השבוע היהודי

פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא

תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאַתֶּם נִמְצָאִים בְּמָקוֹם טוֹב, טוֹב מְאוֹד, וְאַתֶּם צְרִיכִים לָצֵאת אֶל מָקוֹם קָשֶׁה וְלֹא טוֹב. מַהֵן הַצִּפִּיּוֹת שֶׁלָּכֶם? הַאִם מֻתָּר לָכֶם לְקַוּוֹת 'לְהַרְוִיחַ' מִן הָעִנְיָן? הַאִם יֵשׁ סִכּוּי שֶׁתְּסַיְּמוּ אֶת הַתַּהֲלִיךְ דַּוְקָא בְּמַצָּב עוֹד יוֹתֵר טוֹב וּמֻצְלָח?

כֵּן, תָּלוּי רַק בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ תִּבְחֲרוּ לְהִתְנַהֵג. הִנֵּה לְפָנֵינוּ דֻּגְמָא:

הַמָּקוֹם הַטּוֹב – "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר-שָׁבַע" – מְקוֹם תּוֹרָה וּתְפִלָּה.

הַמָּקוֹם הַקָּשֶׁה – "וַיֵּלֵךְ חָרָנָה" – "חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם".

צוּרַת הַהִתְנַהֲגוּת – "עִם לָבָן גַּרְתִּי", "וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי".

הָרֶוַח – עָלָה וְהִתְעַלָּה בְּרוּחָנִיּוּת וְזָכָה לְבָנִים וּבְנֵי-בָנִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹת.

הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה, נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ:

אַבָּא מְנַגֵּן בִּדְבֵקוּת נִגּוּן חַבַּ"דִי עַתִּיק. "כְּשֶׁהַנְשָׁמָה יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ הַגּוּף, הִיא צוֹעֶקֶת וַי וַי...". יוֹסִי וּשְׁמוּלִיק מַאֲזִינִים מֻקְסָמִים. וּבְלִבָּם הֵם חוֹשְׁבִים – מָה אֶפְשָׁר לַעֲנוֹת לָהּ, לַנְּשָׁמָה? הֲרֵי הִיא צוֹדֶקֶת, יוֹרֶדֶת מִמָּקוֹם כָּל-כָּךְ גָּבוֹהַּ וְנַעֲלֶה, אֶל תּוֹךְ הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי שֶׁלָּנוּ...

וּכְאִלּוּ אַבָּא קוֹרֵא אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, הוּא מַמְשִׁיךְ בְּנִגּוּנוֹ וּמַעֲנִיק לָהֶם תְּשׁוּבָה "יְרִידָה זוֹ לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה עַד שֶׁכָּל זֶה הוּא כְּדַאי"... עַכְשָׁו הֵם מְבִינִים, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה בְּתוֹךְ הַגּוּף, הִיא יְכוֹלָה עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, לֶאֱסֹף רְוָחִים רוּחָנִיִּים גְּבוֹהִים הַרְבֵּה יוֹתֵר.

גַּם אַתֶּם, יְלָדִים יְקָרִים, נִמְצָאִים עַכְשָׁו בִּ'בְאֵר-שָׁבַע' פְּרָטִית מִשֶּׁלָּכֶם. שְׁנוֹת הַלִּמּוּדִים בַּ'חֵדֶר' וּבַיְּשִׁיבָה, הֵן מְקוֹם הַתְחָלָה נִפְלָא, שֶׁאַחַר-כָּךְ יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֶל תּוֹךְ הַחַיִּים:

מֶענְדִי לוֹמֵד בְּכָל יוֹם מִשְׁנָה בְּעַל-פֶּה. מִלְּבַד זֹאת הוּא גַּם מִצְטַיֵּן בְּלִמּוּדֵי הַ'חֵדֶר' וּמַפְתִּיעַ אֶת אַבָּא בַּחִדּוּשִׁים וּבָרַעְיוֹנוֹת אוֹתָם הוּא לוֹמֵד וְקוֹרֵא כָּל הַזְּמַן. אָבִיו מִתְמוֹגֵג מִנַּחַת: "זֶה מַזְכִּיר לִי אֶת הַשָּׁנִים הֲכִי טוֹבוֹת שֶׁל חַיַּי" – הוּא אוֹמֵר.

