שאלות על התנ"ך

כיום מפעילים בני-הזוג צימרים, שמהם נשקפים נופים מרהיבים של מדבר-יהודה, ועוסקים רבות בעשיית חסד. הם מקשרים בין תורמים בארץ ובעולם לגופים מקומיים המסייעים לנזקקים. כך נרקם קשר חם והדוק בין השניים ובין בית-חב"ד בגבעת-זאב, התומך במשפחות נזקקות ועוסק בפעילות חסד ענפה. זה הרקע לשיחת הטלפון הנ"ל.

האורח משווייץ, שהגיע לבית-חב"ד, נראה איש מרשים ומטופח. מהשיחה עמו התברר כי אינו יהודי וכי הוא תושב בזל. "הוא אמר לי שהוא מתרגש מאוד לפגוש, לראשונה בחייו, רב יהודי", מספר הרב בכר, "האיש שאל שאלות רבות על התנ"ך ועל ההיסטוריה היהודית. לבסוף ביקש את כתובת הדוא"ל שלי, כדי שיוכל לשגר אליי שאלות נוספות".


חינוך אנטישמי

למחרת בערב נפגש הרב בכר בשנית עם יראל ועם אורחו משווייץ. בהתרגשות עצומה סיפר האורח על ביקורו באותו יום במוזאון 'יד ושם'. באותו ערב גם סיפר את סיפורו המיוחד: "אני יליד גרמניה. נולדתי כמה שנים אחרי המלחמה, וחונכתי באווירה אנטישמית מאוד. בביתנו, היהודים היו ה'אשמים' בכל תחלואי האנושות. כשגדלתי למדתי אדריכלות וזכיתי להצלחה.

"יום אחד נראה היה שהכול קורס לנגד עיניי. בעסקים עמדתי לפני פשיטת-רגל. נישואיי התפרקו. נסעתי במכונית, בחוץ ירד גשם עז והייתי שרוי בדיכאון עמוק. פרצתי בבכי מר, שנמשך כשעה וחצי. לפתע שמעתי כעין קול פנימי קורא אליי – 'עליך לעזור לעם האלוקים, לעם היהודי'. כשנרגעתי מעט, החלטתי להישמע לקול הפנימי. חלפה תקופה, עסקיי התאוששו וגם בהיבט המשפחתי שיקמתי את עצמי. כעת באתי לכאן כדי לממש את ההחלטה". בתוך כך רשם לבית-חב"ד המחאה נכבדה. "מדי חודש אעביר לך סכום כזה", הבטיח לרב בכר.


"מי אני"

דמעות עמדו בעיניו, והרב בכר חש כי עדיין לא פרק את כל שהיה על ליבו. בעדינות רבה שאלו על כך. האורח הישיר אליו מבט ואמר: "אתה רוצה לדעת בדיוק מי אני? שמי מתיאס גרינג, ואני בן אחיו של הרמן גרינג".

הרמן גרינג ימ"ש היה האיש מספר שתיים בשלטון הנאצי, מי שאצל בפועל את הסמכות לגורמים שביצעו את 'הפתרון הסופי'. לאחר המלחמה נידון למוות על-ידי בית-המשפט הבין-לאומי בנירנברג, אך שם קץ לחייו קודם ביצוע גזר-הדין. "כעת אתה מבין מדוע אני נרגש כל-כך?", הפטיר מתיאס. "בהחלט", ענה לו הרב בכר, נרגש לא-פחות.