לפי מפת המדינה והכינויים העכשוויים, ניתן לסכם שהרבי הרש"ב נ"ע שהה זמן ממושך במזרח אוקראינה, בעיר סלביאנסק, בתקופת מגוריו בעיר רוסטוב.

*

בשנת תשס"ד שהינו תקופה מסוימת בעיר דונייצק, לאחר עזיבת רוסטוב, והשתלבנו בפעילותו בעיר של הרב פנחס שי' וישצקי, השליח הראשי דאז לחבל דונייצק. באחד מימי הקיץ נסעתי לסלביאנסק, כדי להכיר מקרוב את העיר שבה שהה הרבי תקופות ממושכות, ושאליה הגיע מרוסטוב...

הייתי באזור אתרי המרפא, אך לא היתה כל דרך לדעת היכן בדיוק היה הרבי. האזור היה מוזנח, וככל הנראה כבר לא שימש לייעודו. למרות שיפוצים שנעשו באותה תקופה במבנה העתיק ביותר מבין המבנים. אנשים לא הסתובבו שם, ולא היה את מי לשאול. מצורפים בזה כמה תמונות של האזור והמבנים, כשניתן רק לדעת שכאן בערך היה הרבי, וגם מעט חסידים שלא ויתרו והגיעו עד סלביאנסק כדי לבקר ולראות את הרבי, לשמוע חסידות, ולהתנחם מעט בצוק העתים דאז.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 58

ב"ה. ערב ל"ג בעומר, הילולא דרשב"י, שנת הקהֵל - תשפ"ג.

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כב]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

אין לנו להישען על מוסריותם של אומות העולם!

ב"הקריאה והקדושה" גליון 33, שיצא לאור לחודש אייר תש"ג, מתייחס הכותב "בן ישראל" במדורו "שיחות חולין בטהרה" ל"ועידת ברמודה" ("בירמודה קונפרנץ") שנערכה באותה עת, בניסן תש"ג, בעקבות הידיעות על "הפתרון הסופי" בארצות הכיבוש הנאצי. הועידה התקיימה בהשתתפות נציגי המעצמות והאומות, ובה דנו במצב פליטי אירופה היהודים, ובקליטתם במדינות אלו. כצפוי לא יצאו כל תוצאות מעשיות מהועידה, והעולם המשיך לשתוק - - -

"בן ישראל" תוקף את הועידה בחריפות, ורואה בכך סימן כי הישועה תבוא רק מאת ה', ושתוצאות הועידה דווקא עזרו להוכיח שלא מהאומות תצמח הישועה.

לראשי הארגונים והעיתונים היהודיים בארה"ב הוא בז ולועג, על האמון הגדול שהמשיכו להביע בועידה ריקה זו, בשל חוסר היכולת שלהם להאמין בישועת ה', שלא תבוא מן האומות, אלא על ידי משיח צדקנו.

בימינו אלו, כאשר רבים מעמנו תולים את תקוותם ליציבות הבטחון בישראל בקשר "הבלתי ניתן לערעור" עם ארה"ב ומדינות אחרות שמכזיבות ומאכזבות כל פעם מחדש – המסר אקטואלי במיוחד. גם יש כאן מסר חד לאלה מיהודי מדינות אחרות שמתעבים את ממשלת היהודים בארץ הקודש, בשל נאמנות מוזרה וגלותית לממשלות הגויים בארצם.

הנה קטעים נבחרים מהמאמר:

" . . הועידה של בירמודא להצלת פליטי המלחמה [נ]תועדה ונגמרה; עשתה מה שעשתה, החליטה מה שהחליטה, גילתה מה שגילתה, וכיסתה מה שכיסתה, ועוד היא בישיבתה וכרוז יצא מפי גדולי המתבוללים שלנו: "חכו, יהודים! . . אל תבקרו ואל תשימו לאל את מעשה הועידה! נשמע את הכל ואח"כ נעשה! עוד להוְעידה מלין, וכאשר נחקור את כל הענין עד תומו ומכל צדדיו, נוציא לכם משפט צדק על מעשיה, ועד שנוציא את משפטה אין לשום אדם מישראל כל רשות לחוות דעתו בענין זה, ובפרט לבקר ממש מעשה הועידה! חלילה וחלילה! ואל יׇרֶב איש ואל יוכח גבר עד אשר ישמע מה בפינו!"

תיתי להם למניגינו מהמתבוללים על זריזותם הגדולה להפוך בזכות הועידה! מעשם זה מוכיח כמאה עדים שהועידה לא תיקנה דבר וראויה לביקורת חדה מאין כמוה . . אמור מעתה שבודאי החלטותיה של הועידה כל כך מדאיבים, מכאיבים ומלעיבים לנפשות ישראל עד שיש סכנה בדבר שיצאו המוני עמנו והעתונות היהודית במחאה גלויה, ומכיון שהגיעו הדברים לידי כך, הוכרחו מנהיגינו הנ"ל לעמוד בפרץ, להעביר את רוע הסכנה, ולהכריז: "יהודים בלא! אל תדברו גבוהה! למה יאמרו הגויים?...

. . [הועידה] שבאה להצדיק את סירובם של הממשלות הדימוקרטיות לבוא לעזרת הפליטים . . וזוהי באמת נבלה בעֵשׇו שלא היתה דוגמתה והסכנה מרחפת  שגם יהודי אמריקה יקיצו משנתם, ירגישו בצחוק המר שנעשה להם, וימחו בקול רם; וכן היה והוה, וכבר יצאו ויוצאים כמה סופרים עיתונאים שלנו במחאה גדולה כנגד הועידה, והם מדגישים שהיא ירקה בפנינו ובפני כל הצדק והמוסר העולמיים, וחסל! אפס חסיד בין מושלי העמים הדימוקרטיים . .

. . היוצא לנו מכל זה, שהקונפירינץ בבירמודא מילאה את תפקידה על צד היותר טוב ויפה; שלא היתה כוונתה כלל ללעוג על משבתנו, רק לאשר בפעם הרבוא-אלף-אלפי-אלפית שאין לנו כל תקוה מצד העמים הדימוקרטיים; והיה מעשה העוול כל כך גלוי ומנוול, עד שלא ימצאו מנהיגינו מהמתבוללים שום בורית בעולם לכבס בה את זוהמת החלטותיה של הקונפירינץ; וברור הדבר שלא הקיצו ולא יקיצו יהודי אמיריקה משנתם ולא יחזרו בתשובה עד שלא יבוא המשיח, ובשעה[16] שגם הם יחכו על מישהו שיבוא לחלצם מן הועידות השונות של הדימוקרטיה העולמית..."

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 59

ב"ה. ערב חג השבועות, שנת הקהֵל - תשפ"ג.  

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כג]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

דברי הרבי התקיימו אחת לאחת

הסיכום ההיסטורי שערך "הקריאה והקדושה" בסיון תש"ג במלאת שנתיים לגיליון הראשון, שבו התפרסם ה"קול קורא" הראשון של הרבי הריי"צ נ"ע.

"מאת המערכת:

לפני שנתיים, ערב ר"ח סיון, ה'תש"א, פרסמנו כאן את קריאתו של אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה!", שבה הזהיר שאנו חווים כעת את 'חבלי משיח'; שאנו נמצאים בערב הגאולה השלימה עבור העם היהודי ועבור האנשים ההגונים שבאנושות, ושכל היהודים מוכרחים לשוב בתשובה, לשוב לתורה ומצוות מעשיות, כדי לבטל צרות גדולות עוד יותר, ר"ל!

שבועיים לאחר מכן, ט"ז סיון, אדמו"ר שליט"א ב"קול קורא" השני שפורסם בעיתונות, שוב דרש מהמוני בית ישראל בכל תפוצות ישראל, שלא יסתמכו על חלומות (תקוות) שווא [על הסיוע של האומות], ויעשו תשובה, כיון שהצרות חס ושלום יתגברו, ואילו הסיכויים לסיוע מצד העולם ילכו ויקטנו!

. . העיתונות היהודית לעגה אז לרעיון לעורר את הציבור היהודי לתשובה, אך שנתיים לאחר מכן, בכ"ג כסלו, ה'תש"ג, כשהיהודים בארה"ב גזרו תענית בשל גזירת היטלר להשמיד את כל יהודי אירופה – הופיעה ב"פארווערטס" המקומי "קינת-איכה" על הצרות . . "

הכותב מפרט כיצד אותה עיתונות שבה ביקרו את קריאת הרבי הריי"צ – כתבו דברים מקבילים כעבור שנתיים!

