מערכת COL | יום י"ד שבט ה׳תשפ״ד 24.01.2024

הספר 'הכדורגלן של הרבי': סיפור חייו של ר' עמי פייקובסקי

הספר החדש "הכדורגלן של הרבי" שיוצא לאור ממש בימים אלה, מסקרן כבר בשמו • מה הקשר בין הרבי מליובאוויטש ולכדורגל? בין החולין שבחולין, ואף למטה מכך, לקודש שבקודשים? • מסתבר שאין גבול לתחתית הרוחנית והחומרית שאדם מסוגל לרדת אליה, ומשם לחלץ את עצמו, בכוחות האינסופיים שהעניק לו הרבי, ולהתחיל לטפס מעלה מעלה בעולם היהדות ושמירת המצוות, ולהפוך לחסיד מקושר ופעיל, שליח אמיתי הפועל להפיץ אור וטוב בעולם • ועל זה בדיוק הספר
הספר 'הכדורגלן של הרבי': סיפור חייו של ר' עמי פייקובסקי

הספר החדש "הכדורגלן של הרבי" שיוצא לאור ממש בימים אלה, מסקרן כבר בשמו. מה הקשר בין הרבי מליובאוויטש ולכדורגל? בין החולין שבחולין, ואף למטה מכך, לקודש שבקודשים? מסתבר שאין גבול לתחתית הרוחנית והחומרית שאדם מסוגל לרדת אליה, ומשם לחלץ את עצמו, בכוחות האינסופיים שהעניק לו הרבי, ולהתחיל לטפס מעלה מעלה בעולם היהדות ושמירת המצוות, ולהפוך לחסיד מקושר ופעיל, שליח אמיתי הפועל להפיץ אור וטוב בעולם.

לרכישה - לחץ כאן!

ועל זה בדיוק הספר, המגולל באופן מצחיק ומרגש, את סיפור חייו של עמי פייקובסקי, שהחל את חייו ככדורגלן בליגות המקצועיות, והפך במרוצת השנים ל"רב של הכדורגלנים" המשפיע על אלפים. מרגע שהגיע הספר לאתר רשת החנויות הגדולה "צומת ספרים" אזל בתוך ימים, מה שמבטיח כי מדובר בספר שייהפך בקרוב לרב-מכר אמיתי, לא רק בקרב חסידי חב"ד אלא בקרב הציבור הכללי. כי כמו חייו של עמי, כך גם הספר, מתאים לכולם: לכדורגלן מבית"ר, ולחסיד חב"ד מירושלים.

עמי, איך נולד הספר?

"האמת שאני מתפלל בבית הכנסת עם מתי טוכפלד שהוא הפרשן הפוליטי של ’ישראל היום’, הוא הביא אותי גם לרדיו גלי ישראל ושם אני עושה אצלו פינת ספורט כל שבוע. בבית הכנסת, אחרי התפילה, אנחנו אוכלים טשולנט, שותים יין, ושם כל פעם הייתי מספר להם סיפורים. עד שפעם אחת הוא אמר לי ‘אתה חייב לכתוב ספר’. שאלתי אותו ‘מי יכתוב?’, אמר לי ‘אני’. הוא ממש דרבן אותי לזה. חבר טוב אחר שלי, אמיר אלישר, איש מצליח מאוד שאני בא אליו הרבה הביתה, שמע על זה הוא אמר לי שהוא רוצה לשלם על כל הספר. לא נתנו לי ברירות וברוך השם הספר יוצא לאור ובאמת שאני קורא אותו ולבד מתפעל".

הרב עמי פייקובסקי, נולד בה' באייר תשי"ב, הוא חסיד חב"ד נשוי לאיריס אהובה ומתגורר בירושלים. יש לו 3 בנות המתגוררות בלוס אנג'לס, המקום בו גר בעצמו במשך 36 שנה עד שחזק לישראל. עמי משמש היום כרב של קבוצות ושחקני כדורגל רבים, וגם קשור לאנשי תנועת לח"י, שהוריו נמנו על לוחמי המחתרת. בקרב כל מי שהוא בא עמו במגע מפיץ עמי את תורת החסידות ויהדות, תפילין, נרות שבת קודש, שיעורי חסידות, חופות וקידושין ועוד.

