הרב וולפא כותב "אם היו חיילים שואלים קודם למעשה, האם יש ענין להכנס למסגד כבוש ולהכריז בו פסוקי אמונה, יתכן שהיה מקום לומר שלכתחילה כדאי להמנע ממעשים מסוג זה. אבל עתה שהמעשה כבר נעשה, הרי הרעש שעושים המפקדים ודובר צה"ל מסביב למעשה זה, הוא גרוע יותר מהמעשה עצמו."

לעצם הטענה כי  החייל פגע ברגשות המוסלמים כותב הרב שלום דב וולפא "הנה מה שלנו ידוע הוא, שרגשות דתיים של אלו שהיו 'מתפללים' במסגד זה, כללו חינוך לשנאת ישראל, ולעשיית מעשי זוועה מסוג המעשים של שמחת תורה תשפ"ד, ובאמצעות אותם רמקולים במסגדים, קורא המואזין יום יום להשמדת עם ישראל אנשים נשים וטף, היל"ת. וזאת מלבד מה שבמסגד זה עצמו מצאו אמצעי לחימה, שנועדו לפגוע בחיילים ובאזרחים יהודיים, ואם כן  בוודאי שהכרזות של קבלת מלכותו של הקב"ה, במקום זה, אינן פגיעה בערכי צה"ל, אלא אדרבה חיזוקו של צה"ל וערכיו.

"ולכן חיילים אלו שמסרו את נפשם ובאו למלחמה להילחם עם האוייב הנאצי, ראויים הם לכל שבח על מסירות נפשם, ובפרט שבמקום זה עצמו שבו קוראים לרצח יהודים הכריזו את הפסוק הקדוש ביותר, והמסמל מסירות נפש לה' לארצו ולתורתו. אנו קוראים איפוא להחזיר מיידית חיילים אלו לשירות המילואים, כדי שחס ושלום הדבר לא יפגע ברוח הלחימה של כוחותינו בכל הגזרות".