"ב"ה, אור יום ב' י"ז מ"ח תשי"ט כפר חב"ד" כך נפתח מכתב מיוחד שנמצא השבוע בארכיון 'יד לאחים' אותו כתב יו"ר צאגו"ח לשעבר הרב ישראל לייבוב ע"ה.

בשורות הבאות מתאר הרב לייבוב, שהיה ידוע כחייל אמיתי של הרבי ושבאותם שנים היה מבכירי 'חבר הפעילים התורתי יד לאחים' כיצד עמל לכתוב את הדברים. "לנחמן היקר! שלום וברכה! כבקשתך כתבתי מאמר על י"ט כסלו עבור "יד לאחים" (על אחריות הכותב). הנני שולחו אליכם עוד לפני הזמן שקבענו. אני נדדה שינה מעיני לכתוב המאמר לקיים הבטחתי".

המכתב של הרב לייבוב שופך אור על אחת מדמויות ההוד החב"דיות באותם הימים, הרב לייבוב כחלק מפעילותו ביד לאחים היה כותב בעיתון מעת לעת מאמרים לעורר את לבם של העולים ולקרבם ליהדות. לעת הזו שיתף את קהל העולים שזה מקרוב באו ב''חג החגים" ומיד באותה שנה שוב כתב מאמר מיוחד על י''ב תמוז וערך הקבלות בין הימים ההם לזמן הזה.

מאמרו של הרב לייבוב אכן הודפס באותם ימים ב"עיתון יד לאחים" הבטאון שהיה על-מפלגתי נקרא בשקיקה על ידי הציבור חולק בבתי הכנסת ונקרא גם על ידי גדולי ישראל באותם ימים, ומשום כך חשיבותו היתה רבה.

כמה מילים על העיתון המיוחד הזה מתוך הספר ההיסטורי המיוחד על פעילות הארגון מאז הקמתו שעתיד לצאת בעזרת השם לאור: "'הפעילים' על מנת להצליח במאבקם למען הצלתם הרוחנית של העולים, נזקקו לשמור על קשר מתמיד עם העולים בשטח. אחד הכלים הכי חשובים להידוק הקשר של 'הפעילים' עם העולים היוו חוברות 'יד לאחים'. היה זה עלון אשר כשמו כן הוא – 'יד לאחים', יד מושטת מבני היישוב הדתי הוותיק בארץ הקודש לאחיהם העולים החדשים.

תרומה חשובה במיוחד תרמו החוברות לחיזוק שמירת השבת ביישובי העולים. הפצת החוברות הועילה רבות להקניית השליטה בהלכות שבת לדקדוקיהן, כפי שסיפר אחד מהפעיליפ בימים ההם: "לאורך שנות ה-50 וה-60, 'הפעילים' הוציאו לאור אחת לכמה חודשים חוברת בשם 'יד לאחים' שהוקדשו בה בקביעות כמה עמודים להלכות שבת, בעריכת הרב יעקב שמש, מחסידי קרלין. ההלכות נכתבו בעברית קלה, ואחר כך תורגמו לערבית והודפסו גם באותיות עבריות בשפה הערבית. לחומר הזה הייתה תפוצה אדירה, היה לזה ביקוש ענק ביישובי העולים".

חוברות 'יד לאחים' החלו להופיע באלול תשי"ד. הן הכילו דברי חיזוק המתאימים למועדי השנה שחלו באותה תקופה, מאמרי התעוררות וחיזוק לנוכח המאבקים הרוחניים שהטרידו את העולים, ידיעות על המתרחש בחיי הדת בארץ הקודש, מדור 'שואל ומשיב' לבירור שאלות הלכתיות של העולים, וכן מדור להלכות מעשיות התלויות בארץ, שנכתב בפיקוחו של הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל, רבה של ירושלים.

