כ"ג כסלו הוא היארצייט של החסיד המפורסם ר' מוטל (מרדכי) קוזלינר, הבן של חז"ק האגדי.

ר' חיים זלמן קוזלינר (חז"ק) היה מורי בסמרקנד. אני הייתי סטודנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת טשקנט. ביום בהיר אחד עזבתי את הכל ונסעתי לסמרקנד כדי ללמוד. באתי לר' חיים זלמן וביקשתי  שיציב עבורי מיטה מתקפלת בחדר ביתו, ושם אישן. ר' חיים זלמן היה מעורר אותי מוקדם בבוקר. אחר כך למדנו חסידות. דודה ציפורה, אשתו של ר' חיים זלמן היתה מכינה ארוחת בוקר. אחר כך התפללנו, למדנו וכו'.

הסתיימה הפגרה, ואמא יחד עם אחי בוריה לקחו אותי חזרה לטשקנט. בטשקנט היה גר ר' מרדכי, בנו של ר' חיים זלמן. הוא היה אחראי עלי.

כבר בארץ, כאשר גרתי בירושלים, כשהיה ר' מרדכי מגיע לירושלים, היה מתאכסן אצלי בבית.

לכבוד היארצייט שלו (בחודש שעבר) הנה מספר אמירותיו שאמר בפארברענגענים איתו.

יהי זכרו ברוך.

*

מסיפורי ר' מוטל קוזלינר

פעם אחד הצדיקים גער באלטר רבי על כך שהוא עוזר לאימפרטור הרוסי במלחמתו נגד נפוליאון:

"פוניה (הכינוי המזלזל של המלך הרוסי) גנב, פוניה נואף, פוניה רוצח!"

האלטר רבי ענה כשהוא מדבר בניגון: " פוניה טאקע גנב, טאקע נואף, טאקע רוצח. אבער ער איז נישט מעלים אויף אחד. און נפוליאון איז א מעלים אויף אחד! [אכן פוניה גנב, נואף ורוצח. אבל הוא לא מעלים את ה'. לעומת זה, נפוליאון מעלים את ה' על ידי החרויות שלו והאריסטוקרטיזם שלו.]

*

את הסוסים שהזדקנו, היו נוהגים להמית. פעם אחת מישהו מאנשי אצולה שמע על כך והתפלא: מדוע לבעל חיים מכובד שכזה לא נותנים פנסיה וחיי זקנה בנחת? יצאה פקודה למסור את הסוסים הזקנים ליהודים שומרי תורה ומצוות כי החוק אוסר עליהם לגרום צער לבעלי חיים, היינו הסוסים יבלו את שארית ימים בשקט ובשובע.

אחד מהסוסים הללו הגיע לידי יהודי שואב מים. יהודי זה היה מביא מים מהנהר לעיירה יום-יום, והשתמש לצורך כך בסוסים. יום אחד עברו לידו חיילים ששרו מארש צבאי. הסוס מיד התרומם על רגליו האחוריות ושפך את כל המים.

וכך צריך להיות! כאשר אתה שומע שיר של המלך, אפילו "סוס" חייב לעמוד על רגליו האחוריות.

ור' מוטל הוסיף פעם: :"אפילו אם אתה "סוס זקן", אם אתה שומע משהו שנוגע לכבוד המלכות, עליך לעמוד דום!"

*

פעם שאלתי את ר' מענדל פוטרפוס: "מה ההבדל בין קומוניסט לחסיד?"

הוא ענה: "ההבדל קטן מאד! קומוניסט שונא עשירים ולא אוהב עניים. חסיד אוהב עניים ולא שונא עשירים".

*

בתניא, בפרק ל' נאמר: "עוד זאת ישים אל ליבו לקיים מאמר רז"ל, והוי שפל רוח בפני כל האדם. והוי באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש אפילו בפני קל שבקלים". ולכאורה לא ברור למה נאמר "באמת לאמיתו"? הרי מספיק היה לומר רק "באמת". הפירוש הוא שצריך להיות שפל רוח בפני כל האדם,  לא בגלל שכך נאמר בספר הניא, אלא בגלל שזוהי האמת!

*

שמעתי מאבי תמים ר' חיים זלמן (חז"ק) שבליובאוויטש היתה פעם שרפה גדולה. וכל תלמידי חכמים ויראי שמים רצו להציל את רכושם. ו"פוסטיאקעס" רצו להציל ספרי תורה!

*

לפי שמועה חסידית, לפני ביאת המשיח אנשים לא יראו את הרבי...

*

ברוך קוזנצוב:

יש סיפורים שהוא חזר עליהם כל הזמן. חי אותם! כנראה שהם היו ביסוד החינוך שהוא קיבל, והוא התחנך אצל אנשים רבים.

אחד מאלה שבנו אותו היה הצ'רנוביצר רב. והוא בזמנו התחנך אצל ר' צאלקע אזריצר שקרא לר' הלל מפאריץ' "הילקע".

(חסידים של הצמח צדק נקראו "דור דעה", ובמיוחד ארבעה אלו: ר' הלל מפאריץ', ר' אייזק מהומל, צאלקע אזריצר ופסח מלוסטובקר.)

ר' מוטל שאל פעם את הצ'רנוביצר:

- הרי ראית אותם. מי הם היו?

הצ'רנוביצר ענה:

- סריוזניה מענטשען.

ר' מוטל דיבר על כך לעיתים קרובות, אבל הכל סובב סביב השאלה מה זה "סריוזניה"? זה לא "ערנסטקייט" ביידיש, ולא "SERIOUS" באנגלית, וזה בוודאי לא "רצינות" בעברית. 

את התשובה לא קיבלנו. אולי בגלל זה שר' מוטל בעצמו לא ידע אותה, אך חיפש כל חייו.