קטע יומן חדש, שכתב מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר ע"ה, מליל יו"ד בשבט תשכ"ד, התפרסם היום (שני) לראשונה.

ביומנו מתאר הרב גרונר את שהתרחש בקודש פנימה בערב יו"ד שבט, שחל באותה שנה ביום שבת קודש.

"חזר מהאוהל בשעה 4:45", כותב הרב גרונר, [התפלל] "מנחה, הביט הרבה פעמים על השעון".

בהמשך כותב: "אחרי מנחה ביקש את ח. [חדקוב], שייכנס ואמר שאחרי התפילה (ערבית) יאמר דא"ח. ואח"ז לסדר מניין קטן סמוך לחדרו".

יומניו של הרב גרונר מחודש שבט תשכ"ד פורסמו בבמות שונות לאורך השנים, אולם קטע זה נשמט מהפרסומים וכעת מתפרסם.

•

יומנו של הרב גרונר חושף טפח  מאחורי הקלעים ממה שהתרחש באותו יו"ד שבט, השבוע לפני שישים שנה, בחצר הרבי.

באותו יום שישי, ערב יום ההילולא, נסע הרבי לאוהל. כשהתכונן לחזור לקראון הייטס היה דלת בית העלמן סגור. המזכיר והנהג הרב קרינסקי הצליח לפרוץ את השער אבל הדבר ארך זמן. הרבי הגיע ל-770 רגעים אחדים קודם כניסת השבת.

קטע היומן החדש שנחשף, מיומנו של הרב גרונר

כאמור, לפי יומנו של הרב גרונר היה זה בשעה רבע לחמש אחר הצהרים. והרבי הביט פעמים רבות במהלך התפילה על השעון

הקהל שנכח ב-770 לא ציפה למה שיתרחש באותו ערב.

באמצע התפילה, אחרי 'כגוונא', צעד הרבי לפתע מהסטנדר שלו לעבר בימת ההתוועדויות, התיישב עלע הכסא והחל לומר ללא ניגון הכנה וללא כל הקדמה מאמר "באתי לגני".

כך, פתאום, באמצע התפילה.

•

ההתוועדות המרכזית של יו"ד שבט באותה שנה התקיימה במוצאי שבת. גם בה אמר הרבי שוב פעם מאמר "באתי לגני" ועם הוספות. זה היה מאמר שלישי בתוך יממה אחת. המאמר השני נמסר בהתוועדות יום השבת.

במהלך אותה התוועדות במוצאי שבת פנה הרבי למזכירו הרב קרינסקי, ואמר לו שמגיע לו להתחיל את הניגון, כיוון שהוא "לא מוגבל בכל העניינים".

שלושה מאמרים ביממה אחת. הרבי בהתוועדות יו"ד שבט תשכ"ד

הרבי ניגן את הניגון יחד עם הקהל, וכסים אמר שזה עבור מי שמסיע אותו לציון ומהציון של בעל ההילולא.

בין הבחורים דובר שכוונתו של הרבי בדבריו הייתה למאמצים של הרב קרינסקי בערב שבת, שבזכותם הצליח הרבי להגיע בזמן ל-770 בערב שבת.

•

מספר הרב שמואל לו, שליח הרבי ללונדון שבאנגליה: בי’ שבט באותה שנה הייתי עדיין בשנה הראשונה לנישואי. חמי, ר’ זלמן יפה ע”ה (ממאנשעסטער) הגיע לבקר אותנו בניו יורק. ולכן יצא שזכה אף הוא לשהות אצל הרבי בי’ שבט.

באותה שנה (כנזכר) היו שלושה מאמרים בקשר לי’ שבט. אף שביום הש”ק אמר הרבי את המאמר ד”ה צדקת פרזנו ולא באתי לגני, תוכנם של שלושת המאמרים היה שווה.

התוועדות יו"ד שבט תשכ"ד - במוצאי השבת

הרבי שאל את חמי אם הוא הבין משהו מהשיחות, והוא ענה שלא הבין, רק מהמאמר הצליח כן להבין משהו, כיון שהרבי חזר עליו ג’ פעמים. נראה היה שהרבי היה מאד מרוצה מהעובדה שחמי הבחין שעל אף העובדה שהדיבור המתחיל לא היה שווה בג’ המאמרים, הרי שתוכנם היה משותף.

ברוב השנים, היה המזכיר הרב חדקוב נכנס לרבי בסוף כל יום לפני שנסע לביתו. נוהג זה היה אפילו בלילות התוועדויות ויחידויות שנתארכו לפעמים עד לשעות הבוקר המוקדמות. וכן היה באותו מוצאי שבת, י”א שבט תשכ”ד, שההתוועדות החלה לערך בשעה תשע בערב, ונמשכה כמה שעות.

לאחר ההתוועדות נכנס הרב חדקוב לחדרו הק’ של הרבי. לערך בשעה 3:00 לפנות בוקר, צלצל הטלפון שבדירתי, ועל הקו היה הרב חדקוב שביקש לשוחח עם חמי. הוא מסר לו שזה עתה יצא מחדרו של הרבי, והרבי רוצה שיצלצל לר’ אייזיק וואלפסאן (נדיב ידוע מלונדון שתרם הרבה כסף לבנין ‘בית ליובאוויטש’ בעיר) לחזקו וכו’.