הוא מביא כמה דוגמאות לדברים שנחזו מראש על ידי הרבי הריי"צ, ואחד מהם:

"כאשר הקריאה "לאלתר לתשובה, לאלתר לגאולה!" התפרסמה לראשונה בתשרי ה'תש"א; כמעט לפני שלוש שנים, המצב היה רחוק מאד מכך (מהסיכוי) שאמריקה תיכנס למלחמה, ואילו עתה היא שקועה במלחמה עד מעל הראש, כפי שחזה זאת אדמו"ר שליט"א; כאשר העיתונות היהודית תלתה תקוות יהודיות בניצחון קרוב של המדינות הדמוקרטיות, אדמו"ר שליט"א הזהיר כי עבור העם היהודי זוהי ישועה קלושה, משום שהניצחון עשוי להגיע מאוחר מדי עבור יהודי אירופה! גם זה התממש לצערנו באופן נורא!".

הוא מפרט במאמרו עד כמה אנשים לא האמינו שהמצב יידרדר בשנים הבאות. תלו תקוות בניצחון של בנות הברית, אך המצב רק החמיר, עד שהמלחמה (בתש"ג) הפכה לאיום על האנושות כולה. כל זאת רק משום שלא שעו לאזהרותיו של הרבי, שהיהודים חייבים לשוב בתשובה.

המאמר מסתיים באזהרה לעתיד, כי המצב לא ישתפר בקרוב ואף יחמיר, וחובה לציית לקריאתו של הרבי הריי"צ ולחזור בתשובה. רק זה יקל את חבלי משיח ויביא את הגאולה.

עם זאת, מצורפת הבטחה ברורה [כנראה על פי דברים שכתב הרבי הריי"צ ב'קול קורא'ס] שגרמניה הנאצית תספוג בסופו של דבר מפלה מוחלטת ותהיה מושפלת. אבל עד אז לא יוטב המצב, אם לא תהיה כעת התעוררות של העם כולו לשמוע את דבר הנבואה של הרבי ולשוב לקיום מצוות ה'.

*

עברו שנים רבות מאז, ואנו נמצאים, על פי נבואתו של הרבי, על סף ימות המשיח והגאולה. אך בינתיים העולם ממשיך להזדעזע, יציבותו מוטלת בספק, ועתידו לוטה בערפל, בשל  אירועים בזירות שונות שעשויים לצאת מכלל שליטה, חלילה.

בטוחים אנו בדברי הרבי, שלאחר מלחמת העולם השנייה עם ישראל עבר כבר את סאת הייסורים שהיו אמורים להיות גורלו בגלות הנוראה, ולכן גם "לאלתר לתשובה" התקיים בכללות ובפרטות, ומעתה עלינו לחזק את הכנתנו לקראת הגאולה האמיתית והשלימה שתבוא בקרוב ממש בחסד וברחמים!

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 60

ב"ה. לקראת ג' תמוז, וחג הגאולה י"ב וי"ג תמוז, שנת הקהֵל - תשפ"ג.  

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כד]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

"י"ב-י"ג תמוז. למדינתנו"

בשנת תרצ"ג, בתקופת ריגא, אמר (או רק כתב) כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע מאמר חסידות שפתח בפסוק "נתת ליראיך נס להתנוסס גו'", שבו מבוארת מטרת הנסיונות שבאים לאדם מלמעלה, ומהו הכוח לעמוד בנסיונות.

את המאמר הדפיס הרבי נשיא דורנו לראשונה בשנת תשי"א, ב"מוצש"ק ג' תמוז", לקראת חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, וציין בהערה הראשונה ב"פתח דבר"[17]:

"במקום אחר כותב כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות מאמר זה  "יב-י"ג תמוז. למדינתנו"[18] – פירושו ששלׇחוֹ למדינתנו, היינו לרוסיא[19], ללמוד אותו בימי י"ב-י"ג תמוז. וזהו הטעמה נוספת לתוכן המאמר, שהוא בענין מסירת נפש, נסיונות, אופן בירורם וכו'".

מובא בזה קטע קצר ממאמר זה שנשלח[20] כאמור לאנ"ש ברוסיא (בריה"מ) בתקופת סטאלין:

". . ומעשה אבות סימן לבנים, בהעבודה דמסירת נפש בעניני נסיונות דווקא. דהנה גלות זה האחרון חלוק מהקודמים בריבוי ההעלמות וההסתרים ביותר וריבוי הנסיונות, אשר באמת הנה זה עצמו הוא הוראה על הכח והעוז שניתן מלמעלה לכאו"א שיוכל לעמוד בנסיון . . "

כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו אמר מאמר ד"ה זה בהתוועדות י"ב תמוז באותה שנה, והוסיף ביאור וכו'. מאמר זה נחשב לאחד מהמפורסמים במשך כל השנים. ותמציתו: שעל ידי תוקף 'עצמי' וביטול 'עצמי' מתבטל הנסיון, ע"י גילוי הניצוץ שבנסיון (עיי"ש). והנה קטע מסכם מסיום המאמר[21]:

"וזהו הטעם שעבודת הנסיונות היא דווקא בגלות זה האחרון, חושך כפול ומכופל, כי מגלות זה באים אל הגאולה דלעתיד, שאז יהי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, בירור הניצוצות התחתונים והאחרונים ביותר, ועי"ז מלאה הארץ דעה את ה' . . שדווקא בגלות זה האחרון ניתן לנו הכח לגלות את התוקף העצמי והביטול העצמי . . דהגם שהאדם יודע שאין הוא כלום, מ"מ כשבא ענין דעבודת ה' אינו מתפעל משום דבר ובאופן דאי אפשר בלאו הכי . . וכאשר כל אחד יעשה עבודתו בתוקף עצמי ובביטול עצמי, כמבואר במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, נזכה כולנו, שבמהרה בימינו יהי' הגילוי שגילויים ואורות ועצומ"ה א"ס ב"ה ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן".

*

כיום כאשר "מדינתנו" נמצאת במצב של מלחמה נוראה, ובכו"כ קהילות חרבו חיי הקהילה, עד שעבור פעילות יהודית שנעשתה בעבר בקלות, יש צורך בהרבה מאמץ ומס"נ, ובפרט בשל האומץ הנדרש להיות במקומות כאלו וכו' – בודאי שיקויים בשלוחים וכל חברי קהילותיהם, בתוככי כל אחב"י שם: נתת ליראיך נס להתנוסס – שיתבטל כל ה"להתנוסס" ויתגלה רק הנס, ע"ד חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, הירידה צורך עליה, עד שנזכה לגילוי משיח בכל המדינות כו' ובכל העולם כולו, תיכף ומיד ממש!

----------------------------------------------------------------------------------------------- 

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 61

ב"ה. ראש חודש מנחם אב, שנת הקהֵל - תשפ"ג.  

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כה]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

חשיפה משנת תשי"ב:

הרבי רמז למאורעות העתידים לקרות בבריה"מ

"ההתקשרות עם אלו שנמצאים עדיין במדינה הנ"ל . . ממעטת את השליטה שאפשר להיות עליהם מן הצר הצורר"

מכתב נדיר זה, שכתב הרבי למשפיע וכו' ר' ניסן נמינוב ע"ה, מדגיש את היחס המיוחד והדאגה המתמדת ליהודי בריה"מ, והצורך לסייע להם -  הן על ידי אהבת ישראל ושמירת קשר בפשטות, והן על ידי קשר מצד הערבות שבין כל בני ישראל, שקשר זה אפשרי גם במחשבה!

יצוין כי המכתב נכתבה פחות משנה לפני מותו של סטאלין, ובאופן חריג הרבי מתבטא אודותיו: "הצר הצורר". עוד יש להדגיש - שהרבי כותב "השליטה שאפשר להיות עליהם", דהיינו גזירה נוספת שעתידה לבוא, מעבר למצב הקשה הנוכחי; פירוש הדברים הוא, שהרבי לכאורה צפה הרעה ביחסו של סטאלין ליהודים, וזו אכן אירעה בדרמטיות מטלטלת בעלילת הרופאים שהחלה בגלוי כחצי שנה לאחר כתיבת מכתב זה.

