נשיא הודו שאל: "מה עם מוישי?" וההצלה החריגה של הילד מהטבח
חתני הרב לוי גערליצקי המשמש כשליח הרבי בתל אביב מתגורר בסמיכות לביתו של נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג ובפגישותיהם התכופות הם משוחחים כמובן על יהדות ועל פעילותה של חב"ד החובקת עולם.
חתני מעדכן את הנשיא מהקורה בחב"ד ופעמים גם הנשיא מעדכן אותו באירועים פיקנטיים הקשורים לחב"ד, כפי שסיפר לו לפני כמה ימים לא לפני שהוא מקדים ואומר לו "ספר זאת לחברים בחב"ד הם יאהבו את זה":
הנשיא מספר כי לאחרונה הוא טס לועידת האקלים שהתקיימה בדובאי, שם הוא נפגש עם מנהיגי העולם. בין המנהיגים הוא נפגש גם עם ראש ממשלת הודו מודי נרנדרה לשיחה ארוכה. במהלך השיחה פונה אליו לפתע מודי ושואל אותו: "מה שלום מוישהל'ע?"...
לטובת מי שלא מכיר את מוישהל'ה, מדובר בבנם של שלוחי הרבי למומביי הרב גבי ורבקי הולצברג שנרצחו לפני חמש עשרה שנה בהתקפת הטרור הנוראית ובנם הקטן ניצל ע"י המטפלת סנדרה שעברה יחד עמו להתגורר בישראל אצל סבו וסבתו. כיום מוישלה הקטן הוא בחור ישיבה השוקד על לימודיו.
הנשיא אומר לחתני: "תבין. למודי יש על הראש ועל הכתפיים יותר ממליארד ומאתיים אלף תושבים לטפל בהם ובתוך כל אלה הוא זוכר את הילד היהודי מוישל'ה! חמש עשרה שנח חלפו מאז הטבח ודמותו של משה הקטן נצרבה בתודעתו ובליבו של ראש ממשלת הודו והוא דורש בשלומו!".
•
סיפורו של התינוק העונה לשם 'קאי' למשפחת לבאן שניצל מהתופת ביום שמחת תורה חרך את כל הרשתות ואין כמעט מי שלא שמע על נס הצלתו. התינוק בן עשרת הימים שהה באותה עת עם אביו אוריאל ואמו איימי בקיבוץ נירים בבוקרו של אותו יום שבו החלה התקפת המחבלים הארורים. המשפחה הצעירה נכנסה אל הממ"ד והמחבלים הציתו את הבית שעלה באש. העשן הרב חדר לממ"ד ואיים לחנוק את יושביו.
ההורים של קאי ראו את תינוקם המתייסר שרק לפני יומיים נימול בשעטומ"צ וחשו במצוקת נשימותיו. הם היו צריכים לבחור בין לפתוח את חלון הממ"ד כשהמחבלים מאחוריו או להשאר להתמודד עם חוסר האויר בפנים. בחסדי ה' הם נהגו נכון כאשר הניחו את התינוק על אדן החלון ומידי כמה דקות הם פתחו לכמה שניות את החלון. האויר הנקי שחדר באותם שניות ספורות מידי כמה דקות הציל את תינוקם. כך זכה קאי לתואר: "הילד שניצול על אדן החלון".
ה'משחק' הזה של פתיחת החלון מפעם לפעם לכמה שניות ארך כמה שעות כאשר המחבלים משוטטים סביב ביתם ומנסים לפרוץ את הממ"ד ללא הצלחה.
משפחת לבאן ניצלה והם פונו כמו רבים מישובי העוטף לעיר אילת. כאן אצלנו הם נעטפו בחום ע"י קבוצת נשים ממועדון נשים עירוני שאימצו את המשפחה ודואגים לכל מחסורם. הילד קאי שכולם משתעשעים עמו אינו יודע מה עבר עליו ועוד יארכו הימים עד שיספרו לו את סיפור נס הצלתו.
השבוע בחנוכה התקיימה מסיבת הודיה גדולה למשפחת לבאן ובמרכזה כיכב התינוק שכולם מרעיפים עליו את כל מה שהם יכולים. אחת מנשי המועדון משתתפת בשיעור התניא השבועי המתקיים בביתנו והיא ביקשה ממני ומרעייתי הרבנית להשתתף במסיבת ההודיה.
