לאחרונה פגשתי בכפר חב"ד את ידידינו הרב הגאון רבי משה נחשוני מראשון לציוןף והוא סיפר לי סיפור מופלא ויתכן שהוא כבר סופר באיזהו מקומן אך אני שמעתיו לראשונה.

הוא סיפר כי באחת מנסיעותיו לארה"ב החליט כי הוא חייב לזכות לפגוש את הרבי וכאשר נחתו רגליו בחצי כדור התחתון הוא תכנן את ההגעה ל-770 למעמד חלוקת הדולרים. הוא התארח בשכונת בארא פארק והוא ביקש מא' ממכריו שיקח אותו ברכבו לשכונת קראון הייטס כדי להפגש עם הרבי.

הנהג שהסיע אותו אל הרבי החליט שגם הוא יגש לרבי לקבל את ברכתו ואת הדולר שהרבי מחלק לכל מי שמגיע אליו. הרב נחשוני מתאר את נהגו כמי שאין לו כל קשר לרוח החסידות והחסידים וגם לא לחב"ד ולרבי. הוא שמע מרבים על החוויה של לחלוף על פני קדשו של הרבי והוא החליט שגם הוא ינצל את ההזדמנות לעבור אצל הרבי.

הרב נחשוני לא הוזקק לעמוד שעות בתור שכן כרב חשוב ומוכר וכן מי שמקורב לעדת חסידי חב"ד סידרו  לו שיוכל להכנס מיד בהגעתו מבלי להמתין בתור הארוך. הוא הגיע למקום הכניסה ונהגו התקדם לפניו ועבר ראשון אצל הרבי כשהרב נחשוני מאחריו. כאשר האברך המדובר עבר לפני הרבי הוא קיבל דולר בצירוף ברכה ולאחר שהמשיך הוא שומע שהרבי אומר לו: "רפואה שלימה".

לאחר שיצאו שואל אותו הרב נחשוני האם ביקשת מהרבי ברכה לרפואה? עונה לו האברך בהתרגשות גדולה כי עתה הובהר לו שלרבי יש רוח הקודש גלויה. "מנין הוא ידע שאני זקוק לברכת רפואה שלימה?"

מתברר כי הנהג היה צריך לעבור באותם הימים טיפול רפואי והוא לא סיפר זאת לאיש בעולם, אפילו לא לבני משפחתו. הוא שמר את דבר הטיפול לעצמו בלבד מסיבה כל שהיא והנה הרבי ברוח קדשו חזה זאת ובירכו בהמצטרך לו לרפואתו השלימה.

•

בתי שתחי' חזרה מכינוס השלוחות ובין היתר היא שמעה שם סיפור מעניין על הרבנית מרת חי'ה מושקא אשת הרבי.

מעשה ביהודי מפלורידה שהיה רחוק מיהדות ושימעו של הרבי הגיע לאזנו. אדם זה היה מגדל פירות יוקרתיים ומשובחים והיה נוהג לשלוח לרבי מידי פעם את היבולים שלו כנראה בדואר אל אחד מהמשב"קים כדי שיכניסם לבית הרבי.

אירע פעם אחת שהוא נסע לניו יורק והוא החליט שהוא יביא בעצמו את הפירות לרבי. הוא התקשר למשב"ק ואמר לו כי הוא מעוניין פעם אחת להביא את תוצרתו ישירות לרבי ולפגוש אותו פנים אל פנים. המשב"ק כמובן הסביר לו שאין כל דרך להגיע לביתו של הרבי ואם הוא רוצה שישאיר את הפירות אצל המשב"ק והוא יכניסם כבר אל הרבי.

החקלאי לא הרים ידיים והחליט שהוא רוצה לפגוש את הרבי בארבע עיניים. הוא בירר את הכתובת של הבית בפרידזנט וצעד לשם כדי לנקוש על דלת ביתה של משפחת שניאורסאהן.

כאשר הוא הגיע לבית הרבי, הרבנית פתחה את הדלת והוא כמנהגו הושיט לה את ידו לשלום. הרבנית אמרה לו כי מהמדינה והמקום שהיא מגיעה, מרוסיה, לא היו הנשים מושיטות יד לגברים והתחמקה באלגנטיות מבלי לפגוע בו.

הוא אמר לה כי הוא שולח בתמידות לרבי מליובאוויטש פירות ועתה הנה הבאתי את פרי האדמה בעצמי. הרבנית הודתה לו על הפירות ולפני שהסתובב ללכת לדרכו, הוא שאל אותה "מי את?" והיא ענתה לו כי היא קרובת משפחה ובת דודו של הרבי מליובאוויטש.

צניעותה ובריחתה מאור הזרקורים הביאו אותה להסתיר את זהותה ואישיותה גם מפני אדם בודד כדי שלא ירגיש לא נעים שהוא מטריח את הרבנית מליובאוויטש עצמה.

אם מישהו מכם שמע על הסיפור הזה ויודע פרטים נוספים עליו אשמח לשמוע על כך.

•

ועוד סיפור נוסף ששמעתי מפי ידידי השליח למבשרת ציון הרב יצחק רבינוביץ שליט"א.

לפני כמה טורים סיפרתי על תושב מבשרת בשם משה שחור - שוורץ (אחיו של המאייר והצייר מיכל שוורץ שאייר את השיחות לנוער) שהיה מתפלל במנין חב"ד בישובו. משה נסע לרבי כדי לבקש ברכה למחלתו הממאירה והרבי אמר לו שיזרוק אותה מחלון המטוס כשחוזר לארץ. הברכה התקיימה ובהגיעו לארץ ישראל נעלמה המחלה כלא היתה.

אותו משה שחור סיפר להרב רבינוביץ שבזכרונו חרוטה חוויה בלתי נשכחת משנת תר"ץ כשהרבי הקודם אדמו"ר מוהריי"צ ביקר בניו יורק.

הוא היה אז ילד והוא זוכר שהרבי הלך עם קבוצת אנשים ברחוב ולימד אותם את הניגון החסידי ששרים לפני אמירת המאמר. (לא את הניגון מרוסטוב אלא את מקבילו שנוהגים לשוררו לפני אמירת מאמר).

כדי להבין את עוצם החוויה צריך להכיר את הרקע באותן השנים. בשנת תר"ץ כשהגיעו המוני יהודים לאמריקה הם הסתירו את יהדותם וברחוב האמריקאי לא היה זכר ליהדות וליהודים שמקפידים על קלה כחמורה. מראהו של יהודי עם זקן היה נדיר ביותר וכך גם לא סממנים יהודים אחרים, אותם הסתירו מעין רואה.

הרבי הריי"ץ הוא הראשון שהוציא את היהדות בארה"ב אל ראש כל חוצות ולימד את כל תלמידיו ושומעי לקחו לנהוג ב"גאון יעקב" ולצעוד נגד הזרם. הוא היה הראשון שהחדיר בכולם להפגין לעין כל את היותנו יהודים וחסידים ללא פשרות.

המעמד הזה שהרבי עמד באמצע הרחוב ולימוד את הסובבים אותו ניגון חסידי גרם לכל המתגוררים במקום לפתוח את התריסים ולחזות במחזה המיוחד הזה שמלווה אותו כל ימי חייו. 

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל:  [email protected] | ובווצאפ 2711532-052