חשוב להוסיף, שלמרות שהפרסומים אודות הגירוש הצפוי של יהודי בריה"מ היו רק בעת עלילת הרופאים, אבל ההכנות בבניית הצריפים הרעועים שבהם היו אמורים להיות משוכנים היהודים (ראה 'בתוך הגולה' עמ' 255) בודאי החלו זמן רב לפני כן – יתכן שכבר בעת כתיבת המכתב שלפנינו. ומרדכי ידע את כל אשר נעשה...

" . . קורת רוח מיוחדת הייתה לי בקבלת השמות דאנ"ש שברוסיא, המורה על שתי נקודות עיקריות, א) הענין דאהבת ישראל והקשר בלתי פוסק שביניהם ובין אחינו הנמצאים ברוסיא, ב) קרוב לודאי אשר עי"ז שעומדים עמהם בקשר - עכ"פ במחשבה. - ה"ז מחזק את הענין דכל ישראל ערבין ומעורבין זב"ז, ובמילא כמו שאין שליטה לההעלמות וההסתרים שבמדינה הנ"ל על אלו הנמצאים מחוץ למדינה הנ"ל - הרי ההתקשרות עם אלו שנמצאים עדיין במדינה הנ"ל, מוספת בהם כח להתקומם ולהתחזק במעמדם ומצבם, וממעטת את השליטה שאפשר להיות עליהם מן הצר הצורר, ובדוגמת דבר, כאשר חלק מהגוף נמצא במקום אויר צח וזך, הרי מגיע עי"ז חיות נוסף גם להחלק מהגוף הנמצא במרתף במקום אויר מעופש, אבל לזה צריך להיות כגוף אחד, וזהו הענין של כח המחשבה, ובפרט כח הציור כמבואר בכ"מ בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר הזמן ומקום אינו מגביל בזה, וראה ג"כ שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (שמע"צ לילה בסוכה דשנת תרצ"ג) ואף ששם מדבר ע"ד נשיא בישראל, הרי מעין זה ישנו בכל אלו המקושרים אליו ובפרט כשזהו צבור, אשר הן א-ל כביר לא ימאס, ובטח יעמדו בהתקשרות כזו גם על להבא, ובל"ס תהי' בזה תועלת גדולה להנמצאים שם וגם לאלו הנמצאים כאן, וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר, אז הקב"ה בלייבט ניט קיין בעל חוב וכו' . . "

                                                             (י"א אייר תשי"ב, אג"ק חלק ו' עמ' מב ואילך)

*

על האקטואליות של הדברים למצב כיום, אין צורך להכביר במלים. אך בקצרה: המלחמה היא הרבה מעבר לנתונים סטטיסטיים על מאזן הכוחות והשליטה בשטח; היא חייהם של מיליוני בני אדם הנתונים בתווך. אבל כאשר מדובר באחינו היהודים במדינות בריה"מ לשעבר שנמצאים במקומות שבהם חייהם נתונים בסכנה, חובה עלינו [ובפרט בעקבות המסר הברור שבמכתב זה] לחשוב עליהם מתוך אהבת ישראל, ולהתפלל לשלומם. "ובלי ספק תהיה בזה תועלת גדולה להנמצאים שם".

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 62

ב"ה. כ"ף מנחם אב, שנת הקהֵל - תשפ"ג.  

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כו]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

ההשגחה העליונה על כל אחד ואחד בעת המלחמה

להלן קטעים מיומנו של כ"ק אדמוהריי"צ נ"ע, מחודש מנחם-אב תרד"ע לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שנדפס ב"מבית הגנזים", וכן קטעים מיומן נוסף [מהדו"ק או מהדו"ב וכיו"ב] שנדפס ב"תורת שלום" * מבטו של אדנ"ע על תכניותיו של הקיסר הגרמני, ועל גילוי ההשגחה הנפלאה בשדה הקרב

"בימי המצור והמצוקה הללו, ירחם השי"ת ויושקט בקרוב המלחמה והמהומה, שואל ודורש[22] מכל הנעשה והנשמע. דעותיו בענין זה לא הואיל להגיד מאומה, כי אם שואף לידע החדשות ונשמעים[23] (מפי המכ"ע [=המכתבי-עת) ואנשים הבאים שמספרים מה ששמעו הם) וזמני האוכל (בסעודת צהרים וערב) נתונים נתונים הם מאתו לשמוע בענין זה. מתפלא הוא על הגבהת רוח האשכנזי שלוחם עם כמה מדינות בעת אחת.

י"ג מנחם אב

בהמאניפעסט המלכותי יר"ה[24], המודיע דבר המלחמה, רואה בו קירוב הדעת פנימי לכל המפלגות האזרחיים בהמדינה, וחושב כי זה יפעול השפעה מרובה על צירי בתי המחוקקים העליון והתחתון (גאסודארסטווענע סאויֶעט ודוּמֶע) להטיב במישרים. מתפלא על אנגליא שעודינה יושבת בחיבוק ידים[25]. מקוה ושואף לאת אשר יוחלט בהאסיפה המיועדה על ש"ק ואתחנן הבע"ל (כפי פקודת הרוממות להתאסף ביום 26 יוני) ושואף אלי' במאד.

יום ג', י"ט מנ"א

בשאיפה גדולה שמע פקודת הרוממות[26] ונאומו לפני צירי בית היועצים, ובית נבחרי העמים, בהיכל מלך. וגם נאומי היו"ר מהבתים הנזכרים ומהלך האסיפה הכללית בבית נבחרי העם, מאמרי היו"ר, והשר הראשון, ושר החוץ והכספים, ונבחרי כתות הלאומים . .

יום א, כ"ד מנ"א

הנה נסעתי לליובאוויטש בדבר עניני תו"ת, וטרם שהי' בדעתי לנסוע נכנסתי. שאלני, פן אסע גם אנכי עמך, כי תשוקתי לנסוע[27], והתפלל מנחה ונסע עמי. באנו לעיר בשעה חצי העשירית לילה. נח כחצי שעה, אח"כ התפלל מעריב והלך לביתו. בבקר יום ב' עמד השכם . .

יום הנ"ל - בשעה חצי התשיעית[28] התחלת התפלה, וסיים רבע הי"א[29], ובחצי הי"א[30] נסע על האהל ובא בשעה 1 אחה"צ היום, ונראה עמילות גדולה עליו, זייער פארמאטערט און זייער פאר קלאגט[31], השי"ת ירחם ויקובלו תפלותינו בעד הכלל והפרט ונוׇשע כולנו בישועה שלימה בקרוב ברו"ג . .

יום ג', ג' אלול

הדברים סובבים דבר המלחמה, ואמר כי התפארות מלך אשכנז אין להעלות[32]. הוא כל מעיינו עתה, אעלה על במתי עב[33], מקוה לכבוש כל העולם תחתיו, וזה ניכר מזה שעובר על כל החוקים. בכתבי-עת סיפרו שבעת המלחמה צריכים לילך למקום שישנו מבצר דוקא[34], הוא הרגיז ממלכות-מנוחה והדומה, הכל לפי שאינו מתחשב עם כל החוקים, וזה נפלא [= לא מובן], הלא הוא איש מדיני, מדוע אוחז בדרך רמה כזו".

                       ("מבית הגנזים" עמ' כד ואילך. כמה הערות נוספו כאן ע"י מערכת 'אוצרות ליובאוויטש")

"יום ג' י"ט מנ"א בעת טיול המשך הדיבורים[35] ממאורעי היומי [= מהמתרחש כעת] . . "מדברים אודות הרבה יהודים המשתתפים במלחמה זו, כפי החשבון המסופר הנה יגיע מספרם עד ארבע מאות אלפים במדינתינו.