מה גולת הכותרת של הספר?

"הרבי. והסיבה שאני אומר את זה כי בשלב בחיים אם לא הייתי נפגש איתו זה היה מצב כמו תקע לשקע, רבי שכאילו עושה צילום ומרגיש אותך, ורק לשמוע איך צריך לחיות את החיים. כל שלב בחיים התייעצתי איתו, הקרבה שהייתה לי איתו במפגשים, לא תראה אף אחד בעולם שקיבל דבר כזה".

בעקבות היכרות עם שליח הרבי בלוס אנג'לס הרב בנימין ליסבון, החל להתקרב יותר ויותר לשמירת תורה ומצוות, ואף החל לבקר בחצר הרבי מפעם לפעם. השתתף בהתוועדות של שבת פרשת בלק תנש"א, ובמהלך השירה שבין השיחות בהתוועדות הרבי פנה לכיוונו ועודד אותו בצורה מיוחדת, כשהוא מצידו מחא כפיים בהתלהבות.

בחלוקת הדולרים שלמחרת כאשר עבר לפני הרבי, אמר לו הרבי: "הניגונים שלך בשעת ההתוועדות ילוו אותך בכל העניינים ובפרט בעבודה". ולאחר מכן הושיט לו דולר נוסף ואמר לו: "תודה לך שעזרת לי אתמול בריקוד".

בהזדמנות אחרת כתב לרבי שברצונו לסגור את החנות בשבת, והרבי השיב לו במכתב מיוחד אליו צורפו 18 דולר: "א. מתחיל קודם שקיעת החמה וגדול הזכות. ב. להפיץ תורה מתוך שמחה. ג. לתת צדקה במקום העסק".

הוצאת את הספר המקסים והמיוחד שבעצם עובר מהילדות שלך דרך עולם הכדורגלדרך החזרה שלך בתשובהעולם העסקיםעם סיפורים על דמויות מאוד מוכרות מעולם הכדורגל. מה הביא אותך לכתוב את הספר?

האמת שאני גרתי בלוס אנג’לס 36 שנה ואני 10 שנים עכשיו בארץ. ברוך השם שהצלחתי בלוס אנג’לס שאני יכול היום לבוא לארץ ולעשות מה שאני אוהב ואחד הדברים שהתחלתי זה לעשות פעילויות עם קבוצות, עשיתי עם בית”ר ירושלים הדלקת נרות חנוכה במגרש, המאמן סלובו דראפיץ’ לא חי חיים יהודיים ועשיתי לו בר מצווה והבאתי לו תפילין ואני לומד איתו. הכרתי שם שחקנים כמו אצילי שאחר כך עבר לחיפה, וכשאתה מתחיל איתם את התהליך הזה, גם כשהם עוברים לקבוצה אחרת, אתה לא יכול פתאום לעזוב אותם".

לא רק כדורגל, הספר לוקח את הקורא גם לעולמה של מחתרת הלח"י ואיך שאתה חווית אותה כבן לשני הורים שהיו לוחמים בה.

"נכון, אגב גם החלק הזה קשור לרבי. כשאבא שלי נפטר עשיתי אזכרה לכבודו. הזמנתי לוחמי מחתרות שנותרו בחיים, חברים, את יצחק שמיר, שהיה המפקד שלו, ואת הרב לייבל גרונר, המזכיר של הרבי, שאליו הייתי מאוד קרוב. באותה אזכרה שמיר אמר לי: 'נשיאים טועים. ראשי ממשלות טועים. שרים טועים. אפילו מלכים טועים. אבל הרבי מליובאוויטש אף פעם לא טעה!". כתגובה לדבריו, אמרתי לו שהרבי אמר שאסור לדבר עם הערבים על הסכמי שלום, פשוט אף מילה, אז איך הוא, שמיר, עשה זאת? שמיר דפק על השולחן ואמר: 'אמרתי לך שהרבי לא טעה. אסור לחשוב לדבר איתם אפילו. זה רק מסבך את המצב. זו הייתה טעות, ואני מודע להשלכות השליליות של מה שעשיתי".

