הרב יהודה קרינסקי, מכהן כיו"ר המרכז-לענייני-חינוך, הארגון שאחראי על שלוחים, חינוך ושירותים סוציאלים בחב"ד. כאחד שהיה מעורב והיה עד להתרחשויות בתפקיד מזכירו האישי של הרבי - נושא חנוכה קרוב לליבו. מידי כינוס השלוחים, הוא מייחד חלק מנאומו לסוגיית החנוכיות הציבוריות, ואיך הן מתקבלות בקרב הקהילה היהודית ובאוכלוסייה האמריקאית.

להלן קטעים נבחרים מתוך ראיון מיוחד שהרב קרינסקי העניק השבוע ל-COL:


מי יזם את הרעיון להציב חנוכיות ציבוריות?

"זה היה אתערותא דלתתא", אומר הרב קרינסקי, משתמש בביטוי החסידי בשפה הארמית שמשמעו יוזמה מהשטח.

החנוכיות הראשונות שהוצבו לפני 40 שנה, היו ליד פעמון העצמאות של ארה"ב בפילדלפיה, ובכיכר 'יוניון סקוור' בסאן-פרנסיסקו בקליפורניה. "מזה השתלשל בהרבה ערים ובכמויות גדולות", הרב מוסיף.

איך הרבי התייחס ליוזמה?

"הרבי היה מאוד פארקאכט (=עסק בהתלהבות) בזה.

תוכל להביא דוגמא?

"באחד הלילות הראשונים של חנוכה בשנת תשמ"ד (ייתכן בתשמ"ה), הרבי קרא לי להיכנס לחדרו, והורה להרים טלפון לכל השלוחים שמציבים חנוכיות. היה לנו אז חדר שידורים, שהעביר את ההתוועדויות של הרבי דרך הטלפון (ה'הוק-אפ'), עם 20 עמדות של טלפונים. הרבי ביקש להודיע לשלוחים כי בנוסף להדלקה ההמונית בחנוכייה הציבורית, שיערכו גם מסיבת חנוכה לאנשים, נשים וטף.

"הרבי רצה גם שהשלוחים ידאגו שהאירועים יצולמו, ו'ישלחו תמונות לניו-יורק', כדי לאגד את הכל בספר. הושבנו 15 אברכים על הטלפונים, וכך עשינו את האלבום "יהי אור" (Let there be light) בהוצאת קה"ת עם סיקור ההדלקות בכל העולם. מאוחר-יותר הוצאנו את האלבום השני "ויהי אור" (and there was light)".

מתי החלה ההתנגדות לחנוכיות?

"בשנות השמונים התחילו סדרה של משפטים פדרליים נגד החנוכיות. רובם בטענה שהחנוכיות פוגעות בחוקת ארה"ב של 'הפרדת דת ומדינה'. הכותרת של התביעה הראשונה הייתה "אלגני-קאונטי נגד חב"ד". זה היה אזור בעיר בפיסטבורג, שם תבעו אותנו.

"זה היה יותר מבעיה מקומית, והפסדנו במשפט בבית-המשפט המחוזי. הגשנו ערעור לבית-משפט העליון בוושינגטון. זה היה לפני הרביעי ביולי, יום העצמאות של ארה"ב, והסוגיה קיבלה תשומת-לב מכיוון שזה עסק באופי של החוקה האמריקנית. בית-המשפט פסק לטובתינו, ודחה את פסיקת השופטים המקומיים. אפילו שהם הציבו כמה תנאים להצבת החנוכייה, ואין כאן המקום לפרט, האירוע עשה חדשות וכותרות ראשיות בכל העולם.

"באותם שנים היו עוד מקומות שהיו בהם משפטים, כמו קולומבוס אוהיו, אטלנטה ג'ורג'יה, ווסצ'סטר ניו-יורק".

אנחנו הרי לא 'מבינים' בתחום. איך התמודדתם מבחינה משפטית?

"עירבנו את עו"ד היהודי מוושינגטון, נאט לואין. הוא לקח על עצמו לייצג אותנו כ'פרו-בונו' (=שירות התנדבותי), אבל גם עשה כסף. כי אם מנצחים, הצד השני צריך לשלם את ההוצאות, שזה יצא לערך רבע מיליון דולר במונחים של אז. אבל אנחנו לא חיפשנו את הכסף, והעדפנו שלא להתערב בתחום המשפטי".

מי הוביל את המאבק נגד חב"ד?

"זה היה מגוון של אנשים וקבוצות, בראשם האיחוד האמריקאי לחירות האזרח (ACLU, ארגון אמריקאי-ליברלי הלוחם להגנת החוקה). אם הם לא היו יוזמים ומובילים את התביעה, הם תמיד היו מצטרפים אליו. היה גם את הקונגרס היהודי האמריקאי והליגה נגד השמצה (ADL). לא חושב שהועד היהודי האמריקאי הוביל, אבל היה מכניס את האף. לפעמים העירייה המקומית עצמה הייתה נגד.

"מהצד שלנו, זה היה המרכז-לענייני-חינוך שנתבע".

המושג הפרדת דת ומדינה היה העילה העיקרית?

"לא בהכרח. בכל מיני מקומות היו נקודות אחרות לטיעונים במשפט. סיבות מאוד מגוונות. האם החנוכייה הוצבה עם או בלי עץ חג המולד. או אם החנוכייה הוצבה קרוב מידי לבניין העירייה או במקום הציבורי. הצד השווה הוא שניצחנו בכל אחד מהם".

עד איזו מידה הרבי היה מעורב במקרים האלה?

