לפעמים מרדימה את זאב בקלות. שמחה.

ולפעמים מדשדשת. לא מצליחה.

עשרים דקות, שעה. שרה לו שירים. משמיעה. נחמדה מאוד. ואז פחות. עוד לחכות, קצת למצות. אובדת עצות. יש בי תסכול, גם האשמה. את הקטן, את המלחמה. אבד כוחי, אבדה הסבלנות. אי שם על מדף בחנות. מדחיקה את התקרית, ממשיכה. משליכה ומחשיכה. ולמחרת אותו התפריט. copy paste לתסריט. מתישהו נופל האסימון, נופלת לה התובנה. הנוסחה הזו לא נכונה. יש באג בתוכנה. נפלת לבור אתמול. בשבוע שעבר. תפלי היום, כנראה גם מחר…

על בורות ושוחות. פירים וגומחות. עמוקים, חשוכים. קרירים וקשוחים. לא בטוחים. יש נופלים לבור הלא מספיק טובה - לא הולך לי, לא מצליחה. או שוחת האין מספיק - רוצה עוד, לא מרוצה. בור של ריצוי - את כולם מרצה. בור השלמות - שוב בריצה. נופלת לשוחת האי סבלנות - אזלה לי המתינות. ולידה שוחת השליטה - בבית הזה אני מחליטה. בפינת הרחוב בור הפסיביות - שוב בכורסא. כבדות וחולשה. ובשדרה המרכזית בור הקיטורים. למרירים. בור גדול. לא אחד. הרסני במיוחד.

״וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת. וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ… אוֹ נוֹדַע, כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם… שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר…". פרשת משפטים ודיני נזיקין. שור שרדף. הדף ונגף. עשה זאת לראשונה. כמו בלי כוונה. שור תם. לא מושלם. ישלם בעליו פיצויים. לא כיסוי מלא. חלקיים. ויש שור עם רישיון. ותק גדול וניסיון. עם היסטוריה פלילית ושלילית. רקורד בגיחות ונגיחות. שוב ושוב נופל לשוחות. שור מועד. לעד. יישא הבעלים באחריות. ישלם על התוצאות. פוליסות מלאות.

מותר ליפול. יכול ורשאי. זה חלק מהתוואי. בוודאי. בלי נקיפות מצפון, בלי אשמה. יש פעם ראשונה. אך אם נפלת שוב. ושוב. בפעם השלישית. כדאי לשבת עם עט ופנקס. לזהות את הבאג. לתקן. לעדכן. בפעם רביעית לא להסתכן.

לעבור מתגובה אוטומטית למודעות. מאשמה לקבלת אחריות. אם נפלת, לא להתקרבן. לחבוש את הפצעים ולהתקדם. לגוון את השוחות. לנסות. ועדיף, פשוט לעקוף…

ומה עם הקטן? עדכנתי מתודיקה. הגיע הזמן….

זמני הדלקת נרות:

לוגנסק - 17:20

קייב - 16:46

באר שבע - 17:02

חיפה - 16:49

ירושלים - 16:40

תל אביב - 16:59

שבת שלום וחודש טוב!

חנה גופין