'לשחק' ב'שאח', משחק שיש בו חכמה' • מה עושים ב'ניטל'?
בשיחת שבת-קודש פרשת וישב ה'תש"נ (ספר-השיחות, כרך א, עמ' 192 ואילך) מצינו דברים מפורשים על כמה עניינים השייכים לאופן ההנהגה ב'ניטל' - משחק ה'שאח', תפירת הבגדים וכדומה, וכן 'ציור' פני קודשו של הרבי.
הנה הדברים כפי שהוגהו (בתרגום חופשי מיידיש):
כ"ק מו"ח אדמו"ר גם סיפר פעם שאביו (הרבי נ"ע) נהג אז 'לשחק' 'שאח' (או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק). ויש לומר העניין בזה: על-ידי זה הורה הרבי נ"ע לימוד והוראה, שאפילו בזמן שלכאורה שייך רק עניין דסור מרע (העדר) - כלומר, תחתון-תחתון ביותר שלא ניתן לברר באופן ישיר על-ידי לימוד התורה - ינצלו אותו (ולפעול את הבירור) עם תועלת... 'לשחק' אז ב'שאח', משחק שיש בו חכמה (אלא - בענייני רשות), שעושים לשם שמים, כל מעשיך לשם שמים ובכל דרכיך דעהו. זה (א) מוסיף חריפות בראש, בכדי שיוכל אחר כך להבין תורה טוב יותר (ב) מקדש שם שמים ושבחן של ישראל לעיני כל העמים (שמחשיבים את המשחק) - בראותם שבני ישראל הם "עם חכם ונבון" גם בחכמה זו, (ג) אפילו כדבר של רשות - יש בזה תועלת לאלו שזהו ה"מסחר" שלהם, לא גרוע מענייני מסחר אחרים, ואדרבה - כיוון שזהו מסחר שיש בו חכמה כנ"ל.
מזה ישנה גם הוראה (ונתינת-כוח) בנוגע לפועל כיצד לנצל את הזמן ד'ניטל' - לא להיות בטל ח"ו (כדי שלא להוסיף חיות), אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בענייני חכמה עם המעלות (כוונות) הנ"ל, או בהוספת צדקה וחסד, או בהנהגת הבית וכיוצא בזה.
שמעתי פעם מתלמיד ישיבה, שבלבושו היה חסר כפתור - שהטעם מדוע הוא לא תופר את הכפתורים בלבושיו - כי אז לא יישאר לו מה לעשות ב'ניטל'!... אצל תלמיד ישיבה - לילך בטל - מאן דכר שמיה? אלא הוא צריך להשתמש עם הזמן לתועלת, כולל - לתפור את הכפתורים, באופן שיהיה צד הימין (מגביר) על צד השמאל (כידוע מנהג ישראל בזה).
מהנהגת אדמו"ר נ"ע נתווסף עוד עניין: על-ידי עצם הידיעה בהנהגת אדמו"ר נ"ע בזמן 'ניטל' - יכול לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו דמות פני קודשו של הרבי נ"ע (על-ידי התמונה שישנה ממנו, ועל-אחת-כמה-וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו), על דרך "והיו עיניך רואות את מוריך", המייסד של ישיבת תומכי-תמימים שזה בלבד (תואר פני קודשו) מוסיף באהבה ויראה וכו' - וכפי שנהג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.
התוועדות י"ט בכסלו בכפר-חב"ד
על-פי השמועה, בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, בליל 'ניטל' היה אחד המזכירים מכניס לחדרו של הרבי רשם-קול והרבי היה מאזין לקלטת מהתוועדות י"ט כסלו שהתקיימה בכפר-חב"ד (לפחות באחת הפעמים שמע מקצת נאומו של שז"ר, וביקש לשמוע את נאומו של הרב שלמה-יוסף זווין בשלמותו).
רמז לדבר יש באיגרת המזכירות למר שז"ר מיום ג' בטבת תשי"ח: "בשמענו אתמול תקליט נאומו ונאום הרב זווין שי' בהתוועדות י"ט כסלו בכפר..." [הרבי עצמו כתב (בכ"ד בטבת של אותה שנה) למר שז"ר: "נעם לי לשמוע נאום כ[בודו]". (יצויין כי בשנת תשח"י חל "ניטל" בליל ב' בטבת).
נאומים, סיפורים וכיוצא בזה
ביום שני, ט' בטבת תשל"א רשם אחד התמימים ביומנו: ביום חמישי האחרון הורה אד"ש להרב חודוקוב למסור למארגני ה'פגישה' עם הסטודנטים, שבליל שבת-קודש - היות והוא 'ניטל' - לא יהיו שיעורים בתורה, אלא רק נאומים, סיפורים וכיוצא בזה.
כשניגנו הקפיטל של הרבי, בכה...
בליל 'ניטל' תשל"ו ('כפר חב"ד', גיליון 646, עמ' 15) רשם הרה"ח ר' מיכאל-אהרון זליגסאן ביומנו:
"הלילה אד"ש הלך לביתו בתחילת הלילה, אחרי תפילת ערבית בשעה חמש, ולא נשאר ב-770 מאוחר כמו ביום רגיל".
