לאחר דיונים ארוכים, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) פרסם החלטת ביניים ביום שישי האחרון.

מפרסום ההחלטה עולה כי בית הדין לא הוציא צו ביניים לעצור את הלחימה ברצועת עזה, אך מנגד הוציא צווים נגד מדינת ישראל, המחייבים אותה בין היתר להכניס סיוע הומניטרי לעזה וכן 'שלא לגרום לרצח עם בעזה' ועוד.

האם ישראל הצליחה במהלך להכיר בבית הדין בהאג ולהילחם על חפותה, או שמה מדובר בטעות היסטורית שתעלה לנו ביוקר בהמשך? המשפטן החב"די עו"ד שרון גושן 'עושה סדר'.

מדוע שינתה ישראל את המדיניות והכירה רשמית בבית הדין בהאג, דבר שיכול להיות לה לרועץ בעתיד עם תביעות ממדינות נוספות?

עו"ד שרון גושן: הפעם האחרונה שבה דן בית הדין הבינלאומי בהאג – בישראל, היה בחוקיות וחוות דעת בעניין "גדר ההפרדה", וזה היה לפני 20 שנה, בשנת 2004. ישראל אז לא הכירה בזכותו של בית הדין לדון בחוות הדעת בנושא ולא הופיעה לדיונים. היא הסתפקה בהעברת עמדה כתובה שעסקה בחוסר הסמכות של בית הדין הבינלאומי בהאג לדון בסוגיה. אגב, חוות הדעת התקבלה אז ברוב של 14 שופטים מתוך 15 (שופט אמריקאי אחד בודד בדעת מיעוט) קבעו כי הגדר אינה חוקית.

"פסיקות בג"ץ שינו את תוואי גדר ההפרדה, ולכן בית הדין העיקרון הבינלאומי לא התערב, לאור הכלל שככל שהמדינות עצמן שומרות על דיני המשפט הבינלאומי אין מקום להתערבות חיצונית כלפיהן, אך כעת לא מדובר ב"חוות דעת".

"הפעם, ישראל מואשמת ברצח עם, זאת האשמה קשה ביותר, שבאם יקבע שהיא אכן ביצעה, עשויות להיות לדבר השלכות קשות, דבר שיכול לגרור לסנקציות בינלאומיות, וגם יקשה על ארה"ב להשתמש בזכות הווטו שלה באו"ם כדי להסיר החלטות קשות נגד ישראל, וזו הסיבה שישראל בחרה הפעם שלא להתעלם מהתביעה.  

העובדה שלא הוחלט על צו ביניים להפסקת הלחימה, נחשב בישראל להישג? ואם היו מחליטים על צו כזה, ישראל הייתה נשמעת לו? ואם לא, אז הדיונים היו מתפוצצים?

"במשרד החוץ ניתחו תסריטים רבים בדבר ההחלטה של בית הדין הבינלאומי בהאג: החל מצווים מיידים להפסקת המלחמה, הכרזה מיידית שישראל מבצעת רצח עם, וכלה בצווים מוגבלים עם אמירות שונות על המשך ניהול המלחמה בידי ישראל, כך שבסופו של דבר, נראה שעם פירסום ההחלטות ביום שישי בצהריים, עשה בית הדין הבינלאומי בהאג איזון מסויים, ובשלב זה, השית על ישראל צווים הקוראים לה לאפשר את הגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועה, למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את מי שקורא לבצע אותו.

"לעומת זאת, צו להפסקת המלחמה, ודרישה להחזרת אזרחים פלסטינים לעזה לא פורסם - כך שבשלב זה ישראל יכולה להיות מרוצה, ואכן גורמים מדיניים בישראל הביעו סיפוק מההחלטה. באם "בית הדין הבינלאומי בהאג היה מפרסם צו להפסקת המלחמה – סביר שישראל כמובן לא היתה מתייחסת אליו. הדיונים לא היו מתפוצצים, אך אז ישראל היתה צריכה להתמודד עם סיכון של סנקציות בינלאומיות וקושי של ארה"ב להגן עליה באו"ם.

מה הסיבה שנתניהו כראש מחנה הימין, שעד לא מזמן לחם להביא רפורמה במערכת המשפט, מינה דווקא את אהרון ברק?