אמר, כי ההשגחה העליונה הלא היא בפרטיות ממש, וביכלתו ית' – הכל, וסיפר את אשר סיפר לו אחד ושתיים[36] שבאו ממלחמת יאפאן[37]; הראשון סיפר איך כי בשעת מנוחה שכבו על פני השדה לנוח, וגם בעת המנוחה פה ושם נופלים כדורי השונא . . והנה הוא שוכב, וכרגע קרא אותו פקידו [= מפקדו] לאמר צא והבט בהכוכבים (כנראה יודעים הם שעות הלילה ע"י הכוכבים) באיזה שעה אנו עומדים עתה; הוא רק עמד למלאת פקודת מפקדו ופסע רק פסיעה אחת, ובמקום שכבו נפל כדור והתפוצץ וגם הרג שלשה אנשים סביבו. ההשגחה הנפלאה הלזו במוחש עין גשמי פעל עליו רושם עז, ונדר גדול נדר לאלקי ישראל אם יביאהו בחיים חזרה יקבל עליו עול מל' שמים גמורה בקיום המצוות כפי יכולתו וכפי מהותו (הוא היה תחלה קל הדעת בענין קיום המצוות), כי בעיניו ראה השגחת השי"ת בפרטי פרטיות ממש . . "

                                        ('תורת שלום' עמ' 203 ואילך)

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 63

ב"ה. ט"ו - ח"י אלול, תשפ"ג. לקראת ראש השנה תשפ"ד הבעל"ט

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כז]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

ההשגחה העליונה על כל אחד ואחד בעת המלחמה

בהמשך לגליון הקודם, אנו מביאים בזה קטע נוסף מ"תורת שלום" – עדות נוספת של חייל יהודי משדה הקרב בשנת תרס"ה במלחמת רוסיה-יפן, כשראה נס והשגחה פרטית באמצע הקרב  * משיחת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע

"יום ג' י"ט מנ"א בעת טיול . . אמר, כי ההשגחה העליונה הלא היא בפרטיות ממש, וביכלתו ית' – הכל, וסיפר את אשר סיפר לו אחד ושתיים[38] שבאו ממלחמת יאפאן[39]; הראשון סיפר .

. . והשני סיפר כי הוא הי' שמונה פעמים במלחמת תנופה (היינו, שהי' שמונה פעמים בין הלוחמים, כי ישנם הרבה אנשי צבא ההולכים למקום הקרב, אבל מסיבות וענינים שונים בלתי משתתפים בעצם המלחמה, והוא השתתף) ופעם אחד רק כדור קטן ננעץ בארכובתו באופן שלא הרגישה מרוב הטִרדה והרתיחה בעת מלחמתו.

הרתיחה בשעה ההיא אין לשער כלל, אין איש שומע דיבור חבירו, ואף גם מפקדו, מרוב העשן העולה משריפת הכדורים והריח רע של גפרית השטוח אי אפשר לעמוד, וכל אחד צועק בקול גדול עד למאד, באופן שצעקת החללים הנופלים מתבטל בתוך צעקת הגבורים הלוחמים כי צעקתם מרובה, וצעקתם וקולם הוא בהתפשטות והתרחבות גדולה באופן שמעוררת את הלב ומרתחה ממש, ואף גם זמזום ורעשי פריחת הכדורים מתבטלים מפני הקולות של הלוחמים.

הוא אומר שבעת המלחמה ורואים שנופלים חללים בקרב המחנה זה עוד מוסיף כח ועצמה להתגבר על השונא ולהכניעו; בה בשעה שוכחים על הכל ורק שאיפה אחת - לנקום נקם בהשונא להכניעו ולהפילו.

בקולות הלוחמים ישנם מינים שונים, קול קריאה בהגבהת רוח, וקולות עם תיבות, והחיילים הלוחמים צועקים שמע ישראל בקול גדול ולא יסף.

בהז' פעמים שהי' הנה פעם אחד בעצם מלחמתם נפלו כדורים והרגו הרבה אנשים, ופקידם[40] ציוה עליהם להתקרב יותר אל מקום הקרב; בתוך כך נפל הוא ועוד אנשים מחבריו בין ההרוגים הקודמים, באופן שההרוגים היו להם למחסה, ואז דוקא הצליחו במאד.

הלא אנחנו יודעים רק משניים אנשים, וכן הוא בכולם, שהכל הוא בדין ומשפט פרטי מלמעלה, ואלה שהופסק[41] עליהם להשמר[42] - גם שם ההשגחה[43] מרובה מאד מאד.

                                                      ('תורת שלום' עמ'  203-204 ואילך)

-----------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 64

ב"ה. חג הסוכות, ושמיני-עצרת~שמחת-תורה, תשפ"ד הבעל"ט

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כח]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

המשיח שהעולם באמת מצפה לו

בגליון תשרי של "הקריאה והקדושה" ה'תש"ד, לפני שמונים שנה, הופיע מאמר מערכת תקיף במיוחד, ובו ממחיש הכותב את הריקנות שבהבטחותיהם של כל העמים, גם הטובים ביותר, לעתיד חדש של העולם לאחר המלחמה. במלים חריפות הוא משווה בין ה"משיחים", שמציעים הגויים לבין ה"משיח היהודי", שאליו באמת מצפה האנושות. הבולשביזם והדמוקרטיה כולם סוג של משיחיות שהעולם מציע, ובסופו של דבר כל אלה הוכיחו שהשלטון שבידיהם נוסד רק כדי להשחית ולשעבד, ולא כדי לסייע לבני האדם. על היהודים מוטלת החובה, על ידי קיום תורה ומצוות, לגלות לעולם כולו את המשיח האמיתי, ששלטונו יביא רק אור לאנושות כולה.

כבכל שנה אנו היהודים נבקש ב'ימים נוראים' מהשם יתברך "וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך!" . .

אצלנו היהודים - שלטון הוא סמל של אור ואלוקות, של פדות לכל האנושות; הפוך בדיוק מאשר אצל אומות העולם שאצלם - שלטון משמעותו חשֵׁיכה, שטניות ושעבוד האנושות אל העומדים בראש השלטון.

המאבק על העולם הוא בין אור לחשיכה! בין המשיח היהודי ובין הדיקטטורים הברוטאליים; בין החמלה של העם היהודי והאכזריות של אומות העולם!

היהודים שלנו . . יוכיחו תמיד בתוקף שהם בעד הבאת אור, משיחיזם יהודי, ויושר לאנושות . . אך דבר אחד אינם רוצים להבין – שאור, יושר וצדק קשורים בצורה הדוקה בתורת ישראל, וכל זמן שלא ישלוט המשיח של היהדות בכח התורה על כל האנושות, יהיו בעולם נאציזם, פאשיזם, וכל סוגי החשיכה.

וכדי שיבוא משיח וינהיג אור אמיתי וצדק לכולם צריכים היהודים לכל לראש לשוב לדרך התורה ולחיות על פי התורה, להיות יהודים אמיתיים ולהיעשות דוגמא לכל העמים, שיחקו אותנו, במקום שאנו נחקה אותם!

. . העולם אף פעם לא רצה לחקות את היהודים . . לכן העמיד נגד המשיח היהודי משיחים שונים מִשֶלו, החל ממייסדי הנצרות והאיסלאם, וכלה בבולשביזם ובדמוקרטיה...

. . אף אחד ממשיחים אלו לא גאל את העולם מצרותיו, והעולם כולו מחכה למשיח היהודי שמוטל על שארית פליטת העם היהודי להביא!

. . שאיש לא ידמה לעצמו שעמי העולם נושאים בקרבם חזון משיחי של שלום נצחי! ישנם עמים טובים יותר וטובים פחות; וסוגי ממשלה טובים יותר או פחות, אבל גם הטובים ביותר מביניהם אינם בעלי חזון של משיח, ועבור העם היהודי הם כבר חסרי משמעות; בנוגע ליהודים הם כשלו והפסידו באופן מאוס ביותר! רוסיה האדומה ניתקה אלפי יהודים מכלל-ישראל ומהתורה; אנגליה הדמוקרטית הבטיחה מלוכה (ממשלה) יהודית בארץ ישראל, ואינה נותנת ליהודים להיכנס לארץ; וכל שאר הדמוקרטיות מביטים איך רוצחים מיליונים מיהודי אירופה ואינם עושים מאומה כדי להציל את מעט היהודים שעדיין נותרו בה.

זהו העולם המתקדם, שמתחרה עמנו בהבאת איזשהו משיח...

היהודים שאינם רוצים להיות שוטים, ילכו בראש השנה וביום הכיפורים, היום כמו בעבר הרחוק, לבית הכנסת, ויבקשו את התפלה העתיקה "וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך!" ובשנה זו לא יצטרכו לחכות זמן רב עד שבקשתם תתמלא, אמן ואמן!

------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 65

ב"ה. בדר"ח מרחשוון תשפ"ד

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[כט]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

'איי, געוואלד! אל יעשקוני זֵדים!'

