הרב ישראל גליצנשטיין הוא מבעלי השמועה המיוחדים בליובאוויטש. הוא זכה להיות בחצרות קדשנו במשך מספר שנים בשנות הלמ"ד, והוא זכה ולשמוע דברים רבים מהרבי. כמו כן הוא ניחן בזיכרון מיוחד ובחוש הציור והתיאור, וזיכרונותיו המרתקים מימי האור מהווים אבן שואבת לצעירי התמימים.

הרב גליצנשטיין אף זכה להיות במשך שנים רבות שליחו של הרבי בעיר אילת, לשם נשלח באופן נדיר ישירות מהרבי עוד כבחור עוד לפני חתונתו, והוא זכה במסגרת שליחותו לשורה של יחידויות מרתקות והוראות מיוחדות באשר לשליחות.

וכך מספר הרב גליצנשטיין:

"בכל יום שישי היינו יוצאים תלמידי ישיבת תורת אמת בירושלים למבצע תפילין. היו 17 תחנות במסגרת המבצע ורבים היו מניחים. אחת התחנות היתה בפתח מלון רום ברחוב יפו בכיכר ציון. מנהל המלון נתן אישור לעמוד בתוך המלון. היינו כשמונה בחורים, חלקם עמדו בחוץ והזמינו אנשים להניח תפילין, וחלקם עמדו בתוך הלובי והניחו איתם תפילין.

כיכר ציון מקום מרכזי מאוד ועוברים אנשים רבים.

יום שישי כ"ה תמוז תשל"ה. איחרנו את האוטובוס לכיכר ציון והחלטנו ללכת ברגל. באמצע הדרך, נשמע פיצוץ עז מאוד והכל רעד. אחר כך שמענו שהתפוצץ מקרר תופת עם פצצות שהניחו מחבלים בפתח המלון, בדיוק במקום שבו הנחנו בכל יום שישי תפילין... לצערינו יהודים רבים נהרגו ונפצעו, אסון כבד מאוד.

בכך שאיחרנו ברבע שעה ניצלו חיינו. הגענו למקום, הצבנו השולחן בצידו השני של הכיכר, ומאות רבות של יהודים הניחו תפילין. חילקנו גם עלונים ונרות של מבצע נרות שבת קודש.

הייתה התעוררות גדולה מאוד, עמדנו שם עד שעה לפני כניסת השבת. סמוך לכניסת השבת התקשרתי למזכיר הרבי, הרה"ח ר' בנימין קליין וביקשתי ממנו שימסור לרבי על האירוע ועל המבצע שהתנהל בשטורעם גדול.

במוצאי שבת, התקשר אלי ר' בנימין קליין, ואמר לי שמסר לרבי את הדברים. הרבי הזכיר זאת בשבת לקראת סיום ההתוועדות ואלו הדברים שהרבי אמר ברצינות גדולה ובעיניים עצומות, בשבת קודש פרשת מטות-מסעי מברכים החודש מנחם אב תשל"ה.

"עוד הפעם לעורר אודות ג' העניינים של תורה תפילה וצדקה בציבור ושיעשו זאת בכל מקום וגם על יד הכותל ומערת המכפלה ועל דרך זה ובכל מקום שמתאספים עשרה יהודים ולומדים תורה נהיה המקום בית מדרש וכשמתפללים נהיה בית כנסת. על אחת כמה וכמה מקום שהיה לפני זה בית כנסת ובית מדרש.

והיות שהגיעה הידיעה שבמקום שבו אירע המקרה (הפיגוע) ובסמיכות למקום שבו מניחים תפילין בכל יום שישי ולאחר מכן זיכו יהודים בהנחת תפילין שזה שמר וישמור גם בעתיד באופן שמלכתחילה "לא אשים עליך".

הרבי הוסיף בהתוועדות: "ובמילא שיתעסקו בכל העניינים האלה ולא באופן שילכו לנוח איש תחת גפנו ותחת תאנתו, אלא שיפעלו. אמנם דברים אלו טובים (ענייני הפרנסה), אפשר להפריש תרומות ומעשרות אבל זה לא עניין של בניית בית המקדש. ועל ידי מקרבן לתורה וכו' גורמים בניין בית המקדש השלישי על ידי יעמוד מלך מבית דוד וילחום מלחמת ה' וינצח ויבנה בית המקדש במקומו בעגלא דידן."

"וכעת תקשיבו מה קרה", אומר הרב גליצנשטיין. "ביום שישי אחרי 23 שנים, כ"ה תמוז תשנ"ח באותו יום באותו מקום, הגיע מחבל עם מכונית תופת ועקב תקלה המחבל נדלק בתוך המכונית ונפצע קשה. כוחות הביטחון שהגיעו למקום נטרלו את הפצצה שיכלה לגרום את אחד הפיגועים הקשים שידעה העיר. וכך התקיימו דברי הרבי: וישמור גם בעתיד באופן של לכתחילה "לא אשים עליך".