"למרות שפרש לפני 17 שנה מכס השיפוט, השופט בדימוס אהרן ברק עדיין נחשב לאחד השופטים המשפיעים ביותר בתבל. את פסיקותיו לומדים בכל העולם, לרבות הפסיקות שעוסקות בדיני מלחמה ומשפט בינלאומי. יכולותיו המשפטיות, מעמדו הבינלאומי וההיסטוריה הייחודית שלו כניצול שואה הופכים אותו למינוי הנכון, דבר שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין, ואמר כי "יכולים להיות בינינו חילוקי דעות רבים בענייני פנים, אבל אני חושב שברמה הבין לאומית הוא הצליח בעבר להדוף טענות קשות נגד ישראל, וגם כניצול שואה בחרנו בו להיות שופט מטעם ישראל".

מדוע אהרון ברק הסכים לשני החלטות של ביה"ד, בעניין מניעת התבטאויות קיצוניות, 'רצח עם' כביכול ואבטחת סיוע הומניטרי?

"ברק התנגד להחלטות נגד מדינת ישראל, חוץ משתים: האחת חובתה של ישראל לחקור את הקריאות לרצח עם בעזה, והשנייה חובתה של ישראל להכניס סיוע הומניטרי לעזה. הוא הסביר שלמרות שלעמדתו אין סבירות לרצח עם, הוא בחר להצביע בעד הצו שדורש מישראל לחקור קריאות הסתה לרצח עם בעזה ב"תקווה שהצעד יעזור להפחית את המתחים" ויעצור ביטויים מזיקים מצד גורמים בישראל. הוא גם הסביר את הסיבה שהצביע בעד הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, הנעוצה בעמדותיו ההומניטריות "והתקווה שזה יקל על ההשלכות של הסכסוך המזוין על הפגיעים ביותר" במלחמה. "באמצעות צעד זה, בית המשפט מזכיר לישראל התחייבויות בינלאומיות חיוניות, שכבר קיימות ב-DNA של צבא ישראל. צעד זה יבטיח שישראל תמשיך לאפשר מתן סיוע הומניטרי לעזה, שאני רואה בו חובה", כתב.

בית הדין לא סגר את האפשרות שבעתיד יינתן צוויי ביניים נוספים וכי 'עינו פקוחה על המתרחש'. זו לא טעות חמורה של ישראל להכיר בחוקיות של בית הדין שנחשב עוין עד היום? ומה יקרה כשיתבעו את חיילי צה"ל על 'פשעי מלחמה'?

"כפי שהסברתי בתחילת הראיון, בשעה שישראל מואשמת בהאשמה כה קשה של "רצח עם" היא היתה חייבת להתמודד ולא יכלה לאפשר לעצמה להתעלם או להסתפק בשליחת עמדתה כפי שנהגה בשנת 2004. מה יקרה כשיתבעו את חיילי צה"ל על 'פשעי מלחמה'? עד כה קצינים לא נתבעו בבית הדין הבינלאומי בהאג, בגלל הסיבה שציינתי בפתח הראיון, שבשם העקרון המשפטי של "משלימות" מקובל על בית הדין הבינלאומי שאם מוסדות חקירה עצמאיים של המדינה, המקבלים גם גיבוי של בג"ץ חוקרים את המקרים השנויים במחלוקת, בית הדין הבינלאומי סומך על החלטתם ונמנע מלתבוע את ישראל בחו"ל, וההיגיון שכך זה יימשך. יואר, כי בית המשפט הבינלאומי הפלילי (International Criminal Court) עוסק באחריותם הפלילית של יחידים לארבעה סוגי פשעים: פשעי השמדת עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות. זאת, להבדיל מבית הדין הבין-לאומי בהאג, העוסק בסכסוכים בין מדינות, ובבית דין זה מתנהלות חקירות נגד קציני צה"ל. 

ישראל הצליחה במהלך עד כה?
"בינתיים, כן, בזכות העבודה הטובה של משרד החוץ וצוות ההגנה ובראשם השופט לשעבר אהרון ברק. מה יהיה בהמשך? אי אפשר לדעת, אבל כבר הובטחנו ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל", והרבי אמר מספר פעמים וביקש לפרסם בכל מקום ש"ארץ ישראל הוא המקום הבטוח ביותר בעולם", כך שאין לנו מה לדאוג. הקב"ה שומר עלינו ו"לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב".

המרואיין, עו"ד שרון גושן, הינו נוטריון ומגשר מוסמך, ובעל הסמכה של האפוטרופוס הכללי לעריכת יפוי כח מתמשכים. מתמחה במקרקעין, ירושות, צוואות, מעמד אישי ומשפחה, ומשפט האזרחי והמסחרי.