מֶענְדִי מַבִּיט בְּאַבָּא וְחוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ שֶׁדַּוְקָא שְׁנוֹת הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבָּא, הֵן שָׁנִים טוֹבוֹת מְאוֹד. וְכִי מִי בִּמְקוֹם אַבָּא הָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה חֲסָדִים וְעֶזְרָה לִיהוּדִים כָּמוֹהוּ?".

גַּם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, אָנוּ חוֹוִים אֶת הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה שֶׁל בְּאֵר-שָׁבַע – חָרָן – וִיצִיאָה בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל:

מַר סְטִיב מַתְחִיל כָּל בֹּקֶר בְּהִתְעוֹרְרוּת רוּחָנִית חֲזָקָה. הוּא אוֹמֵר "מוֹדֶה אֲנִי" בְּקוֹל, נוֹטֵל יָדָיו, בַּהֶמְשֵׁךְ מְבָרֵךְ "בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר" בִּנְעִימָה עֲרֵבָה וְכוּ'. אַחַר-כָּךְ, בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הַמְּאֻחָרוֹת, כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ, הוּא מַבִּיט מִפַּעַם לְפַעַם בָּאֲרוֹנִית הַמְּיֻחֶדֶת לְעִנְיְנֵי צְדָקָה הַמֻּצֶּבֶת בְּמִשְׂרָדוֹ. אוֹ-אָז הוּא חוֹשֵׁב בְּסִפּוּק עַל כָּךְ שֶׁגַּם בְּשָׁעוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה גַּשְׁמִית, אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְהֶשֵּׂגִים רוּחָנִיִּים נָאִים.

וּמָה עִם יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ? חִשְּׁבוּ עַל כָּךְ שֶׁגַּם שָׁם יֵשׁ לָנוּ אֶת 'בְּאֵר-שָׁבַע' – שַׁבַּת קֹדֶשׁ. אַחַר-כָּךְ אֶת יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ שֶׁל הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִית. אִם רַק נִתְנַהֵג בְּצוּרָה שֶׁל "וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי" – נוּכַל לְהָפִיק מִיְּמוֹת הַחוֹל רְוָחִים רוּחָנִיִּים נִפְלָאִים.

וְהָעִקָּר – גַּם זְמַן הַגָּלוּת הוּא כְּמוֹ 'חָרָן' קָשֶׁה וּמַכְאִיב. אַךְ בְּהַנְהָגָה יְהוּדִית רְאוּיָה שֶׁ'מְּנַצֶּלֶת' אֶת הַגָּלוּת לִרְוָחִים רוּחָנִיִּים, מַגִּיעִים אֶל זְמַן הַגְּאֻלָּה בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל – בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵינוּ..."

הסיפור השבועי

הָאוֹרֵחַ הָרָעֵב

לֵיל שַׁבַּת-קֹדֶשׁ בְּלִיאַדִי, עִירוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַזָּקֵן, רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן, בַּעַל הַ'תַּנְיָא' וּמְיַסֵּד חֲסִידוּת חַבַּ"ד. יְהוּדֵי הָעִיר סִיְּמוּ זֶה מִכְּבָר אֶת תְּפִלַּת קַבָּלַת-שַׁבָּת בְּצִלּוֹ שֶׁל הָרַבִּי, וּפָנוּ בְּחֶדְוָה לְבָתֵּיהֶם.

בְּאַחַת מִפִּנּוֹת בֵּית-הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל עָמַד דּוֹמֵם בְּנוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הָרַבִּי, רַבִּי דּוֹבֶּער, מִי שֶׁלְּיָמִים נַעֲשָׂה נְשִׂיאָה הַשֵּׁנִי שֶׁל חֲסִידוּת חַבַּ"ד וְנִתְכַּנָּה 'אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי'. כְּהֶרְגֵּלוֹ בְּכָל יוֹם וּבִמְיֻחָד בְּשַׁבָּתוֹת, נִשְׁאַר רַבִּי דּוֹבֶּער בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ עוֹד שָׁעָה אֲרֻכָּה כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ; מְנֻתָּק כָּלִיל מִן הַנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ.