היה משהו בבית שגדלת בו שהכין אותך למפגש עם הרבי, עם היהדות ושמירת המצוות?

"הבית שלי היה מאוד לא דתי. פשוט לא ידענו כלום. רק ביום כיפור היינו נוסעים לבית כנסת. בילדותי שיחקתי בבית"ר תל אביב, בנוער ואח"כ בבוגרים, ואז לקחו אותי לבית"ר אשדוד. בצבא שירתתי במודיעין, ואחרי השחרור נסעתי לטיול בארצות הברית. הטיול הזה נמשך 36 שנה.."

למה נשארת שם כל כך הרבה זמן?

"תוך זמן קצר התחלתי לעבוד, וראיתי ברכה. בהתחלה הייתי הולך לשווקים שם ומוכר בגדים. ואז גדלתי קצת, ופתחתי חנות בלוס אנג'לס. הגודל שלה היה עצום. היום, לצורך העניין, יש בה שש חנויות גדולות. מפה לשם, וזה מה שחשוב בעיקר, בכל יום שישי היו באים חב"דניקים צעירים להניח תפילין לי ולעוד יהודים.

"אנשי עסקים מטבעם הם חשדנים, וחשבתי שהם באים בשביל כסף. יום אחד שאלתי את אחד הילדים החב"דניקים למה הם באים לפה להניח ליהודים תפילין, אז הוא אמר לי שכמו שיש אנטנה ברכבים, שעוזרת לרדיו להשמיע בצורה טובה את השירים, כך התפילין הן אנטנה לכל מה שבקדושה. הוא אמר שהרבי לימד אותם שיש יהודים שהנקודה היהודית שלהם מכוסה, אבל בעזרת התפילין היא יכולה להתגלות.

לרכישה - לחץ כאן!

"המשפט הזה הפך לי את הבטן. הייתי רחוק מאד מהיהדות, ואיש עסקים קשוח, אבל בעקבות המשפט הזה נולד בי רצון גדול להבין מה יש בתורה. בהתחלה הייתי מגיע עם הרכב לארוחות השבת אצל שליח חב"ד שגר באזור מגורי, ולאט לאט הכרתי ולמדתי יותר ויותר.

"זמן קצר לאחר מכן, החלטתי לסגור את החנות שלי בשבת. בראייה שכלית פשוטה זה נראה היה כמו התאבדות לעסק. הרוב המוחלט של המכירות בעסק היו בשבת. ביום חול הייתי מוכר, נניח, ב-200 דולר, ובשבתות ב-10-15 אלף דולר. המשמעות הייתה שאם אני סוגר בשבת - אני סוגר לגמרי את העסק שלי".

נשמע כמו התלבטות לא פשוטה בכלל לאדם שעדיין רחוק מיהדותו.

"כן, בהחלט לא פשוטה, אבל בכל זאת החלטתי ללכת על זה, וחיפשתי בנרות מישהו שייקח לי את החוזה על החנות. שייכנס במקומי. באותם ימים זה היה האזור הכי חם בלוס אנג'לס, ולמרות זאת לא הצלחתי להיפטר מהחנות. חיפשתי בטירוף, ופשוט לא מצאתי. השליח, שאיתו הייתי בקשר, הרב אמיתי ימיני, ייעץ לי לכתוב לרבי על כך, ולהמתין לתשובתו.

"וכך עשיתי. כתבתי לרבי שאני רוצה לסגור את החנות בשבת, לא להינזק כלכלית, ופשוט למצוא מחליף לחוזה. אחרי שבוע קיבלתי תשובה מהרבי. מכתב ו-18 דולר. הרבי כתב לי לסגור בכל יום שישי את החנות לפני שהשמש שוקעת, להפיץ תורה במקום שאני נמצא בו, ולתת את ה-18 דולר לצדקה במקום שבו אני נמצא.