"שום מקרה לא היה ממשיך ללא הרבי. היו לי הרבה מאוד שיחות עם הרבי בנושאים האלה. הרבי התעניין איפה יש התנגדות, איזה מקומות צריכים עזרה, ומי רוצה להקים חנוכייה חדשה. אמנם הוא לא היה מתערב בפרטים קטנים, אבל היה הרוח-החיה כמו שאר הדברים.

"הפעם הראשון שהרבי התערב בעצמו היה בטינק ניו-ג'רזי. הבעלי-בתים שם התערבו ולא רצו את החנוכייה. הרבי כתב לקהילה היהודית דברי תמיכה ועידוד ברעיון הצבת חנוכייה במקום ציבורי".

איך הרבי הורה להתמודד עם הנושא. כלומר, הייתה מדיניות אחידה רישמית?

"זה בְכה וזה בְכה. לא היה "קוקי קאטר" (=רפליקה מדוייקת) מהרבי לנושאים. המענות וההוראות היו ניתנות לפי המקום, התנאים והפרטים. כמו בלהקה, כל נגן מקבל מהמנצח תווי נגינה אחרים. לכינור יש קו מסויים, וכך גם לאחרים. לא הייתה עמדה אחידה וגם לא תהיה".

שמעתי על הוראה מהרבי, שמלכתחילה, לא להקים חנוכייה במקום שיש אופוזיציה.

"זה נכון. במקום חדש, יש לחכות עד שיעבור ה'רגעא דריתכא'. וקודם לתת צ'אנס שהשליחות תתבשל ותתמסד בעיר, במקום להיכנס ביד חזקה".

אבל עדיין, אם שליח רצה בשלב מסויים להציב חנוכייה...

"במקרים כאלה שהשלוחים רצו להקים, והיה מתחיל להישמע התנגדות, היינו מוסרים את הטלפון של עו"ד לואין. הוא היה שולח להם בדואר חבילה שלימה עם מלא פסיקות מבית-המשפט, מסקנות והודעות ממקרים קודמים. זה היה משכנע את המתנגדים לרדת מהרעיון".

מה השתנה. איך אתה מסביר את השינוי לטובה היום?

"אנחנו והקהילות מתקרבים יותר. לפני 15 שנה היו דיונים לוהטים לגבי החנוכיות הפומביות, ואמרתי אז שיבוא זמן שהם יעשו 'אתכפיא' ויפסיקו לקחת אותנו לבית-המשפט, ואחר-כך יעשו 'אתכפייא' ויבקשו להצטרף אלינו להדלקה ולחגיגה.

"היחס בינינו הופך להיות טוב, ועושים דברים בשיתוף-פעולה. הם נותנים את המימון, ואנחנו מארגנים. מאוד האמנתי שהרגע הזה יגיע. לכן בכינוס השלוחים האחרון, דיברתי על הנושא כי היה חשוב לי להבהיר לשלוחים שיש מצב חדש ושיהיו מודעים אליו. בכמה מקומות כבר יש שיתוף-פעולה פורה וזה ימשיך".

נס חנוכה מודרני או מציאות חדשה?

"יש פה כמה מרכיבים. ראשית, כי אנחנו הרי צודקים. לפי התורה ולפי החוקה האמריקנית. הם טעו מבחינה משפטית ועם הזמן התחילו להבין כי הדבר מותר. הם למדו את החוק והגיעו למסקנה כי הם טועים.

"ויש את העקשנות של ליובאוויטש, שלא להתפעל ולהילחם. 'נצח ישראל' שדחפה אותנו, והרבי שחיזק לפעול בעניין בדווקא. העקביות שהייתה לנו, כדי לתת צ'אנס ולהראות שזה יכול לעבוד".

אז גם חנוכה נכבש על-ידי ליובאוויטש?

"זה נעשה חג חב"די. זה החג הכי נחוג בארה"ב, כך אומרים הנתונים. מיליוני יהודים לא היו יודעים על החג. זה נעשה עניין כללי. החנוכיות והמודעות בכביש-המהיר, בקניונים ובחנויות נמצאים שם כאילו בטבעיות. אני לא חושב שיש אחרים שעושים כמונו. עם הכמות הגדולה של השלוחים שמעורבים ופועלים, זה פרסומי ניסא כפשוטו. אנחנו גירשו את החושך לא ביד חזקה אלא על-ידי הוספה של אור.

"בניו-יורק שלא הייתה בעיה של תביעות משפטיות, מלכתחילה היה שמח. והשמחה עברה לצרפת, גרמניה, אוסטריה, אנגליה. זה היה הרבה יותר קל אחר-כך להציב חנוכייה איפה שרצינו. ברוסיה היום יש חנוכיות במקומות שלא היה לנו דריסת רגל בעבר.

"אנחנו נתנו לקהילה היהודית משהו 'געשמאק' להנות ממנו. שלוחים שחילקו מאות אלפי חנוכיות אישיות בבתים, הקהלים הגדולים שהגיעו להדלקות לאורך השנים. הילדים הכי נהנים, אבל גם אנשים ונשים. נעשה אור ונעשה חם".

יש לחנוכה השפעה מעבר לשמונת ימי החג?

כשמסתכלים חזרה, מה היה אז ומה קורה בימים אלו, רואים שינוי לא רק בהקשר של חנוכה. עומדים לך אלף איש בלילה קר, מדליקים נרות ורוקדים עם מוסיקה. את רובם השליח לא מכיר, אבל זה פועל התעוררות. זה קירב המון אנשים ליהדות. מי יודע עד היכן ההשפעה הרחיקה...


עוד בנושא:
+ ראיון כינוס השלוחים: הרב קרינסקי המום מההצלחה
+ וידאו: הרב קרינסקי מתראיין בכינוס השלוחים - לחצו כאן לצפייה