בשבוע שעבר כתבתי כאן בטור זה על סיפור ששמעתי מפי בתי שתחי' ששמעה אותו בעת היותה בכינוס השלוחות אצל הרבי. וכך כתבתי:

"מעשה ביהודי מפלורידה שהיה רחוק מיהדות ושימעו של הרבי הגיע לאזנו. אדם זה היה מגדל פירות יוקרתיים ומשובחים והיה נוהג לשלוח לרבי מידי פעם את היבולים שלו כנראה בדואר אל אחד מהמשב"קים כדי שיכניסם לבית הרבי.

אירע פעם אחת שהוא נסע לניו יורק והוא החליט שהוא יביא בעצמו את הפירות לרבי. הוא התקשר למשב"ק ואמר לו כי הוא מעוניין פעם אחת להביא את תוצרתו ישירות לרבי ולפגוש אותו פנים אל פנים. המשב"ק כמובן הסביר לו שאין כל דרך להגיע לביתו של הרבי ואם הוא רוצה שישאיר את הפירות אצל המשב"ק והוא יכניסם כבר אל הרבי.

החקלאי לא הרים ידיים והחליט שהוא רוצה לפגוש את הרבי בארבע עיניים. הוא בירר את הכתובת של הבית בפרידזנט וצעד לשם כדי לנקוש על דלת ביתה של משפחת שניאורסאהן.

כאשר הוא הגיע לבית הרבי, הרבנית פתחה את הדלת והוא כמנהגו הושיט לה את ידו לשלום. הרבנית אמרה לו כי מהמדינה והמקום שהיא מגיעה, מרוסיה, לא היו הנשים מושיטות יד לגברים והתחמקה באלגנטיות מבלי לפגוע בו.

הוא אמר לה כי הוא שולח בתמידות לרבי מליובאוויטש פירות ועתה הנה הבאתי את פרי האדמה בעצמי. הרבנית הודתה לו על הפירות ולפני שהסתובב ללכת לדרכו, הוא שאל אותה "מי את?" והיא ענתה לו כי היא קרובת משפחה ובת דודו של הרבי מליובאוויטש.

צניעותה ובריחתה מאור הזרקורים הביאו אותה להסתיר את זהותה ואישיותה גם מפני אדם בודד כדי שלא ירגיש לא נעים שהוא מטריח את הרבנית מליובאוויטש עצמה".

ובסיום הסיפר כתבתי שאם מישהו מכם שמע על הסיפור הזה ויודע פרטים נוספים עליו אשמח לשמוע על כך.

•

בתחילה קיבלתי תגובות לא מחמיאות והיו ביניהן גם נזעמות על כך שאני כותב סיפור שאינו מ'כלי ראשון' ומבלי לוודא שהוא אכן אירע בפועל. סיפור כזה שכרוך ברבנית נ"ע היה צריך לברר היטב לפני שמעלים אותו על הכתב ואולי מאן דהוא בדה אותו מליבו? והיה גם מי שאמר שכל סיפור לא ברור הופך להיות אמיתי מרגע שהעלו אותו על הכתב.

אבל לאחר שיצאה השבת בארה"ב הגיעו תגובות הפוכות. תגובות שאוששו את הסיפור הזה וכוונו אותו לבעל המעשה שהוא אדם ידוע ולפרטים נוספים.

ובכן מדובר באדם העונה לשם: "ד"ר שוסטר". הוא התקרב לחב"ד אצל הרב ליפסקר ב'בל הרבור' במיאמי שבפלורידה ואחד מתחביביו היה לגדל פירות. בתו שהתקרבה אף היא לחב"ד עברה ללמוד בבית רבקה בשכונת קרונהייטץ בקרבת הרבי.

לימים היא הקימה בית בישראל על אדני התורה והחסידות והיא חלק ממשפחת גרינבוים החסידית מהשכונה.

ד"ר שוסטר שבא כנראה לבקר את בתו בקרונהייטץ הגיע עם פירות שגידל בעצמו והוא ביקש ממארחיו בשכונה שהוא רוצה לסור לביתו של הרבי ולהביא לו ביכורים באופן אישי. המארחים הסבירו לו שזה דבר לא מקובל ולא נוהגים כן לבוא לביתו של הרבי. ביתו של הרבי הוא בית מלכותי ולא מגיעים לשם ללא רשות והורמנא.

הד"ר לא יכל להתאפק והחליט לבוא בגפו ובעצמו וכפי שסופר לעיל הוא דפק על דלת ביתו של הרבי והרבנית פתחה לו את הדלת. הוא הושיט את ידו לרבנית לאמירת שלום מבלי שיידע כלל כי הוא עומד לפני הרבנית בעצמה והיא התנצלה בפניו שלא ייפגע מכך שאינו מושיטה יד לשלום כי במקום שממנו הגעתי לכאן, מרוסיה לא נהגו להושיט יד בין גברים לנשים.

כאשר אמר לאשה שעמדה בפתח כי הוא ד"ר שוסטר, היא מיד אמרה לו "ממיאמי?", "הבת שלך לומדת כאן בבית רבקה?". העובדה שמכירים אותו גם בקרונהייטץ ויודעים על בתו שימחו את ליבו. לפני שפנה לאחוריו ללכת לדרכו הוא שאל את מי שעומדת בפתח מי היא? והיא ענתה לו שהיא בת דודה של הרבי מליובאוויטש המתגורר כאן והיא אחראית כאן על משק הבית. היא הודתה לו ואמר שתעביר את המשלוח שלו ליעדו...

צאו וראו עד כמה גדלה עדינות נפשה ואצילותה של הרבנית. כיון שהיא לא רצתה שירגיש נבוך מכך שרצה להושיט יד וסורב, הרי אם הוא יודע שנהג שלא כראוי מול הרבנית הוא יהיה נבוך שבעתיים, על כן היא הסתירה ברוב גאונותה את זהותה.

כשחזר לבית מארחיו הוא סיפר להם את כל פרטי ביקורו בפתח ביתו של הרבי והוא הביע בפניהם את תמיהתו מדוע הם ניסו להניא אותו ללכת לבית הרבי. לדבריו היה שם מאוד נחמד ואפילו מנהלת משק הבית יודעת עליו ואף על בתו הלומדת בבית רבקה...

•

מתגובות נוספות שקיבלתי רשמו לי כי הוא התקרב עם השנים והוא הפך למקפיד וירא שמים.

שליח מדרום אמריקה העיר לי כי לפי הידוע לו הוא לא הביא לרבי פירות אלא פרחים.

המשב"ק של הרבי הרה"ח ר' משה קליין אומר כי הוא פגש אותו כמה פעמים ומספר שד"ר שוסטר היה מנתח קוסמטי והוא רקח משחה מיוחדת עבור רגלו של הרבי.

•

כך או כך למדתי שוב כי כל סיפור שמספרים על הרבי ברובא דרובא הוא אמיתי ויש לברר את כל פרטיו ולהתחקות אחריהם.

העולם מתחלק לשניים לאלו שהם סקפטיים ולאלו שהם מאמינים לכל דבר. הדעות החלוקות נובעות מתכונות הנפש של האנשים. אני אישית נוטה לצד אלו שמאמינים שכל סיפור גם אם סופר בקצרה ובגרעון פרטים כאלה ואחרים בודאי יש לו בסיס כל שהוא ואם יגעת יקויים בך ה'מצאת' למצוא את הפרטים החסרים ולפעמים גם המשמעותיים יותר.

פורים קטן שמח. 

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל:  [email protected] ובווצאפ 2711532-052