"מיד אחרי שקיבלתי את התשובה הלכתי לבעל הבית של הנכס, כדי להגיד לו שאני יהודי והחלטתי לשמור שבת ולכן אני לא יכול להחזיק בחנות. הוא לא היה במשרד. חזרתי לחנות  ואליה נכנס מישהו ואמר שהוא רוצה לקנות ממני את החוזה על החנות. ושבעל הבית שלח אותו אליי לשאול אם אני מסכים! הוא עשה חשבון של 20 שנה קדימה, הזמן שנשאר לי עד לסוף החוזה, ושילם לי סכום עתק. עם הכסף הזה קניתי בית ופתחתי בית חרושת, שסייעו לי רבות בהמשך הדרך. השקעתי בכל מיני דברים שמהם אני מתפרנס בכבוד עד היום. סגירת העסק גם עזרה לי להחליט לעלות לארץ".

איך מקבלים אותך המאמנים וראשי הקבוצות? אתה נתקל לפעמים בתגובות עוינות?

"האמת היא שיש ויש. לפני כמה שנים היה לבית"ר ירושלים מאמן שראה שאני מדליק נרות עם השחקנים, ואמר לי בגילוי לב שאמא שלו יהודייה. סיפר שבילדותו היא קנתה לו תפילין, אבל הוא אף פעם לא הניח. בדקתי לו את התפילין שהיו ברשותו, והחזרתי לו אותן כשרות. הוא פשוט התחיל לרעוד כשהניח אותן בפעם הראשונה.

"מעבר לזה, אחרי כמה שנים הוא אימן את מכבי נתניה, שבאותה שנה ירדה ליגה. הם היו על סף פשיטת רגל, אבל אמרתי לו שאם יניח תפילין ויתחזק במצוות – המצב ישתפר. והוא באמת עלה ליגה עם נתניה, וקצר שבחים רבים. הוא מניח תפילין עד היום.

"יש גם המון הורים ששמחים מהפעילות שלי. עשיתי מבצע עם אוהדי הכדורגל של בית"ר. יש אימהות שרוצות שהבן שלהם יצטלם עם השחקנים, אז עשיתי איתם הסכם שמי שילמד פרק תניא בעל פה – אני נותן לו כדורגל חתום. כל שבוע אני נותן עשרה כדורים לילדים שלמדו, ובוחן אותם.

לרכישה - לחץ כאן!

"אבל כן, לצד זאת, יש אנשים שמתנגדים ומנסים לשים לי רגליים. וגם יש אנשים שבכלל לא שייכים לעולם הכדורגל, אבל עינם צרה בכך שנותנים לרב להיכנס לקבוצות כדורגל. אפילו בבית"ר יש התנגדות. בעלי הקבוצה, אלי טביב, דווקא מאוד בעד, אבל יש אנשים שמאוד לא רוצים לראות אותי שם. וכן, זה קשה מאד כשאתה נכנס למקום מסוים ויודע שיש בו אנשים שלא רוצים לראות אותך. זה כואב בלב".

על מי חשבת שכתבת את הספר? לאיזה קהל אתה פונה?

"התשובה היא: לכל מי שאוהב את הרבי. גם הציבור הכללי שאוהב מאוד את הרבי וגם כמובן קהל החסידים. הספר מתאים לכולם, והוא מכוון שליחות, כלומר אלה לא רק סיפורים יפים, והם כתובים בחן והומור כפי שרק מתי טוכפלד, חסיד מקושר בעצמו, יכול היה לכתוב, אלא גם סיפורים עם מסר. כאלה שנועדו להשפיע. לגרום לאדם לרצות לעשות שינוי בחיים. לכן הספר מאוד מתאים למקורבים ולבאי בתי חב"ד. זה ספר שמתאים שהשלוחים יחלקו אותו לאנשים שלהם. לא רק שההנאה מובטחת אלא גם ההתקשרות".

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.