כְּבָר מִצְּעִירוּתוֹ הִכִּירוּ הַכֹּל בִּקְדֻשָּׁתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת וּבִפְרִישׁוּתוֹ הָעֲצוּמָה מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם. סִפְּרוּ עָלָיו כִּי אֵינוֹ מַכִּיר בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ, כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ. גַּם אָמְרוּ עָלָיו, כִּי אִם יַחְתְּכוּ אֶת אֶצְבָּעוֹ, לֹא יִזַּל מִמֶּנָּה דָּם אֶלָּא 'חֲסִידוּת'...

רַק בְּשָׁעָה שֶׁמֵּחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים מִסָּבִיב, הֵחֵלָּה בּוֹקַעַת זְמִירַת 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' שֶׁל סִיּוּם הַסְּעוּדָה, סִיֵּם רַבִּי דּוֹבֶּער אֶת תְּפִלָּתוֹ. פָּנָיו עֲדַיִן לָהֲטוּ מֵהִתְלַהֲבוּת הַתְּפִלָּה, כַּאֲשֶׁר פָּנָה בִּצְעָדִים מְדוּדִים לָצֵאת מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ לְכִוּוּן בֵּיתוֹ.

לְפֶתַע הִבְחִין בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ בִּיהוּדִי, שֶׁנִּרְאֶה הָיָה כְּהֵלֶךְ זָר שֶׁנִּקְלַע לַמָּקוֹם. רַבִּי דּוֹבֶּער קָרַב אֵלָיו, הוֹשִׁיט לוֹ אֶת יָדוֹ בַּחֲמִימוּת וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת שַׁבַּת-שָׁלוֹם. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ, כִּי אָכֵן אוֹרֵחַ הוּא הָאִישׁ בְּלִיאַדִי, וְכִי בִּגְלַל חֹסֶר שִׂימַת-לֵב שֶׁל הַגַּבָּאִים, לֹא צֹרַף, כַּמְּקֻבָּל, לְאִישׁ מִבַּעֲלֵי-הַבָּתִּים בָּעִיר.

רַבִּי דּוֹבֶּער לֹא חָשַׁב, כַּמּוּבָן, פַּעֲמַיִם וְהִזְמִין אֶת הַהֵלֶךְ לְבֵיתוֹ, לִסְעֹד אֶת סְעוּדַת הַשַּׁבָּת עַל שֻׁלְחָנוֹ. אוּלָם כָּאן צִפְּתָה לוֹ הַפְתָּעָה. הָאוֹרֵחַ סֵרֵב לַהַזְמָנָה. "רוֹאֶה אֲנִי כִּי מַאֲרִיךְ אַתָּה בִּתְפִלָּתְךָ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, וַאֲנִי אָדָם רָעֵב וְאֵינִי יָכוֹל לְהַמְתִּין הַרְבֵּה", נִמֵּק הַזָּר, בְּגַסּוּת-מָה, אֶת סֵרוּבוֹ.

לַמְרוֹת הַסֵּרוּב הֶחָצוּף, לֹא מִהֵר רַבִּי דּוֹבֶּער לְוַתֵּר לָאִישׁ. הוּא הִפְצִיר בּוֹ עוֹד וָעוֹד כִּי לֹא יִמְנַע מִמֶּנּוּ אֶת זְכוּת מִצְוַת הַכְנָסַת-אוֹרְחִים, אַךְ הָאוֹרֵחַ בְּשֶׁלּוֹ. הוּא מַפְצִיר וְזֶה מְסָרֵב.