מצוטטים בזה קטעים מתוך יומן שכתב הרבי הריי"צ נ"ע בשנת תרס"ו, והתפרסם בשנים האחרונות. בתקופה זו, בין השנים תרס"ג-תרס"ה, פרצו פרעות דמים ביהודים באזורים שונים בדרום רוסיה, אך בתחילת חודש חשוון תרס"ו היו אלה פרעות מאורגנות בהיקף ארצי[44]. הרבי הריי"צ מתאר את ההנהגה הבלתי רגילה של אביו הרבי נ"ע במהלך חודש תשרי, ובעיקר בעת התקיעות בראש השנה ובביקורו באוהל הק' כשבועיים לפני פרוץ הפרעות. הפוגרומים בהנהגתם של אנשי "המאות השחורות" ובעידוד הצאר, הביאו שכול נורא, ייאוש מוחלט, והתמוטטות כללית של מאות קהילות יהודיות בדרום רוסיה (= אוקראינה)

[יום ב' דר"ה, תרס"ו]

הסדר בתפילת שחרית ומפטיר, הי' כסדר הנהוג בכל שנה. כן אמירת הפסוקים של תקיעות, הי' בסדר הרגיל, בהתעוררות גדולה ובקול אדיר. והשינוי בשנה זו הי' בפסוק "ערוב עבדך לטוב אל יעשקוני זדים", דשלשה תיבות הראשונים אֲמָרָם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בהתעוררות גדולה בבכי רב בילולי יליל, ועודנו בוכה חרישית, נשמע קול קדשו רועד וקורא מעומקא דליבא קדישא "אַיי גֶוואַלד"[45] אל יעשקוני זדים.

הקריאה "איי גוואלד" ואופן קריאתה הלבבי, החריד את כל הקהל. וכפי שנודעתי אחר התפילה, הנה גם העומדים בחוץ בחצר אצל כותל דרום, וברחוב שילעווע אצל כותל צפון, הנה גם שם נשמע קולו האדיר של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק באמרו פסוקי התקיעות, וגם שם שמעו הקריאה הלבבית "איי גוואלד", ותהי לשיחה מַחֲרֶדֶת לב החסידים.

                                                                         (ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז, עמ' רפ"ז, רפ"ח)

[י"ג תשרי תרס"ו]

תפלת שחרית, לימוד משניות, וכשעה של התבודדות - כרגיל.

ונוסע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק לבקר בהיכל קדשו של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש. אמנם האוויר הוא קר ולח, גשם ושלג הכל יחד, והנני מצטער על אשר לא אמרתי להגביה את המכסה - די באיידיל. ופני קדש הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק רצינים במאד.

ובבואנו לבית הכנסת של האהל, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אומר לי, אשר אוכל לכנוס אל האהל על זמן מועט,

שאנכי כבר יודע פשט המלות שאכנס רק על שעה קלה, והודעה זו אומרת, אשר ביקורו בפעם הזה הוא רציני ביותר, ואינו חפץ אשר מי שהוא יהי' אז בהיכל קדש האהל. ואני בזכרי מה שאמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, על מצב השנה ההווה במוצאי ראש השנה, ואמירתו לכבוד אמו - אמי זקנתי - בערב יום הכיפורים, ובידעי את המצב המר ברוח הפרעות ופרסום דברי שטנה על אחינו בני ישראל, וכבר רחמנא ליצלן עשו שַמות בכמה עיירות, הבנתי אשר מלבד ביקורו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק בהיכל האהל ביום ההילולא של הוד כ"ק אאזמו"ר אדמו"ר מוהר"ש, הנה כוונתו להתחנן אל ה', ולעורר את הוד כ"ק אבותיו הקדושים, אשר ישאו רינה ותפלה בעד כל אחינו בני ישראל, אשר ישמרם השם יתברך מכל צרה וצוקה וכו'.

נכנסתי לשעה קלה אל היכל האהל, ויצאתי את פני הקדש, וישבתי לי בבית הכנסת, ורשמתי לעצמי את המאמר מזמור שיר ליום השבת, אשר זכיתי לשמוע בבקר.

שומע הנני קול בכייתו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, והנני כולי רועד מגודל ההתרגשות, עמדתי אחרי הדלת ואביט בנקב המנעול, אבל אין אני רואה את פני קדשו, ואצא החוצה אל כותל המזרח להציץ בין החרכים של הבניין, וראיתי והנה הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק עומד עיני קדשו סגורות, המענה לשון תחוב בכיס בגדו העליון, ושפתי קדשו נעות, דבריו בלתי נשמעים, ובדברו יניע בידי קדשו, כטוען ומצדיק, ומרגע לרגע נשמע קול קדשו בבכי סוער, הגשם והשלג מתחזקים, וכה עבר יותר על שעה.

                                                                                                                        (שם, עמ' שג)

---------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 66

ב"ה. עש"ק מברכים כסלו תשפ"ד

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[ל]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

ציר-הרשע וציר-הצדק: מי המנצח?!

לאחרונה אנו עדים לאיחוד זירות מדיני, אולי אפילו על סף מלחמה: ישראל-אוקראינה-ארה"ב - מול ארגוני הטרור (מטעם איראן)-רוסיה-איראן^[46]. להלן דברים שאמר אדה"ז אודות נפוליון ("מלכות צרפת"), בעת המלחמה מול אלכסנדר, הצאר הרוסי ("מלכות יון"). הדברים נתגלו על ידי מכתב של אדמו"ר האמצעי שהתפרסם מאד במהלך השנים^[47]. נקודת הדברים היא שצרפת מסמלת את הגיאות והעדר הביטול לאלקות, כוחי ועוצם ידי, ורוסיה מסמלת את ההכרה בה', והאמונה שהניצחון מגיע ממנו.

כפי שכתבנו במדור זה בעבר^[48], נראה שכעת יש להבין את הקטע הזה במהופך^[49], באופן המתאים לזמננו; כך שניתן לייחס את מה שנאמר כאן לגבי צרפת - לכל ציר-הרֶשע שבימינו (הנזכר לעיל). ולהיפך – מה שנאמר כאן לגבי רוסיה מתאים דווקא לציר-הצדק[50] (הנזכר לעיל). וד"ל.

. . תכלית שנאה שנאתיו^[51], כי הוא הוא השטן המנגד בכל ההתנגדות של הרע אל הטוב, כי הוא תוקף הקליפה והדין הקשה, היפוך החסד והטוב, רק מות ורע, וכל חיותו לפעול רע, וכמו העלוקה כו'.

אך מובטחני שלא יתקיים, וכמ"ש תמותת רשע רעה כו'. כי חסד א-ל כל היום והחסד גובר לעולם על הדין כמ"ש כי גבר חסדו כו', ע"כ שבחוהו כל האומים, כי כולם נוטים ומתאחדים יותר בקו הימין של חסד. ובפירוש אמר^[52] ששורש מלכות יון מבחי' החסד, והוא מלך הצפון^[53], כי כל השפע מצפון כמ"ש שולחן בצפון . . והמלחמה דחסד וגבורה כמו מלחמה דאש ומים ממש והחסד גובר. ולזאת כל המלכים יהיו לעזר לאדוננו הקיר"ה^[54] בודאי בלי שום ספק וספק ספיקא.

והעיקר המופת לזה הוא, אשר ב' הפכים המה (מלכות יון עם מלכות צרפת) בענין הגסות וההתנשאות, שכל עיקר מהות נקודת השונא הם ב' דברים, הא' הכעס והרציחה [על המנגד] לאבד נפשות לאין מספר בלי הרגשה כלל וכלל, ותוקף הנצחון עד לתכלית כיליון ואיבוד עצמו^[55]. והב' הגיאות וההתנשאות, לתלות ולסמוך על כחו וגבורתו בעוצם החכמה והנהגת ההילוך לסדר בעניני המלחמה, וגם בעוצם הצלחתו, על זה נאמר אם תגביה כנשר [משם אורידך] כו'. ובסנחריב נאמר יען כי גבה [ליבך] כו', כל המתנשא ותולה בכח עצמו לומר כחי ועוצם ידי ומסלק ההשגחה ואמונה וביטחון באלקים, על זה נאמר הנה הגבר אשר לא ישים אלקים מעוזו ויבטח כו', ישפילנו ה' בתכלית ההשפלה והנפילה, להראות לו כי ה' [הוא] הנותן כח וחיל כו'. וראיה ממפלת סנחריב, שלא הי' בעבור זכות עם יהודה, רק בעבור גובה אפו כמבואר בכתובים. וגם בכאן נראה בעליל שלא היתה מפלתו רק בעבור גאונו וגובה לבבו, ויאמר לא-ל סור [ממנו], וכידוע מהליצנות שהתלוצצו באמונת הא-ל. יאבד ויֵעקֵר מהות שרשו, בל יישאר להם שריד בעולם . .