עיתוני 'יד לאחים' שימשו גם בימה לשיח אחים בין העולים לבין עצמם והעלו לסדר היום הציבורי את מצב הדת ביישובי העולים במלוא חומרתו. לדוגמה, בט' בסיוון תשט"ו כתב העולה ר' יוסף זוארץ למערכת 'יד לאחים': "אנו תושבי מעברת צור משה הגענו ארצה בשנת 1952, ואין אף מפקח שבא לראות את העולים חדשים מה הם לומדים. אנו, חברי ועד הדתי של המעברה, הרגשנו בעניין ושלחנו מכתבים ל'מזרחי' שיבואו ויבקרו ויסדרו לילדינו, ילדי לוב הדתיים, חינוך דתי. והחזירו תשובתם: 'אין ביכולתנו להיכנס במסגרת מפא"י'. פעם נסעתי למעברת גבים דורות, שיש בה כמה משפחות מעיראק וקצת טריפוליטנים, והם לומדים בחינוך 'חופשי'. שאלתי אחד מהם שהיה קרוב אליי, 'למה אתה שולח את הילדים שלך לבית ספר כזה?', והשיב לי: 'אין בארץ אלא רק חינוך זה'. שלא היו יודעים שיש עוד חינוך דתי בארץ, ולכן שלחו ילדיהם ל'חופשי'. אנו עולים חדשים וזורקים אותנו כמו כדורגל, איפה שיגיע – שם מקומו..."".

אין לשער את השפעתן של חוברות 'יד לאחים' על העולים, שליבם התעורר בזכותו להתחזקות בענייני תורה ומצוות.

ארכיון יד לאחים נותן יותר מכל ביטוי למאבקים ההירואיים באותם ימים נגד הניסיונות לגנוב ולפגוע בילדי העולים, נגד המיסיונרים ונגד כל פרצה אחרת מצד השלטון כנגד הדת באותם ימים. ארכאי הארגון הרב אברהם פרייברג מצא את המכתב בימים אלו ומשכך חיפש את העיתון שי"ל באותו חודש ומצא בו את הטור שהתפרסם.

בטור המיוחד, תחת הכותרת "י"ט כסלו. חג החגים לחסידי חב"ד" שיכול להיות מתאים להסברה גם בימינו על חשיבותו של החג, מתאר הרב לייבוב את "פתיחת צינור היכולת בעבודת השי"ת" ע"י הבעש"ט, ואת העברת שרביט ההנהגה לתלמידו המגיד ממעזריטש ומשם לתלמידו המובחר רבינו הזקן. הוא גם מתאר את ספר התניא, את שיטת חסידות חב"ד "חקירה אלוקית עיונית בעומק נפלא המבארת כל השכלה עיונית בביאור רחב בדוגמאות ומשלים קרובי ההשגה עד אשר יהיה מובן גם לקטני השגה" וכן את "מעשה השטן שהכניס פירוד" .

את הטור חותם הרב לייבוב עם הקשר אקטואלי, בפניה לתושבי ארץ הקודש. "פה בארץ הקדושה צריכים זהירות והתאמצות חזקה, להזהר ולהתאמץ שלא להסחף ח"ו אנו ובנינו בזרום המינות השורר לדאבוננו בארצנו, ונזכרים אנו בצדיקים ראשי אלפי ישראל סללו לפנינו הדרך שבה נתחזק ונתאמת בעבודת השי"ת".

הרב פרייברג הוסיף: "הרב שלום דובער ע''ה ליפשיץ מייסד ויו''ר הארגון ציווה עלי להנציח את הרב לייבוב שנפטר ללא ילדים. הרב ליפשיץ תמיד ציין באוזני כי הרב ליבוב היה ראש וראשון לפעילות ענפה הן ביד לאחים והן בעומדו בראש צעירי חב''ד ובשני הדברים יחד פעל מתוך אמת פנימית ומסירות אין קץ ללא עיסוק בשום תארי כבוד וכל כיוצא בזה. יהיו הדברים לעילוי נשמתו".