לִבְסוֹף אָמַר הָאוֹרֵחַ: "אֲנִי מוּכָן לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלְךָ רַק בִּתְנַאי שֶׁמָּחָר תְּקַצֵּר בִּתְפִלָּתְךָ". רַבִּי דּוֹבֶּער הֵשִׁיב: "אֶעֱשֶׂה הַכֹּל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנְךָ", וְהָאוֹרֵחַ נִתְלַוָּה אֵלָיו בַּדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתוֹ.

סְעוּדַת לֵיל-הַשַּׁבָּת הִתְנַהֲלָה כָּרָגִיל עַל-יְדֵי רַבִּי דּוֹבֶּער, מִבְּלִי שֶׁנּוֹכְחוּתוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ תֻּרְגַּשׁ כִּמְעַט. הוּא אָכַל בְּתֵאָבוֹן רַב אֶת כָּל הַמָּנוֹת שֶׁהֻגְּשׁוּ לוֹ, וּבֵין מָנָה לַחֲבַרְתָּהּ הִתְעַטֵּף בִּשְׁתִיקָה. רַק מִפַּעַם לְפַעַם, בְּעֵת שֶׁרַבִּי דּוֹבֶּער הִשְׁמִיעַ דִּבְרֵי-תּוֹרָה, הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ. לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָדַעַת אִם הוּא מֵבִין מַשֶּׁהוּ מִן הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים, אוֹ שֶׁמָּא הוּא עוֹשֶׂה כֵּן כְּחֵלֶק מִתִּמְהוֹנוּתוֹ.

לְמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר אַךְ הִסְתַּיְּמָה תְּפִלַּת הַצִּבּוּר בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, הִרְגִּישׁ רַבִּי דּוֹבֶּער מְשִׁיכָה בְּטַלִּיתוֹ. הוּא עֲדַיִן עָמַד בְּרֵאשִׁיתָהּ שֶׁל הַתְּפִלָּה, לְאַחַר שֶׁשָּׁעוֹת רַבּוֹת קֹדֶם לָכֵן הָיָה שָׁקוּעַ בְּלִמּוּד דִּבְרֵי חֲסִידוּת, וְעָסַק בְּהִתְבּוֹנְנוּת עֲמֻקָּה בְּרוֹמְמוּת ה'.

כְּשֶׁסּוֹבֵב אֶת פָּנָיו לְאָחוֹר, הִבְחִין בְּאוֹרְחוֹ הָ'רָעֵב'. "הֲלוֹא סִכַּמְנוּ כִּי לֹא תַּאֲרִיךְ הַיּוֹם בִּתְפִלָּתְךָ", הִתְרַעֵם הָאוֹרֵחַ הַמּוּזָר.

לֹא הָיָה קַל לְרַבִּי דּוֹבֶּער לְוַתֵּר עַל תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת הָאֲרֻכָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה שָׁאַב חַיִּים לְכָל הַשַּׁבָּת וּלְכָל הַשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ. אוּלָם מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכוֹ דָּחַק בּוֹ לְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי אוֹרְחוֹ בְּהַכְנָעָה. הוּא נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה, מִהֵר לְסַיֵּם אֶת הַתְּפִלָּה, וּפָנָה עִם אוֹרְחוֹ לְבֵיתוֹ.

גַּם הַפַּעַם בָּלַע הָאוֹרֵחַ בְּתֵאָבוֹן נִכָּר אֶת הָאֹכֶל שֶׁהוּנַח לְפָנָיו. כְּשֶׁהִשְׁמִיעַ רַבִּי דּוֹבֶּער דִּבְרֵי-תּוֹרָה, נִשְׁמְעוּ מִפִּיו הֲבָרוֹת בִּלְתִּי-בְּרוּרוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לָדַעַת אִם בָּאוּ לְאַשֵּׁר אֶת הַדְּבָרִים, לִדְחוֹתָם אוֹ לְהָעִיר עֲלֵיהֶם.