. . והנה לעומת זה ממש הוא בחי' חסד וטוב העצמי, שמהותו הפכי ממש, דהיינו לחוס ולחמול על כל, לרעים [גם כן] כמו לטובים, כי מטבע החסד והטוב להשפיל את עצמו מכל וכל ולהרגיש בצער ויסורים של הנמוך והשפל ביותר מעל עצמו ממש. וממילא מסתעף ממדה זאת ענין מדת השפלות והביטול בתכלית, שלא להרגיש בכחו ועוצם ידו . . כי יודע ומכיר היטיב שלא בכח יגבר איש ולא בגבורת הסוס כו', ולא בכח שכלו, רק כי לה' המלחמה העוז והכח בחכמה וגבורה [ועצה] כו' . .

ומדה זאת נראה בעליל - לעין כל אשר יש לו קצת דעת - באדונינו הקיר"ה וכל יועציו ושריו, וכאשר ראינו אותו בגודל הביטחון בה' וגודל הענווה ושפלות. וגם עכשיו בהצלחתו אינו תולה בכח עצמו רק בה' לבדו . .

והגם^[56] שההמון עם שברוסי' משונה שנאתם שנאה עצמי' ושרשית בתכלית מצד הדת כו' ומצד רשעתם, ובפרט אנשי עיר מאסקווע מצד גאונם וגובה לבבם, וכל גיא וגאון וגובה לב ישפיל ה'. וזה הי' גם כן סיבת הממשלה של השונא במאסקווע להשפיל גאונם לפי שעה, להראותם כי גאה גאה ה' ושונא מאד כל גיאות, כמ"ש תועבת ה' כל גבה לב . .

אך עכ"ז לא רצה ה' לענוש עונש אמיתי – רק לפי שעה, כי נשלם עוונם בזה, ומיד שעשה השונא שליחות ה' נהפך הדבר עליהם מדין לחסד, ועל השונאים לדין ולאיבוד . .

*

יש לשים לב לדברים החריפים על אופיו האנטישמי של העם הרוסי, ובעיקר אודות תושבי מוסקבה הגאים^[57], וזאת למרות המלים החמות שציטט לעיל מדברי אביו אודות הצאר "וכל יועציו ושריו". נראה שהיה פער רב בין יחס אנשי השלטון ליהודים^[58], ובין יחסו של האזרח המצוי.

-----------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 67

ב"ה. עש"ק וישלח, ערב חג החגים י"ט כסלו תשפ"ד

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[לא]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

"ראש השנה

לחסידים"

"שענינם ועצמותם – לימוד החסידות ודרכי החסידות"

הושיעה את עמך, וברך את נחלתך...

להלן מכתב מיוחד שהרבי כתב לחסיד ר' ברוך דוכמן, כאשר הגיע מבריה"מ בתקופת י"ט כסלו. הרבי מקשר את עלייתו לי"ט כסלו, וכותב ביטויים נפלאים על מסירות הנפש של החסידים ברוסיה על היהדות, ועל "החסידות ביחוד" [=במיוחד].

ב"ה, ז' טבת, תשי"ח

ברוקלין.

הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה חיים ברוך

שליט"א

שלום וברכה!

בנועם ובשמחה רבה נתקבלה הידיעה מעליתו שלום ביחד עם זוגתו תחי' לאה"ק ת"ו. ועתה נתקבל מכתבו מערב יום הבהיר י"ט כסלו, ראש השנה לחסידים (שהרי ענינם ועצמותם לימוד החסידות ודרכי החסידות).

ויה"ר אשר כשם שיצא אל המרחב בחסדי השי"ת, תקוים בו הבטחת רז"ל שכל המטיבין לו ה"ז לאורך ימים ושנים, לו ולזוגתו, בטוב הנראה והנגלה.

ובעת רצון אזכיר אותם וכל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו, שבודאי עומד כ"ק מו"ח אדמו"ר ומשמש גם עתה במרום ומעורר ר"ר להמשיך ממקור הרחמים והחסדים על כל השייכים ומקושרים, וכל אלו שנמצאו או שעדיין נמצאים במיצר יגאלם השי"ת בעגלא דידן בחסד וברחמים ובשובע שמחות לוקחים חלק בראש בכל המצטרך להם, שהרי שמירתם היהדות, והחסידות ביחוד, היתה בתנאים מבהילים ובאופן דמיצר ומצוק ביותר, אשר רק ע"י פנימיות התורה המקשרת פנימית ועצמית הנפש עם פנימית א"ס עצמותו ומהותו ית' שהוא למעלה מזמן ומקום אפילו במדריגות היותר נעלות, הנה גם בעומק התחת נמשך האיתן וככל שלשת הענינים שבאיתן, ישן הארט שטארק (כמבואר בארוכה בד"ה משכיל לאיתן האזרחי לרבנו הזקן וביאוריו), וסו"ס דידהו נצח עד לנצחון גלוי בטוב הנראה והנגלה, ויה"ר שיזכה להוסיף עדוד וחיזוק בתוככי אנ"ש והחסידים אשר באה"ק ת"ו, אשר מתוך הרחבה אמיתית בכל המובנים יעמדו באותו רצון ובאותו המרץ, כאשר עמד שם, וכידוע פירוש הבעש"ט עה"פ צמאה לך נפשי וגו' בארץ צי' ועיף בלי מים (הלואי) - כן בקדש חזיתיך.

בברכה להסתדרות טובה בגשמיות וברוחניות מתוך בריאות הנכונה ולבשו"ט.

נ.ב.

ת"ח בעד תמונתו וב"ב שי' - שצירף למכתבו.

*

מאמר אדמו"ר מהר"ש בעת מלחמת רוסיה-טורקיה

". . וכמו שנתבאר לעיל בהמאמר,

[המאמר הוא של אדמו"ר מהר"ש משנת תרל"ז, אלא שאינו בכתי"ק בביכל הדרושים דשנת תרל"ז, ונמצא רק בביכל אחד (של שמערלינג מתל אביב, ויישר-כחו), ומציין הרושם (אולי הוא אביו או זקנו) "ששמעתי בעצמי מפיו אדמו"ר שליט"א . . בחורף דהתחלת מלחמת ראַסִיֶע עם ישמעאל" (אז החלה המלחמה עם הטורקים).

- מה שהנ"ל מקשר את המאמר ד"ה פדה בשלום נפשי עם המלחמה עם הטורקים, אינני יודע, ובכל אופן זהו ענין פרטי שלו[59]...

                                                                                       (י"ט כסלו תשח"י, תו"מ חכ"א עמ' 240-241)

-------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 68

ב"ה. כ' טבת, הילולא דהרמב"ם, רְבות מופתי בארץ מצרים, תשפ"ד

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[לב]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

מלחמת רוסיה צרפת – הקשר האוקראיני

הפעם נספר על מלחמה שהתנהלה ברוסיה בזמנים שהיתה כולה מאוחדת נגד אוייב מבחוץ – נפוליון קיסר צרפת.

להבנת הבא לקמן נקדים, שגם כאשר רוסיה היתה אחת, היו שמות שונים לאזורי רוסיה: היתה "רוסיה הגדולה" (או "רוסיה" סתם), שהיא רוסיה המקורית, כמו העיר מוסקבה וערי הסביבה, פטרבורג ועוד. היתה "רוסיה הלבנה", כמו העיר מינסק, ויטבסק ועוד. שם גם היתה העיירה ליובאוויטש [כיום בשטח רוסיה]. והיתה "רוסיה הקטנה", שהיא אוקראינה.

אדמו"ר הזקן גר בליאדי שהיתה ברוסיה הלבנה. נפוליון לחם בעיקר באזור רוסיה הלבנה, וגם כבש לזמן קצר את מוסקבה שברוסיה הגדולה. אדמו"ר הזקן עשה את מסעו מליאדי לרוסיה הגדולה [המכונה גם "רוסיה הפנימית" (= פנים רוסיה)], לאזור מוסקבה, אך אחר כך שונה כיוון המסע לדרום רוסיה. המסע עבר בערים שונות ברוסיה, עד שהגיעו לכפר פיענא שהיה עדיין באזור רוסיה הגדולה, אך קרוב יחסית לאזור 'רוסיה הקטנה' (שנקראה אז גם 'דרום רוסיה'). כוונתו היתה למצוא בהמשך דירה זמנית ב'רוסיה הקטנה' (אוקראינה), כשגם השם "האדיטש" עלה בין הערים המתאימות להתיישבות.

