סיפור השבוע שייך לשליח הרב משה בלייך ממצ'צוטס, וכה דבריו מתוך הקלטה באנגלית:

"השבוע הגעתי לאוהל הקדוש לכבוד יו"ד שבט, כמו רבים מן החסידים שפוקדים ביום זה את האוהל.

בעת ההכנה לכניסה לאוהל אני מבחין בשלישיית אנשים שהגיעו לאוהל. מדובר באברך חסיד גור שבא יחד עם אמו ואחותו אל האוהל. הם פנו אליי ולעוד אנשים וביקשו להצטרף אליהם לקבר אבי המשפחה בסמיכות לאוהל.

מטרת בואם לפי דבריהם היא כדי לבקש סליחה ומחילה מהמנוח, שהוא אביה של האמא שהגיעה יחד עמהם. נעננו לפנייתם ולבקשתם והחלנו לקבץ כמה בחורים שיואילו בטובם להצטרף אלינו לסור אל הקבר ושם הם יבקשו מחילה במעמד של מנין אנשים.

הם לא סיפרו על מה הם מבקשים מחילה. את זאת הם שמרו לעצמם, הם רק ביקשו לומר מזמורי תהלים, ובסיומם האמא ביקשה מחילה מאביה וכולם ענו לה: "מחול לך, מחול לך, מחול לך".

לאחר מעמד המחילה התפזרנו כל אחד לפינתו ואני הולך להתכונן לכניסה לאוהל. והנה לא חלפו כעשר דקות ואחד התמימים פונה אליי ואומר לי שהרגע הוא קיבל במכשירו בקבוצה שהוא נמנה עליה, מכתב קודש של הרבי מיום כ' באלול תשכ"ז.

הוא מוסיף ואומר כי השם שמופיע במכתב 'אהרן משה הכהן' הוא הוא השם שהיה כתוב על המצבה שזה עתה נצבנו לפניה. מתברר כי באותה עת בדיוק שעמדנו קוראים את מזמורי התהלים על קברו הופיע המכתב של הרבי אליו.

נגשנו שנינו אל אותו אברך גוראי ומשפחתו והסבנו את תשומת ליבם למה שקורה כאן. הם מבקשים מחילה מאבי משפחתם ומיד מתפרסם אצל אחד הבחורים מכתב הרבי אליו. האברך אמר שלפי עניות דעתו סימן הוא שבקשת המחילה שלהם נתקבלה אצל האב ולאות מן השמים שכן הוא הדבר נתגלגל המכתב של הרבי לאותו בחור שהשתתף במנין המתפללים שעמדו אצל הקבר.

ויש שם דבר מדהים: בהערה הראשונה של המכתב בשוליו הרבי מפנה לרש"י שמות ל"ג יא ושם רש"י מאריך על ימי העת רצון של חודש אלול ובין הדברים הוא כותב: "נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם ואמר לו למשה סלחתי כדבריך!"

כמו כן בהערה זו הרבי מפנה לאו"ח סימן תקפ"א ושם נכתב ש"נוהגים לקום באשמורת הבוקר לבקש סליחות ותחנונים".

תוך כדי עיון במכתב של הרבי, שנכתב לאותו נפטר, העוסק בימי הרצון של חודש אלול, אנו שמים לב לתוספת מעניינת באותו מכתב. רואים בבירור ובאופן בולט את כתי"ק של הרבי שהוסיף שם בתחתית המכתב שורה ארוכה בכתב ידו: "בברכת הצלחה רבה בעבודת הקודש בהרחבת בית הכנסת דליובאוויטש בליובאוויטש"...

השליח הרב משה בלייך שמספר כל זאת מסכם את הדברים כך:

1) מכל אלפי היהודים שבאים לאוהל ביו"ד שבט הצטרף אלינו למנין דוקא הבחור הנ"ל.

2) בדיוק הוא זה שמקבל באותו רגע את מכתב אגרת קודש הנ"ל.

3) התמים מיד זכר ששם האיש המתנוסס על המצבה הוא שמו של האיש המופיע בראש מכתבו של הרבי.

4) המכתב מגיע לעיני המשפחה של חסידי גור והם מבינים מבלי שיצטרכו להסביר להם כי עבורם הוא סימן שהסליחה נתקבלה.

ועל כל אלה מוסיף השליח ואומר כי לענ"ד יש קשר הדוק בין בקשת המחילה המשפחתית של אותה משפחה לבין מה שהרבי כותב בכתי"ק בענין הרחבת בית הכנסת דליובאוויטש בליובאוויטש!

לאמר: גם בענין זה יש כאן מסר נוקב שיש צורך לבקשת סליחה ומחילה על מי שנהג שלא כראוי בענין הרחבת 770 ובודאי אשר ממרום ימחלו ויסלחו לכל מי שיבקש זאת מעומקא דליבא.

ובשולי הדברים אוסיף כי אינני דובר אנגלית ונעזרתי באחרים שתרגמו לי את ההקלטה המדוברת ותקוותי חזקה שהתרגום מדוייק ככל האפשר.

להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל:  [email protected] | ובווצאפ 2711532-052