אֶלָּא שֶׁבְּנִגּוּד לָרֹשֶׁם הַחִיצוֹנִי שֶׁעָשָׂה הָאוֹרֵחַ, גָּבְרָה וְהָלְכָה מִשָּׁעָה לְשָׁעָה תְּחוּשָׁתוֹ שֶׁל רַבִּי דּוֹבֶּער, כִּי דְּבַר-מָה מִסְתּוֹרִי מִסְתַּתֵּר בְּכָל-זֹאת מֵאֲחוֹרֵי אוֹרְחוֹ.

עִם צֵאת הַשַּׁבָּת בִּקֵּשׁ רַבִּי דּוֹבֶּער לְהַזְמִין אֵלָיו אֶת הָאוֹרֵחַ בַּשְּׁלִישִׁית, לְהָסֵב עַל שֻׁלְחָנוֹ לִסְעוּדַת מְלַוֵּה-מַלְכָּה, הוּא פָּנָה כֹּה וָכֹה אַךְ לֹא רָאָה אֶת הַהֵלֶךְ בְּכָל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ. הוּא יָצָא הַחוּצָה בְּנִסָּיוֹן לָתוּר אַחֲרֵי הָאוֹרֵחַ, אַךְ זֶה לֹא נִרְאָה עוֹד.

לְאַחַר מִכֵּן נִכְנַס רַבִּי דּוֹבֶּער אֶל אָבִיו, וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל פְּרָטֵי הָאֵרוּעַ וְהָאוֹרֵחַ הַמּוּזָר שֶׁסָּעַד עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּשַׁבָּת. רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הֶאֱזִין בְּרֹב קֶשֶׁב לְסִפּוּרוֹ שֶׁל בְּנוֹ, וְנִסָּה לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ כָּל פְּרָט הַנּוֹגֵעַ לִדְמוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ וּלְהִתְנַהֲגוּתוֹ. "הַאִם אָמַר הָאִישׁ מַשֶּׁהוּ? אוּלַי בֵּרֵךְ אוֹתְךָ?", בִּקֵּשׁ הָרַבִּי לָדַעַת.

"חוּץ מֵאוֹתוֹ וִכּוּחַ מְשֻׁנֶּה בְּלֵיל שַׁבָּת, לֹא הוֹצִיא הָאִישׁ מִפִּיו מִלָּה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ", הֵשִׁיב רַבִּי דּוֹבֶּער, שֶׁעַתָּה כְּבָר יָדַע בְּבֵרוּר כִּי יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ.

רַבֵּנוּ הַזָּקֵן הִבִּיט בְּעֵינָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְנָשָׂא אֶת שְׁתֵּי יָדָיו כְּאוֹמֵר: "חֲבָל, חֲבָל". כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹסִיף: "זוֹכֵר אַתָּה, בְּנִי, כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת הִבַּעְתָּ בְּאָזְנַי אֶת מִשְׁאֶלֶת-לִבְּךָ לִזְכּוֹת לִרְאוֹת בְּמוֹ-עֵינֶיךָ אֶחָד מֵל"ו הַצַּדִּיקִים הַנִּסְתָּרִים שֶׁעֲלֵיהֶם הָעוֹלָם עוֹמֵד. אֲנִי הִבְטַחְתִּי לְךָ לְמַלֵּא אֶת מִשְׁאַלְתְּךָ. וּבְכֵן, הַשַּׁבָּת זָכִיתָ לִרְאוֹת אֶת אֶחָד מֵהַצַּדִּיקִים הַנִּסְתָּרִים הַלָּלוּ, וְלֹא לִרְאוֹתוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אַף לְאָרְחוֹ עַל שֻׁלְחָנְךָ".

כַּעֲבֹר שְׁהוּת נוֹסֶפֶת אָמַר רַבֵּנוּ הַזָּקֵן: "זָכִיתָ לִרְאוֹת לֹא סְתָם אֶחָד מֵהַל"ו, אֶלָּא אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם".