לכן, לאחר ההסתלקות העבירוהו לבית העלמין בהאדיץ' שבפלך פולטבה שבאוקראינה[60], שהיתה המקום היהודי הסמוך ביותר שהיה אז.

התיאור הבא מועתק ברובו מ"ליובאוויטש העיירה של חב"ד" פרק ו'.

אימי מלחמת צרפת-רוסיה

    בתקופת חייו האחרונה של אדמו"ר הזקן החלה המערכה הגדולה של נפוליאון בונפרטה קיסר צרפת נגד הקיסרות הרוסית. החורבן שהמיטה המלחמה על קהילות ישראל היה איום ונורא, בשל דורסנותם של החיילים הצרפתיים כלפי האוכלוסיה האזרחית שבתוכה עברו, הן בעת היציאה לקרב והן בעת חזרת הנותרים מהם באותה דרך, מוכים וחבולים אך פראיים עד כדי טירוף, בשל הקור הרוסי הקשה.

חורבן ליאדי

    "מפני כמה ענינים לא רצה הרבי הזקן לעזוב את מקום מגורו ליאדי בימי המלחמה, ולכל לראש [כדי] שלא יפול רוחם של יהודי רוסיא הלבנה, אבל כשעבר חיל נאפאלעאן את נהר בערעזינא^[61] וביום אחד התקדמו כשלושים פרסאות, הוכרח כ"ק אדמו"ר הזקן לעזוב את עיר מושבו ליאדי . . בתשעה באב החל נאפאלעאן את מלחמתו וחילו עבר את גבול רוסיא, ובמשך כשנים עשר יום^[62] כבר היה חילו על יד וויטעבסק וְאָרשַא, וביום החמישי, כ"א מנחם אב, הלכו צבאות נאפאלעאן מאָרשא וביום ערב שבת, כ"ב מנחם אב, בעוד לילה עזב כ"ק אדמו"ר הזקן ומשפחתו את ליאדי וישבתו בכפר אצל העיר קראסנא, וילכו הלוך ונסוע מכפר לכפר ומעיר לעיר בפנים רוסיא . . ידיעות מבהילות הגיעו להרבי הזקן מהחורבן והשיממון אשר הסבו צבאות נאפאלעאן בכל העיירות והישובים ברוסיא הלבנה ואלפי משפחות מבני ישראל נשארו בעירום ובחוסר כל מבתיהם ומפרנסותיהם . . ביום הששי בשמונה לחודש טבת באו כששים עגלות לכפר פיענע, מקום שם מצאו מרגוע במעט . . ואנשי הכפר היו טובי לב, וַיתנו דירות והסקה לכל הבאים, חנם אין כסף.

    כשבא הרבי ומשפחתו והנלוים אליהם לכפר פיענע אמר כי צריכים לסדר עזרה לאחינו בני ישראל הגרים בעיירות וישובים אשר דרך שם עברו ועוברים חיל השונא, ועל זמן הנדרש יסתדר הוא ומשפחתו ברוסיא הקטנה, ובכדי שלא להעלות שער הדירות ומחירי צרכי אוכל נפש – דעתו הקדושה כי יתחלקו לשלש עיירות: בהאדיטש, בקרעמענטשוג ובראמני^[63].

    וַיְסדר שלש מַלאַכויות^[64], האחת ובראשה הרבי האמצעי לנסוע לערים הנזכרות לסדר דירותיהם, השניה ובראשה כ"ק בנו הרה"ק ר' חיים אברהם לנסוע לפלכי פאלטאווא וחארסאן להשפיע על התמיכה הנחוצה לאחינו בני ישראל גרי רוסיא הלבנה בשביל לבנות את חורבנותיהם, והשלישית ובראשה החסיד ר' פנחס שיק משקלאוו לנסוע לוויטעבסק לסדר ועד התמיכה אשר יקבץ כל החומר הדרוש איך ובמה לתמוך את הנהרסים ולהעמידם במצב של פרנסה"^[65] .

מפלת נפוליאון והשבר הגדול

    נראה היה כי הגיעו למקום מנוחה זמני, במקביל למפלתו של נפוליאון לקראת סוף המלחמה, והנה למרבה התדהמה, לאחר מחלה קצרה, נסתלק אדמו"ר הזקן מן העולם בשל הטלטולים הקשים שעבר במסע^[66] . כפי שנרמז במכתבו הידוע של אדמו"ר האמצעי^[67]  – זוהי הסיבה הנראית לעין, והסיבה האמיתית היתה "כי מסר נפשו ממש לפי הנראה וכו' . . אין צריך לפרש יותר וד"ל", כלומר, שנטל על עצמו להסתלק מן העולם כעין כפרה על הכלל, ובלבד שינוצח נפוליון ולא יקומו הדברים הקשים שחזה^[68] שיקרו ליהודי רוסיה באם ינצח.

    עבור החסידים ברוסיא הלבנה, אם כן, היתה המכה כפולה, משום שהסתלקות אדמו"ר הזקן גרמה למצב ולתחושה של חורבן בקרב חסידות חב"ד.

אדמו"ר האמצעי, מתאר ומדגיש את גודל השבר מבחינה רוחנית, במכתב שכתב לאנ"ש ברוסיה הלבנה:

"הנה ודאי הגיע אליכם השמועה הרעה, רע ומר ממות ממש, אשר נלקח ארון האלקים . . אוי לנו כי נפלה עטרת ראשנו, עטרת תפארת ישראל, רוח אפינו משיח ה', אשר באורו האיר לכל נפש מישראל מגדול עד קטן, לכל חד וחד לפום [= לפי] שיעור נשמתו. ועתה נוטל מקור חיי נשמ[ו]תינו ונשארנו ממש כגוף בלא נשמה. ה' ירחם עלינו דור יתום כזה, כי מה אנו ומה חיינו אחרי הלקח חיי ראשנו ממש.

. . וביום הגיע השמועה הרעה הזאת אלי לכאן קרימנצוק, כי לא זכיתי להיות בעת הסתלקותו, נפלתי לארץ כל הלילה . . וה' נתן בי כח לעמוד בדעתי אחר ב' וג' ימים שהושב רוחי מעט אלי"^[69] .

בהמשך המכתב הוא כותב:

"ובדעתי לישב בכאן^[70] עד הקיץ הבע"ל , כי שמעתי דיבת בשורה [= דבר שמועה] בשם איש מהימן, שהבתים שלנו שבק' [=שבקהילת] לאדי כבר נשרפו על ידי השלהבת הלהב החוזר. וגם קשה מאד הנסיעה לנשים וטף בימות החורף דרך רב כזה, על כן ודאי מההכרח לנו להתעכב בכאן עד אמצע הקיץ, עד אשר יראה ה' בענינו וימצא לנו מקום מנוחה לנפשנו ויאמר לצרותינו די"^[71] .

-------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 69

ב"ה. ערב יו"ד שבט תשפ"ד

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[לג]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

סופה במדבר

סיפור בהמשכים...

לפנינו קטע משיחת שבת פרשת בא תנש"א, יומיים לאחר שהאמריקאים החלו לתקוף את עירק, במבצע הידוע בשם "סופה במדבר".

בשיחה אמר הרבי כי מלחמה בין העמים היא מסימני הגאולה, כמובא במדרשים אודות מלחמות בכלל^[72], ובמיוחד על פי הכתוב בילקוט שמעוני על מלחמה מסויימת ("מלך פרס מתגרה במלך ערבי") שתהיה בערב הגאולה.

למרות שפלישת עיראק לכוויית אירעה כבר בקיץ - תגובת הקואליציה של המדינות הגיעה רק באמצע החורף, בתאריך העברי: ב' שבט.

וראה זה פלא:

גם תקיפת הקואליציה את החות'ים בתימן בשבוע שעבר אירעה באותו תאריך: ב' שבט! למרות שעברו שלושים ושלוש שנה מאז.

יתכן שהתקיפה הנוכחית של הזרוע התימנית של איראן, וכן תקיפת איראן בעיראק, הם המשך שלישי למלחמת המפרץ (תנש"א, תשס"ג, תשפ"ד), ולפי זה, חלים עליה גם כן כל הדברים שאמר הרבי אודות מלחמת המפרץ, הן מבחינת ההגנה על בני ישראל בארץ הקודש, שעיני ה' אלוקיך בה, הן מבחינת שבירת וביטול העמים הרשעים שסביבנו, כפי שציטט הרבי אז את הנביא "נפלה בבל ותשבר", ו"זבח לה' בבצרה"... והדגיש שבזה רואים את קיום דברי הנבואה! והן ובעיקר - בקיום נבואת הגאולה בפועל ממש תיכף ומיד!