ובליל 'ניטל' שנת תשל"ז רשם הנ"ל:
"היום בערב נכנס אל אד"ש הרה"ח ר' בערל ליווי שבא בחזרה מביקור בברית-המועצות וביקר שמה בכל האוהלים וכו' והראה לרבי סרט וידאו מביקורו. גם הראה כיצד מתוועדים היהודים ברוסיה וכשניגנו הניגון של הקפיטל של הרבי, הרבי בכה. הרבי ביקש ממנו להראות הווידאו לבחורים ב'זאל' מכיוון שזה 'ניטל'. אחר-כך הראה את הבניין שבו הייתה דירת הרבי רש"ב נ"ע. הרבנית ע"ה העירה על זה 'אני זוכרת שהזיידע גר בבניין בן כמה קומות'".
במוצאי-שבת-קודש פרשת ויחי, ליל 'ניטל' תשל"ח, רשם הנ"ל ביומנו:
"שמעתי מהרה"ח ר' יוסף ויינברג שכ"ק אד"ש אמר לו בנוגע לשיעור בתניא על הרדיו בלילה זה, שיספר איזה סיפורים מרבותינו נשיאינו. הרב ויינברג סיפר שפעם שאל את כ"ק אד"ש אם יש מקור למה שאומרים שמותר ללמוד דברי חסידות בלילה זה ואמר לו כ"ק אד"ש: 'איך האב דערפון ניט געהערט' [לא שמעתי על כך]".
יום א', כ"ד בכסלו תשל"ט (שם):
"מיד אחרי מעריב נכנסו לכ"ק אדמו"ר שליט"א הרב ליווי... הראה לכ"ק אד"ש סרט מרוסיה מביקורו האחרון שם לפני שבועיים. האור בחדר כ"ק אד"ש כרה בשעה 19:05 עד שעה 19:25 (זה זמן הסרט, כעשרים דקות)... שהו אצל כ"ק אד"ש עד השעה 20:05, כל זמן הסרט כ"ק אד"ש עמד על מקומו. כ"ק אד"ש נסע לביתו בשעה 23:25".
להלן קטע דומה נוסף מיומן שנת 'הקהל' תשמ"א (עמ' 74):
"יום ד', י"ז בטבת. תפילת ערבית התקיימה מיד עם צאת הכוכבים, מאחר שלילה זה הוא 'ניטל'.
"ב-19:00 בערב נכנס אל הרבי הרב בערל ליווי, שחזר מביקור ברוסיה, ובשעה 20:25 כבה האור בחדרו של הרבי והרב ליווי הקרין את הסרט. הוא שהה בחדרו של הרבי כמעט עד השעה 22:00".
גם לא פנימיות התורה
בליל כ' בכסלו תרצ"ג התבטא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (והרבי נשיא-דורנו רשם את הדברים ברשימתו שפורסמה ב'רשימות' חוברת קעא עמ' 8):
שמעתי מאדמו"ר - נ"ע, ב'פשיטות', שאי-הלימוד ב'ניטל' אינו שייך ללימוד פנימיות התורה, ללימוד חסידות (לא אמר לי טעם על זה. כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א).
אם היה הצמח-צדק לומד ב'ניתל' - ווייס ניט דער עולם [אין הציבור יודע].
אולם בחורף תרצ"ה ('רשימות', חוברת קעט, עמ' 15) סיפר הרבי הריי"צ לרבי נשיא דורנו: "גם דא"ח לא היה [אדנ"ע] לומד [ב'ניטל'] וגם לא למגרס. אם אירע ['ניטל'] בערב שבת-קודש - היה [אדמו"ר נ"ע אומר] המאמר למחרת בבוקר, ולא על-דרך הרגיל - בליל שבת-קודש".
ולכאורה, לפי זה יש לפרש את המובא (לעיל) בשם הרב ויינברג, שהרבי אמר לו "לא שמעתי על כך" - שלא שמע בתור הוראה לפועל.
לגבי המובא לעיל בעניין מנהג הצמח-צדק - ש"העולם אינו יודע", הנה עוד בעניין זה באיגרת כ"ק אדמו"ר מיום כ"ז בשבט תשי"ג (איגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסא):
ידוע הסיפור מה ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שפעם בליל 'ניטל', נכנס אחד לכ"ק הצמח-צדק ומצאו לומד, ושאלו: רבנו, הלא 'ניטל' היום? וענהו הצמח-צדק: פתח! ווער האט דיר געהייסען זאגען [שוטה! מי ביקשך לומר זאת]. אבל בכל זאת הנה סגר הצמח-צדק את הספר ופסק מלימודו.
סיפור זה שמע הרבי מחותנו באחד מלילות חורף תרצ"ה (מובא ב'רשימות', חוברת קעט, עמ' 15), ושם שהיהודי שהעיר זאת להצמח-צדק היה ...המורה-צדק בליובאוויטש.
מאפשרים לכם לקבל