מבט לגאולה עם סיפור

אַבְנֵי הַכַּדְכֹּד הַנִּפְלָאוֹת

שְׁעַת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁעָה. צִפּוֹרֵי-שִׁיר הֵחֵלּוּ לְהִתְכַּנֵּס לִקְבוּצוֹת וּלְהוֹדוֹת יַחַד לְבוֹרֵא עוֹלָמִים עַל יוֹם שְׁטוּף שֶׁמֶשׁ וְאוֹר שֶׁעוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם, מִפֹּה וּמִשָּׁם נִרְאוּ יְלָדִים חוֹזְרִים מִבֵּית-הַתַּלְמוּד כְּשֶׁמְּגִלּוֹת קְלָף סְגוּרוֹת הֵיטֵב מֻשְׁחָלוֹת תַּחַת בֵּית שֶׁחֱיָם וְאַנְשֵׁי עֲסָקִים מִהֲרוּ כָּל עוֹד רוּחָם לְהַסְפִּיק אֶת הַמִּנְיָן הַקָּבוּעַ לִתְפִלַּת מִנְחָה. בְּתוֹךְ כָּל הַשִּׁגְרָה הִשְׁתַּלְּבָה לָהּ נְעִימָה מְתוּקָה שֶׁל לִמּוּד וּפִלְפּוּל. שִׂיחוֹת עֵרוֹת וְדִיּוּנִים תּוֹרָנִיִּים נִשְׁמְעוּ כִּמְעַט לְכָל אֹרֶךְ הָרְחוֹב. וְכִי מָה הַפֶּלֶא? הַיְּשִׁיבָה הַמְּפֻרְסֶמֶת שֶׁל הָעִיר לֹד שׁוֹכֶנֶת בְּאוֹתוֹ הָאֵזוֹר וּבִשְׁעוֹת הַלִּמּוּד נִשְׁמָעִים פְּסוּקִים, מִדְרָשִׁים שְׁאֵלוֹת וְהֶסְבֵּרִים שֶׁל תַּלְמִידֵי וְחַכְמֵי הַיְּשִׁיבָה בְּכָל הָאֵזוֹר. אַךְ הַפַּעַם נִדְמֶה הָיָה שֶׁהַוִּכּוּחַ בֵּין הַחֲכָמִים חָזָק מִתָּמִיד. מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ הֵיטֵב אֶת הַסּוּגְיָה בָּהּ מִתְחַבְּטִים גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה שֶׁל הָעִיר לֹד.

"וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ", צִטֵּט אֶחָד מֵהֶם אֶת הַפָּסוּק בִּישַׁעְיָהוּ (נד,יב). וּמַהֵן אוֹתָן אַבְנֵי כַּדְכֹּד נִסּוּ הַחֲכָמִים לְהָבִין. "אֶבֶן יְקָרָה מְאוֹד, מַזְהִירָה וּבוֹהֶקֶת, אֲנִי מֵבִין רַבִּי" – אָמַר אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים הַצְּעִירִים. "אֲבָל כֵּיצַד הִיא נִרְאֵית?" – שָׁאַל וּבְקוֹלוֹ צִפִּיָּה לִתְשׁוּבָה בְּרוּרָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי הָיָה אֶחָד הַחֲכָמִים שֶׁנָּכְחוּ בְּאוֹתוֹ דִּיּוּן בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ בְּלֹד, וּבְאַחַת מִפְּגִישׁוֹתָיו עִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּרְאֶה לוֹ מַהֵן אַבְנֵי כַּדְכֹּד שֶׁהַנָּבִיא מְדַבֵּר עֲלֵיהֶן. "אַל דְּאָגָה", עָנָה לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, "בְּעֶזְרַת ה' אַמְצִיא לְךָ כָּאֵלּוּ אֲבָנִים בְּמוּחָשׁ" – הִבְטִיחַ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

*

בְּאוֹתוֹ זְמַן, הִפְלִיג יֶלֶד יְהוּדִי בָּאֳנִיָּה  לְכִוּוּן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. וּכְדַרְכָּן שֶׁל אֳנִיּוֹת בַּיָּמִים הָהֵם, עַל-אַף שֶׁהָיוּ חֲזָקוֹת כְּכָל הָאֶפְשָׁר, לְעִתִּים לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּטַלְטֵלוֹת הַיָּם וּבַסְּעָרוֹת הָרַבּוֹת שֶׁפָּקְדוּ אוֹתָן בַּדֶּרֶךְ. גַּם אֳנִיָּה זוֹ נִקְלְעָה לִסְעָרָה קָשָׁה שֶׁהִשְׁתּוֹלְלָה בְּלֵב-יָם וְהַסְּפִינָה חִשְּׁבָה לִטְבֹּעַ.