                                                  *

" . . המאורעות דימים האחרונים בהענין ד"מלכיות מתגרות זו בזו" מדגישים שנמצאים בסמיכות ממש להגאולה, כמבואר במדרשי חז"ל שענין זה הוא מסימני הגאולה.

ובלשון המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו . . מלך פרס^[73] מתגרה במלך ערבי

. . וכל אומות העולם מתרעשין ומתבהלין . . ואומר להם (הקב"ה לישראל) בני אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, הגיע זמן גאולתכם".

ופשוט, שמאורעות אלו לא יפגעו כלל וכלל בבנ"י, שהם בבת עינו של הקב"ה . . ובנוגע לפעולותיהם של שונאי ישראל שמנסים לפגוע ח"ו - אן בהם ממש, ולא יעלה הדבר בידם, כיון ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" . .

השייכות דמאורעות אלה לבנ"י היא - הידיעה ש"הגיע זמן גאולתכם", שלכן עמדו הכן כולכם לקבלת פני משיח צדקנו, כולל ובמיוחד ע"י ההוספה בעניני תומ"צ . . "

                                                        (תו"מ תנש"א ח"ב עמ' 189)

"ועוד וג"ז עיקר - שמפרטי המאורעות באופן התגרות המלכיות זו בזו יכולים וצריכים ללמוד הוראות בעבודת האדם לקונו^[74] (ע"ד המדובר לעיל בנוגע לשבירת קליפת פרעה), ולא עוד אלא שתכליתם ומטרתם היא בשביל לימוד והוראת דרך לבנ"י בעבודת ה', כידוע הפתגם אודות מלחמה דאוה"ע במשך שבע שנים^[75] שתכליתה ומטרתה היתה כדי שיתוסף לימוד חדש בעבודת ה'"^[76].

                                                   (תו"מ שם (בהשלמות), עמ' 191-192)

------------------------------------------------------------------------------------------------

"אוצרות ליובאוויטש" גליון 70

ב"ה. פורים-קטן, תשפ"ד [השם נפשנו "בחיים" - בגימט' 70. "הוא בחיים!"]

מלחמת רוסיה-אוקראינה

[לד]

"מיום שהותחלה המלחמה הרי אין יום עובר שלא ידברו בדבר ביאת משיח"

(רשימת אדמו"ר מוהריי"צ אודות אביו אדנ"ע - תורת שלום (מהדורת תשע"ט) עמ' 277)

להציל את העולם מהתפוררות!

בימים הקרובים ימלאו שנתיים למלחמה העקובה מדם המתחוללת באוקראינה. ליווינו במדור זה את המלחמה מנקודת מבט של ציפייה לגאולה, על פי שיחות וסיפורים של רבותינו נשיאינו בעת מלחמות קודמות, ועל פי דברי הרבי אודות הזעזועים והמלחמות בעולם בזמננו - שהם סימן לכך ש"הגיע זמן גאולתכם".

בינתיים פרצו בתקופה האחרונה שתי מלחמות בעלות-משמעות לעולם כולו:

מלחמת ישראל מול ארגון הטרור חמאס, ופעולות מלחמה מול ארגון הטרור חיזבאללה, שם הלחימה מתקרבת מדי יום יותר ויותר לנקודת רתיחה. וה' ישמור על כל בני ישראל בכל מקום שהם, ובתוכם ובראשם על הזקוקים במיוחד לשמירה מלמעלה בכל רגע - כוחות הצבא שבדרום ושבצפון.

כתוצאה ממלחמה זו נוצרה תחילתה של מלחמה נוספת, בין ארה"ב לבין שלוחותיה של איראן בתימן, ועוד. למרות שפעולותיה של ארה"ב ובריטניה עדיין אינן מקבלות הד של מלחמה, אך ברור שהמתיחות הגוברת והולכת עד שעלולה להתפתח למלחמה מלאה מול איראן עצמה.

זאת אומרת, שה"מלכויות מתגרות זו בזו" התעצם פי שלושה! ועל כן חלים על כך ביתר-שאת דברי הרבי האמורים ביחידות ט"ו בשבט תנש"א בעת מלחמת המפרץ - ש"העולם מזדעזע לקראת משיח צדקנו!".

שיחה נוספת, לא שגרתית בתוכנה ובסגנונה, שבה הרבי האריך בכך שהעולם מזדעזע וכו', היתה באור לי"ג שבט תשד"מ (תו"מ ח"ב עמ' 892 ואילך) ביחידות כללית:

" . . דובר כמ"פ לאחרונה שנמצאים אנו בתקופה שבה "החושך יכסה ארץ", "מלכויות מתגרות זו בזו" . . העולם זע ומזדעזע ומתפורר כו', ואף אחד לא יודע לאיזה מצב עלולים להגיע בדרך הטבע!...

ישנה אמנם ההבטחה ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל", אבל ביחד עם זה - רצונו של הקב"ה שבנ"י יעשו את כל התלוי בהם כדי לבטל מצב זה מכל וכל, ועאכו"כ – שלא יפגע בהם ח"ו.

וענין זה נפעל – לכל לראש – עי"ז שבנ"י מוסיפים בכל עניני התורה, ובפרט – בענין השלום והאחדות בין איש לרעהו, שהרי ענין האחדות מוסיף בברכתו של הקב"ה בכל המצטרך, ולכל לראש – הצלה מהמצב השורר בעולם.

. . ועד שעי"ז פועלים בנ"י שיהי' מצב של אחדות ושלום בכל העולם כולו . . וע"י כל פעולות אלו פועלים ענין של הצלה לא רק עבור בנ"י, אלא גם עבור כל העולם כולו, כפס"ד הרמב"ם: "עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה" – הצלת העולם כולו מזעזוע והתפוררות, ע"י ביטול המצב ד"מלכיות מתגרות", ואדרבה – הוספת שלום ואחדות בכל העולם כולו . .

 . . ויה"ר שכאו"א יחליט בתוקף – ומתוך רגש פנימי – החלטות טובות בנוגע לכל הענינים האמורים לעיל, ואז – "הקב"ה עוזרו" . . ובפשטות – שהקב"ה מסיר את כל הדאגות מענינים בלתי רצויים, כדי שיוכלו לעסוק בהפצת היהדות מתוך מנוחה. כולל – ביטול הדאגה מפני החשש ד"מלכויות מתגרות כו'"^[77], ואדרבה – בימי הגלות האחרונים נפעל כבר הענין ד"מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך", היינו שאומות העולם מסייעים לבנ"י בכל עניניהם, כולל ובעיקר – שיוכלו לעסוק בהכנות המתאימות לקבלת פני משיח צדקנו (כפי שהי' בגלות מצרים, שפרעה עצמו סייע לבנ"י לצאת מהגלות).

במהרה בימינו ממש, ובאופן ד"ארו עם ענני שמיא".

עד כאן השיחה. יצוין שבאותה שנה היו כמה שיחות יוצאות-דופן בעלות סגנון זהה, ביחס למצב בעולם [וכבר כתבנו במדור זה בעבר על הרקע לכאורה לשיחות אלו אז - המתיחות בין המעצמות סביב האיום הגרעיני ההדדי, המהווה סכנה לאנושות, וכעת מתיחות זו חוזרת ומחריפה, ר"ל]. אחת מאותן שיחות היתה זו שנתפרסמה בשל הזעקה המזעזעת כל לב: קער א וועלט היינט!!

עברו ארבעים שנה, ונראים הדברים, שלעת כזאת נאמרו הדברים. ויהי רצון שנתעורר להכיר באיזו תקופה בלתי רגילה אנו נמצאים, ואכן נהפוך עולמות, עד שנשפיע גם על כל בני ישראל להכיר שאנו נמצאים ממש בערב הגאולה האמיתית והשלימה, ולעת ערב יהיה אור!

*

לאחר שהעברנו במדור זה מסרים רבים הנוגעים להבנת משמעותם של מלחמות בעולם עבור עם ישראל - בכוונתנו לסיים לעת-עתה את פרסום המדור. והעיקר, שיהיה ניצחון מוחלט מתוך נסי-נסים במלחמה בארץ-הקודש בדרום ובצפון, ונזכה ל"אותו הזמן" שבו "לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה", על ידי משיח צדקנו - ש"יילחם מלחמת ה' וינצח . . את כל האומות שסביביו".