אחרי הפסקה ארוכה, ארוכה מידי שנכפתה עלינו בצל המלחמה, חזרנו אליכם הפעם עם רכב שהיה שווה לחכות בשבילו: שברולט טראוורס.

טראוורס, הרכב האהוב היה הראשון לסמן לפני כ-7-8 שנים שחברות הרכב מביאות את אמריקה לצרכן ממעמד הביניים ולאחרונה הוא חזר עם דגש מחודש שמנסה להשאיר אותו בראש הצמרת.

לדגם הטראוורס קדם למעשה הפורד אקספלורר – היריב הישיר שלו, שעליו כתבנו כאן בשנה האחרונה, אבל הטראוורס היה, ועודנו מאוד נישתי, קורץ לציבור מהעשירון העליון. הטראוורס, כך נמצאנו למדים היה קרנף אמריקאי להמונים. בשנים האחרונות הגיעו לכאן כמה מתחרות גדולות שלו כמו יונדאי איילנדר שגם אותו בחנו כאן לאחרונה, וכמוהו עוד כמה דומות אבל למעשה הן לא מתחרות ישירות, שכן המידות שלו נדיבות בהרבה.

לא, זה לא אומר שהוא רכב פשוט, ממש לא. בשברולט מציגים גרסאות יוקרה מעולות ומפנקות שלו, אבל גרסאות הכניסה הנמוכות של הטראוורס יקרות בכ-50,000 שקלים יותר מרכבי שבעת המקומות הקטנים כמו האאוטלנדר, הקודיאק וכיוצא בהם, כך שהוא עדיין קורץ למעמד הביניים.

השברולט הזה מושך תשומת לב, וכפי שאתם יכולים לראות בתמונות הוא רכב מרשים מאוד. הדגם הנוכחי שעליו נהגנו דומה לזה שנמצא איתנו מזה כמה שנים, רק שהפעם הוא עבר מתיחת פנים של אמצע החיים, שכללה חזית עדכנית ומרשימה יותר, וגם אחור שעבר התאמה בהתאם. הפרופיל נשאר פחות או יותר אותו דבר. מה שבלט כאן מאוד היו חישוקי ה-20 אינצ' השחורים, צמד המפלטים מאחור והאותיות RS בצבע אדום שהוטבעו בגאווה הן על הגריל האדיר מלפנים והן על צידו האחורי – ועל כך עוד רגע.

שברולט מציגה בארץ לא פחות מ-7 גרסאות, אך בעוד שמבחוץ הן נראות זהות, התוכן שלהן שונה – הם באבזור, הן במערכות הבטיחות והן במה שנמצא מתחת למכסה המנוע...

אנחנו לקחנו את ה-RS, הדגם השלישי מלמעלה. הגרסא הזו, שנחשבת לאחת הבכירות הציגה בפנינו מושבי עור מרווחים ומפנקים בצבע שחור, עם נגיעות אדומות, כדי להראות לנו שבמנוע יש ביטוי ספורטיבי. מבחינת נוחות זה אומר גם שתקבלו כאן 7 מושבים ולא 8; הם מוצבים שניים מקדימה, שניים בשורה השניה ושלש בשורה השלישית, כלומר - היושבים בשורה השניה מקבלים מרווח גדול ומפנק כמו שמקבלים הנהג והיושב לצידו, וברווח שבין שני המושבים תוכלו להעמיס חפצים ומזוודות כיד הדמיון הטובה עליכם. גם היושבים מאחור לא מקופחים ובשל רוחבו של הרכב, כל אחד מהם משלשת הנוסעים שיישבו יקבל את מקומו הראוי.

לפני שניגע באבזורי הבטיחות ושאר ירקות רק נזכיר שברכב הזה תקבלו פתחי אוורור אישיים (מהגג) לכל נוסע, וכן שקעי הטענות אישיים לכל נוסע.

מבחינת אבזור, הוא מצויד במערכות טובות, אך כיום כאשר "כל סיני מלך" וכל חברה סינית מתחילה מאבזרת לעייפה את מכוניותיה כדי לקרוץ לציבור, האבזור אינו מציג משהו ייחודי. זה אומר שקיבלנו את ההגה המוכר של שברולט, המצויד בכפתורי שליטה ובקרה על האודיו, הרדיו והטלפון, וכן בלחצן לחימום ההגה. הכניסה, היציאה, ההתנעה והכיבוי נעשים כמובן ללא מפתח, הכיסאות מלפנים חשמליים ומגיעים עם חימום, ולצד זאת תמצאו טעינה אלחוטית, 'טיפ טרוניק', בקרת שיוט אדפטיבית, בקרת אחיזה ויציבות, איתות 'שטח מת' במראות הצד, מערכת 'אוטו הולד', תא מטען חשמלי ניתן לכוונון, גג נפתח מלפנים וגג פנורמי במרכז, ובורר מצבי נהיגה לשטח.

ובכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר ומצאנו כאן משהו שאין בסיניות ויש רק בחלק מחברות היוקרה: המראה האמצעית יכולה להפוך למסך שיקרין לכם ממצלמה את המתרחש מאחור. זה משהו שפגשנו בקדילאק XT6, שהציל אותנו אז מתאונה, ובקונצרן האמריקאי שמייצר את שתי החברות החליטו להעתיק לכאן את הפיצ'ר המוצלח.

הטראוורס מגיע עם מנוע חזק ומהנה, מנוע V6 עם 3.6 ליטר הוא לא דבר של מה בכוח. הוא יודע להיות אגרסיבי כשצריך וכל לחיצה על הדוושה צועקת אמריקה. חמשת המטרים שלו עפים קדימה ברגע שרק תשדרו לו שאתם בכיוון, ו-310 כוחות הסוס שטמונים מתחת לשבכה הענקית יטיסו אתכם קדימה כבר החל מ-2,800 סל"ד. הגרגור המהנה של המנוע האטמוספרי המצויין מצטרף לתיבת הילוכים פנטסטית בת 9 הילוכים, כך שלא שהחלפת ההילוכים נעשית כאן בדיוק מושלם וללא מאמצים וקולות של התאמצות יתר.

מה שעוד העיד כאלף עדים שמדובר ברכב מושלם היו תא המטען ענק שמכיל 610 (!) ליטרים גם כשכל המושבים פתוחים וצריכת דלק שנראית לא אמיתית של ליטר דלק לכל 10.2 קילומטרים. עם הנתונים הללו, הטראוורס חזר, ובענק, לראש הפירמידה.