וּבְעוֹד הַיֶּלֶד מַחְזִיק בְּכָל כּוֹחוֹ בְּיָדִית הַסִּפּוּן וְרוֹאֶה אֶת הַגַּלִּים הַגְּדוֹלִים הַמִּתְנַפְּצִים עַל דָּפְנוֹת הַסְּפִינָה נִתְגַּלָּה אֵלָיו אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.

"בְּנִי הַיָּקָר", אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, "אֲנִי אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ שָׁלִיחַ לִדְבַר-מִצְוָה, אֶתֵּן לְךָ אַבְנֵי כַּדְכֹּד מְיֻחָדוֹת בְּמִינָן, וְאַתָּה תִּתֵּן אוֹתָן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי הַנִּמְצָא בָּעִיר לֹד. וּבִזְכוּת זֶה אַצִּיל אוֹתְךָ וְאֶת כָּל הָאֲנָשִׁים בָּאֳנִיָּה", סִיֵּם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֶת דְּבָרָיו.

אַךְ הַיֶּלֶד עָמַד מְהַסֵּס וְאָמַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "רַב גָּדוֹל, צַדִּיק וּמְכֻבָּד עַד לִמְאוֹד הוּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי, וְהוּא לֹא יַאֲמִין לִי שֶׁאַתָּה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא נִגְלֵיתָ אֵלַי וְשָׁלַחְתָּ אוֹתִי אֵלָיו".

"עָנָו גָּדוֹל הוּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, הוּא יַקְשִׁיב לְכָל דְּבָרֶיךָ, יַאֲמִין לְךָ וְיִשְׂמַח מְאוֹד לִרְאוֹת אֶת אַבְנֵי הַכַּדְכֹּד שֶׁאֶשְׁלַח לוֹ" – אָמַר אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לַיֶּלֶד.

"אַךְ אַזְהָרָה חֲמוּרָה לִי אֵלֶיךָ, קַח אוֹתָן בִּזְהִירוּת, הַשְׁגַּח עֲלֵיהֶן הֵיטֵב אֲבָל אַל תִּסְתַּכֵּל בָּהֶן כְּלָל וּכְלָל וְגַם אַל תַּרְאֶה אוֹתָן לְשׁוּם אָדָם אַחֵר!  וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לָעִיר לֹד תְּבַקֵּשׁ מֵרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָלֶכֶת אִתְּךָ בַּלַּיְלָה לִמְעָרָה חֲשׁוּכָה הַנִּמְצֵאת בְּפַאֲתֵי הָעִיר לֹד, וְרַק שָׁם תַּרְאֶה לוֹ אֶת הָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת.

הִסְכִּים הַיֶּלֶד לְמַלֵּא אֶת הַשְּׁלִיחוּת וְאֵלִיָּהוּ נָתַן לוֹ אֶת הָאֲבָנִים. הַיֶּלֶד שָׂם אוֹתָן בְּכִיסוֹ מִבְּלִי לְהַבִּיט בָּהֶן וְהָאֳנִיָּה הִמְשִׁיכָה בְּרֹגַע וּבְשַׁלְוָה בְּמַסָּעָהּ לְעֵבֶר אֶרֶץ-הַקֹּדֶשׁ – אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

מִיָּד בְּהַגִּיעָם לְחוֹפֵי הָאָרֶץ יָרַד הַיֶּלֶד וּמִהֵר לָלֶכֶת לָעִיר לֹד, לַיְּשִׁיבָה שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי. לְאַחַר הַשִּׁעוּר נִגַּשׁ הַיֶּלֶד אֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהִתְלַוּוֹת אֵלָיו לִמְעָרָה חֲשׁוּכָה בִּסְבִיבוֹת הָעִיר לֹד. עִם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה נִכְנְסוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-לֵוִי וְהַיֶּלֶד לַמְּעָרָה וְרַק שָׁם הוֹצִיא הַיֶּלֶד אֶת הָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת מִכִּיסוֹ כְּדֵי לְהַרְאוֹת אוֹתָן לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְסִפֵּר לוֹ מֵהֵיכָן יֵשׁ לוֹ אוֹתָן.

