73% מהחברה החרדית מעידים כי התעצמה תחושת שותפות הגורל שלהם עם החברה הישראלית בעקבות המלחמה, 75% מצהירים כי הם מרגישים חלק מ"הסיפור הישראלי" ו-32% בעד הגדלת המעורבות החרדית בחברה הישראלית – כך עולה מסקר עמדות מקיף בציבור החרדי שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות באמצעות חברת הסקרים 'אסקריא.'

עוד עולה מהנתונים כי כ-70% מהציבור החרדי סבורים שמי שלא לומד תורה רצוי שיתרום בשירות צבאי או אזרחי, זאת לצד עלייה של כ-20% בתמיכה בשילוב חרדים בצה"ל ומערכת הביטחון.

53% מהחברה החרדית סבורים שהחרדים צריכים לוותר על הכספים הקואליציוניים למגזר החרדי עקב המלחמה. מתוכם: 19% סבורים שיש לוותר על כלל הכספים הקואליציוניים, לעומת 34% הסבורים שצריך לוותר על כלל התקציבים – למעט אלו שמיועדים לחינוך.

ל-85% מהציבור החרדי חשוב שהחברה החילונית תיראה בעין טובה את החברה החרדית. 32% בעד הגדלת המעורבות של החרדים בחברה הישראלית, זאת לעומת 14% שמצדדים בהגברת ההתבדלות. 44% נוספים מעדיפים שהחברה החרדית תמשיך להתנהל מול החברה הישראלית באותה דרך כפי שהיה עד היום.

מניתוח תוצאות הסקר עולה כי ישנה עלייה של כ-20% בתמיכה בגיוס חרדים לצה"ל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ובסך הכול מדובר על כ-29% אחוזים מהציבור החרדי שתומך בגיוס חרדים לצבא.

בסך הכול – בחלוקה לפי מגזרים – עולה כי בחסידות חב"ד ישנה התמיכה הגדולה ביותר בגיוס לצה"ל (74%). לאחר מכן, בפער גדול, בציבור הספרדי (36%), הציבור החסידי במקום השלישי (25%) והציבור הליטאי במקום הרביעי והאחרון (20%).

עוד עולה מהנתונים כי 70% מהחברה החרדית מסכימים שחרדי שאינו לומד תורה צריך לתרום למדינה דרך שירות צבאי/לאומי/אזרחי ו-51% אינם מסכימים שחרדים צריכים לקבל פטור מגיוס לצה"ל באופן גורף.

58% העידו כי תחושת הביטחון האישי שלהם נפגעה בעקבות המלחמה. לצד נתון זה, 37% הצהירו כי הם או בני/ות זוגם שוקלים להוציא רישיון נשק בעקבות המלחמה ו-20% השיבו כי הם או בני/ות זוגם שוקלים להצטרף לכיתת כוננות. בניתוח התשובות על בסיס ציר מודרני-שמרני מאוד, עולה כי ככל שהמשיבים הגדירו עצמם יותר מודרנים – כך הם הביעו יותר נכונות ורצון להוציא רישיון נשק או להצטרף לכיתת כוננות. 12% מהמשתתפים בסקר ציינו כי כי הם או בני/ות זוגם הצטרפו לעמותה שעוסקת ברפואה וחירום בעקבות המלחמה.

אמון במערכת הציבורית

צה"ל ומערכת הביטחון הגיעו למקום הראשון במדד האמון במערכות הציבוריות (59%). במקום השני, בהפרש של אחוז אחד בלבד, נמצאים נציגי המפלגות להם הצביעו המשיבים לסקר (ניתן לקבוע בסבירות גבוהה כי מדובר לרוב בחברי כנסת מהמפלגות החרדיות).

במקום השלישי הגיעו הרשויות המקומיות (48% הביעו אמון, לעומת 51% שהביעו אי-אימון), למקום הרביעי הגיעה משטרת ישראל (42% לעומת 57%), למקום החמישי הגיעה הממשלה עם 34% אחוזי אמון לעומת 64% שהביעו אי-אימון, ובמקום האחרון נמצא מערכת המשפט עם 8% אמון בלבד לעומת 90% שהביעו אי-אימון.

אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות: "ההשפעות אירועי שבת שמחת תורה הן ארוכות טווח ועוד צריכות להיבחן ולהילמד לעומק. השינויים עליהם מצביע הסקר בעמדות רבים בחברה החרדית ביחס לחברה הישראלית, כמו גם בהבנת תפקידה של החברה החרדית בלקיחת חלק בצרכי הכלכלה והביטחון של ישראל, מהווים הזדמנות היסטורית למקבלי ההחלטות. הסקר משקף כי בציבור החרדי קיים רצון גדול להיות מעורב יותר ולתרום יותר במגוון תחומים. האתגר הגדול של הצבא והמערכות הציבוריות הוא ליצור תוכניות מותאמות שיאפשרו לחברה החרדית לקבל הזדמנות אמיתית לתרומה משמעותית".

הסקר נערך על ידי חברת אסקריא בין התאריכים 21-30/11/23, בקרב 500 משיבים בגילאי 18+ חרדים וחרדיות. הדגימה בוצעה באופן טלפוני מלא, בדגימת שכבות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית. טעות הדגימה: -+4.4%.