הקראוון שבקצה המסדרון
הקראוון שבקצה המסדרון
הרחק מאור הזרקורים,
באגף צדדי,
בסוף המסדרון,
בקראוון שידע ימים יפים יותר,
שלט קטן מעט דהוי, תולה שם,
"בית הכנסת חב"ד מוצפי".
כאן בגן-עדן כולם כבר יודעים:
למי שיש שאלה בהלכה,
מי שרוצה להתרחק מספק ספיקא בענייני כשרות,
מי שמקפיד על קוצו של יוד בסת"ם,
יוכל להיכנס לקראוון הזה,
תמיד הוא ימצא שם את ר' פנחס שלום גלויברמן,
כשהוא יושב ולומד, בודק ומברר עוד עניין בהידור מצוה.
ר' פנחס שלום גלויברמן ז"ל
היראת-שמים והדקדוק במצוות,
הם החיים שלו.
ר' פנחס שלום מגיב בענייניות, בנחרצות, המענה חד וברור...
מידי בוקר הילד שמוליק בדיחי נכנס לקראוון, פותח חומש בראשית וקורא מתוכו, בערגה, בנעימות ותמיד תמיד עם החיוך המתוק שלו.
הילד הטהור שמוליק בדיחי ז"ל
בסך הכל בן 6 שמוליק,
לא מזמן הוא קיבל את החומש הראשון בחיידר, ומאז הספר לא מש מידיו.
רק לפני כמה ימים, כך זה מרגיש לפחות,
הצטרף לכאן החסיד היקר,
בעל התפילה ובכל המנגן,
ר' איציק מרטון.
הציעו לו 'שטעלע' בהיכל הנגינה,
הפצירו בו לגשת ל'מוסף' בהיכל הצדיקים הסמוך,
הורי היתומים, שאיציק דאג להם בלי סוף, הכינו לו 'קבלת פנים' מרשימה ברקיע דלעילא,
אך ר' איציק לא מוותר על הקראוון של חב"ד מוצפי...
כאן הוא מרגיש בבית...
כבר בכניסה, עם החיוך הנצחי, הוא מלטף בחיבה את לחיו של שמוליק הקטן, גם כאן הוא לא שוכח את משימת חייו,
ומתיישב מול ר' פנחס שלום.
ר' שלום, אתה יודע שהבן שלך מפעיל את הילדים לפני 'קבלת שבת', בצורה כל כך נפלאה, באחריות, במסירות, מידי שבת בשבתו?
חיוך רחב מתפשט על פני ר' פנחס שלום.
ואתה יודע שהחתן שלך, מארגן כל שבת אחרי מוסף אמירת 'פסוקים' ופרקי תהילים עם ילדי הקהילה, בחביבות, בשמחה, ועם כל השטורעם?
החיוך שעל פני ר' פנחס שלום, מתרחב עוד והוא משיב בנחת:
כן אני יודע!
ופתאום...
הדלת נפתחת לרווחה...
ברוך הבא!!!
ר' שלום לפידות עומד בפתח...
המשפיע הגיע...
ניצב שם במלוא הדרו,
כשחיוכו הכובש מרוח על פניו.
ר' שלום לוחץ את ידו של הרב גלויברמן בחמימות,
מחבק את ר' איציק בגעגוע,
מתעניין בשלומו של שמוליק בדיחי, מתפעל מידיעותיו בחומש, ומחמיא לו בכנות.
רק אחרי דקות ארוכות,
ניגש הוא אל ארון הספרים,
מוציא 'שולחן-ערוך' של האדה"ז,
וניגש למקומו,
מסיר את משקפיו אל השולחן וצולל לעומקה של הלכה.
מתקשרים אליו מהיכל בוגרי תלמידי ומשפיעי חיידר 'תורת אמת' לדורותיהם,
כסאו המכובד כבר מוכן שם...
אך הוא, הוא עכשיו כאן, בחב"ד מוצפי,
הן יום שלישי היום, והוא צריך למסור את שיעורו השבועי בהלכה...
ר' איציק דוחק בו:
ר' שלום, בא תתוועד איתנו קצת,
תעשה 'קידוש', תגיד 'לחיים' ותספר לנו משהו משם...
שם למטה...
ור' שלום, בענווה, בשמחה, ובחיוך, מתקרב לשולחן,
וניגש קודם לעשות קידוש לנשים בעזרת-הנשים.
שם בעזרת-הנשים עומדת על יד המחיצה,
הילדה היקרה, שושי...
שושי בלוי...
מקשיבה בצניעות לדברי התורה, לדיקדוקי ההלכה של ר' שלום גלויברמן,
לתפילות ולניגונים של ר' איציק מרטון,
לנעימת לימוד החומש של שמוליק בדיחי,
אוחזת היא את סידורה בידה, מתפללת בכוונה, בחום ובשמחה.
ר' שלום מסיים את הקידוש,
מתיישב במקומו הקבוע ומתוועד...
כמו שהיה מאפיין אותו למטה,
אף פעם לא התחיל לדבר לפני שבקשו ממנו,
המתין בסבלנות אין קץ עד שאחרון הדרשנים יסיים את דבריו,
החמיא לדרשנים הקודמים וצטט מדבריהם בתוך דבריו,
גם כשקוטעים את דבריו, הוא המתין בענווה ובצניעות, ולכן לעיתים גם לא זכה לסיים את דבריו...
לא היה פעם אחת שר' שלום התוועד ולא הזכיר את העניין של 'לימוד התורה'!
ר' איציק, אתה יודע שיש בבית הכנסת שלנו שיעור גמרא פעמיים בשבוע?
ואתה יודע שהשיעור השבועי בליקוטי שיחות בימי חמישי מוקדש לך?
אתם יודעים מה אתם מפסידים בשיעורי החסידות בשבת בבוקר?
מה זאת אומרת?
על השיעורים האלו אנחנו מתענגים כאן כל השבוע...
אתם יודעים כמה החלטות טובות, פרטיות וקהילתיות, קיבלו לזכותכם?
כמה ספרי תהילים נאמרו שם בבית כנסת חב"ד מוצפי בשנה האחרונה???
כן אנחנו יודעים!
אנחנו מקבלים הכל וחיים מזה כאן כל הזמן!!!
ר' שלום,
בא, והצטרף אלינו!
ר' שלום קם ממקומו...
וזועק בקול:
טוב לנו כאן בגן עדן!
אנחנו נהנים כאן למעלה!
כאן אנחנו רואים ומבינים הכל!
אבל לא ננוח ולא נשקוט עד שגם בחב"ד מוצפי שם למטה...
תהיה נחמה...
ח.מ.ש.
עד מתי ?????????????