מִשֶּׁפָּתַח הַיֶּלֶד אֶת יָדָיו הֵאִירוּ הָאֲבָנִים אֶת אֲפֵלַת הַחֲשֵׁכָה בְּאוֹר בָּהִיר וְנִפְלָא עַד לִמְאוֹד. כָּל הַמְּעָרָה בָּהֲקָה בְּאוֹר-יְקָרוֹת שֶׁטֶּרֶם רָאוּ כְּמוֹתוֹ אַף פַּעַם. וְהָאוֹר הַגָּדוֹל פָּרַץ לוֹ מִבַּעַד לְפֶתַח הַמְּעָרָה וּסְדָקֶיהָ וּמִלֵּא אֶת הָעִיר לֹד בְּאוֹר מַבְרִיק וּמְרַגֵּשׁ.

נִבְהַל הַיֶּלֶד מְאוֹד מֵהַמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר וּמֵרֹב בֶּהָלָה הִפִּיל מִיָּדָיו אֶת אַבְנֵי הַכַּדְכֹּד הַנֶּהְדָּרוֹת. הָאֲבָנִים נִבְלְעוּ בָּאֲדָמָה וְלֹא נִרְאוּ יוֹתֵר.

אַךְ בְּבוֹא הַיּוֹם, בּוֹ יְבַשֵּׂר לָנוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַל בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, יִתְגַּלּוּ גַּם אוֹצָרוֹת אֵלּוּ וְנִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק אוֹתוֹ נִבֵּא יְשַׁעְיָהוּ: "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ".

סיפורי חסידים

עַל מִי מְדַבְּרִים

הָאַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי (רַבִּי דּוֹבֶּער מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ) יָצָא פַּעַם לַחֲצַר בֵּית-מִדְרָשׁוֹ, שָׁם הִתְקַיְּמָה 'חֲזָרָה' עַל מַאַמְרֵי הַחֲסִידוּת שֶׁאָמַר לָאַחֲרוֹנָה. הַנֹּהַג הָיָה שֶׁלְּאַחַר אֲמִירַת הַמַּאֲמָר מִפִּי הָרַבִּי, הָיוּ הַחֲסִידִים נֶאֱסָפִים וְשׁוֹמְעִים 'חֲזָרָה' מִפִּי חֲסִידִים מֻכְשָׁרִים וּבַעֲלֵי זִכָּרוֹן טוֹב, שֶׁיָּכְלוּ לַחְזֹר עַל הַדְּבָרִים כְּפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ.

בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא הָרַבִּי לֶחָצֵר, נִמְסְרָה הַ'חֲזָרָה' עַל-יְדֵי אַבְרֵךְ צָעִיר, אַךְ מֻכְשָׁר מְאוֹד, שֶׁחָזַר עַל הַמַּאֲמָר מִתּוֹךְ חֵשֶׁק רַב וְהִתְלַהֲבוּת. הָרַבִּי הִקְשִׁיב זְמַן-מָה וְאַחַר-כָּךְ בִּקֵּשׁ לִמְסֹר לְאוֹתוֹ אַבְרֵךְ:

"כְּשֶׁמְּבִינִים דִּבְרֵי חֲסִידוּת בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּטוּב טַעַם וָדַעַת – הַדָּבָר אָכֵן מְהַנֶּה מְאוֹד. אֲבָל אֵין לִשְׁכֹּחַ עַל מִי מְדַבְּרִים – מְדַבְּרִים עַל הָאֵין-סוֹף בָּרוּךְ הוּא!".