כאשר התבקשתי לברך את הילד החזקתי אותו בידי האחת ובידי השניה הדלקתי את החנוכיה. אמרתי לנוכחים כי יש לנו שני "פרסומי ניסא" שמקומם על אדן החלון. גם החנוכיה מציבים אותה על אדן החלון כדי להודות, להלל ולשבח על נס החנוכה וגם 'קאי' הקטן שניצול ברחמי שמים היה במשך שעות 'על אדן החלון' ועתה אנו מודים לה' ומשבחים אותו על הנס הגדול. שני נסים 'על אדן החלון' בחדא מחתא.
בדברי ברכתי אמרתי לשומעים כי הילד זכה להנצל ביום מאוד מיוחד בחייו. מדובר ב"שלישי למילה" שלו. הברית שלו היתה ביום חמישי וההתקפה הנאצית היתה ביום שבת שהוא שלישי למילתו. יום זה הוא מסוגל ביותר לנימול על פי הידוע שבשלישי למילתו של אברהם אבינו בעל הברית הראשון נתגלה אליו הקב"ה וגילוי זה מסייע לכל אחד מבני ישראל.
סיפרתי לכולם כי הדבר הראשון שעשיתי כשפגשתי את ההורים היה לרשום את קאי לספר התורה של ילדי ישראל ובקרוב הם יקבלו את התעודה אותה יתלו מעל מיטת התינוק.
היתה זו גם הזדמנות לשוחח עם ההורים על התחזקות במצוות התורה דבר הכל כך מתבקש לאור הצלת בהם בניסי ניסים וכמובן להתכונן לקיום מצוות פדיון הבן לקאי.
•
בשבוע שעבר הלך לעולמו שמעון רימון המכונה "כושי" מפונדק ה-101 בגיל 84 שהיה ידוע מהרפתקאותיו ואומץ ליבו והוא נקבר באחוזתו במקום בה הקים את מפעלו הגדול במשך עשרות שנים.
פונדק ה-101 מצוי בדיוק באמצע כביש הערבה. 80 ק"מ מצפונו ו-90 ק"מ מדרומו. שני שלוחים הגיעו ליטול חלק בהלוויתו. מצפון הגיע השליח של הערבה התיכונה הרב משה בלוי שליט"א ומדרומו עבדכם הנאמן שהייתי בידידות עמו עשרות שנים. כמו כן הגיעו וותיקי קהילת חב"ד באילת שזוכרים אותו היטב.
הקשר בינינו נשמר לאורך שנים רבות והוא היה שותף לפעילויות יצירתיות כמו עריכת כפרות בשמי אילת בערב יום הכיפורים עם האופנוע המעופף. ריחוף שזכה לפרסום רב בזמנו. לפני שלושים וחמש שנה נסעתי במיוחד מאילת לפונדק בערב פסח והכשרתי לו את המקום. במשך שעות העוברים והשבים צפו בחבית המים המבעבעת והכלים שהוגעלו בתוכה כדי להכשירם לפסח.
בהספדים שנאמרו על קברו הטרי בלטה דמותו ההרואית בעיקר מהתקופה שבה היה ביחידת ה-101 ועל הפעולות הנועזות שלו, אך יותר מכל בלטה מידת החסד הגדולה שלו במשך עשרות שנים כאשר תחת כנפיו חסו עשרות רבות של אנשים מעוטי יכולת וחסרי כל ואצלו הם מצאו קורת גג ומזון לפיהם.
ילדיו למדו אצלנו בבית ספר חב"ד באילת ובמשך שנים רבות רעייתו שרה והילדים התגוררו בדירה באילת והוא היה מגיע לשהות עמם בשבת קודש בעיר. באותם ימים כאשר נוסד המנין החב"די בבית חב"ד באילת הוא היה מגיע אליו בקביעות והיה מתוועד עמנו שבת אחר שבת כשהוא נוטל חלק פעיל באותן התוועדויות ומוסיף גוון נוסף להתוועדויות הצבעוניות שמשכו אליהן נשמות רבות.
כמה ימים לפני ראש השנה האחרון נפגשנו בפונדק בחדרו. באתי להניח לו תפילין ולתקוע לו בשופר ולמרות מצבו הבריאותי שלא היה שפיר הוא קיבל אותי במאור פנים ובהתלהבות מיוחדת. לא העליתי על דעתי כי זו פגישת הפרידה שלנו.
יהי זכרו ברוך לעד אמן.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: [email protected]
ובווצאפ - 0522711532
מאפשרים לכם לקבל
