הרב שלום דובער ליפסקר

אני חולק מחשבה כי יש כל כך הרבה מהחיילים שלנו ונציגי ה' והרבי שעושים משהו, וזה טוב. עם זאת, אנו מאבדים מעינינו הזדמנות היסטורית שיש לנו. אנחנו יודעים שאין לנו את סוג הבהירות הדרושה כדי לצפות נכוחה בסדר גודל כזה ועם נקודות מבט כל כך לא הגיוניות ומצמררות. כולנו יודעים בבירור שהבהירות והמבט כיצד להסתכל על העולם שלנו בדורנו הוא רק דרך עיניו, פיו והנחיותיו של הרבי.

רוב היהודים מזועזעים ומתמלאים בחשש, פחד וספק, אבל הם חיים, והם יודעים שיש מכוונים אליהם וזוממים לפגוע. אנחנו יודעים זאת מכיוון שכל מוסד יהודי שיפר את הסביבה הביטחונית שלו.

הרבי יצר אותנו ככוח להיות שותפים בחזית להשגת ניצחון מוחלט, מיגור עולם הרשע והכנת העולם למשיח.

ראשית, עלינו לצאת מאזורי הנוחות שלנו ולהפוך לחיילים רציניים, מדי יום ביומו. אנחנו לא מתבקשים ללכת לקווי החזית; אף אחד לא צריך אותך שתיסע לישראל עכשיו לחזק שם את החיילים. יש לנו מספיק אנשים שם, והמשימה שלנו היא בדיוק איפה שאנחנו נמצאים באמריקה, להתעורר ולשמור על הגחלת שהוצתה מחדש בכל יהודי. אנחנו צריכים להתמודד עם יהדות העולם באמריקה ובכל מקום אחר. יש לנו עבודה לעשות עכשיו ובכל יום. אנחנו יודעים שאין יותר דיבור על מתנחלים, מנצלים, מדכאים, אפרטהייד או שקרים אחרים.

אנחנו יודעים שהם שונאים אותנו לא בגלל שאנחנו עשירים, חזקים או שיש לנו מדינה.

ההיסטוריה מעידה שהם שונאים עם רוע פנימי רק בגלל שאנחנו יהודים והם מזרע עמלק.

הדבר היחיד שצריך עכשיו הוא לחיות יותר בדרך יהודית. רוב היהודים באמריקה לא יודעים למה הם יהודים. אמא התקשרה אליי בוכייה כשהבת הקטנה שלה, ילדה קטנה ויפהפייה, באה אליה ואומרת: אמא, כל כך הרבה אנשים בעולם לא אוהבים אותנו. למה שלא נפסיק להיות יהודים?...

היא מדברת איתי ובוכה. מה אני צריך להגיד לה? רוב הילדים היהודים היום לא יודעים למה הם יהודים. הם מזדהים ומתייחסים להיותם יהודים באמצעות אנטישמיות בצורה השלילית ביותר. וכל כך הרבה מעלים את השואה כתשובה לעניין הזה. זו רק עוד סיבה שהילד לא ירצה להיות יהודי.

אנחנו בצבא ה' והרבי. מבזבזים את זמננו בשיתוף ידיעה נוספת עם פרשן כלשהו, מרגישים רע בגלל הקורבנות שלנו, שאינה מוסיפה דבר כדי לתת לנו את האומץ, הכוח, החוסן, הכוח והגאווה הנחוצים במאבק הקריטי הזה על התמודדות עם כוחות הרוע.

זה סוג של מחויבות שמאלץ אותנו לקום בבוקר כמו חייל ולא ללכת לישון בלילה עד שנסיים את העבודה שלנו. כל יום ויום, כל אחד מאיתנו וכל מי שנוכל להשפיע עליו גורמים למניין אנשים להפוך ליהודים יותר: שמו מזוזה על דלת ביתם, הניחו תפילין, חבשו את הכיפה בציבור, אכלו כשר, הדליקו נרות בערב שבת, שמרו השבת, חיו כמו שהעם הנבחר צריך לחיות. חיו כמו יהודי בפומבי. רדו מהאזנת יתר לעדכוני החדשות; זה לא עוזר לאף אחד.

אתה מכיר את עצמך. הגיע הזמן שניקח את הרבי ברצינות ונצא מאזור הנוחות שלנו. אנחנו יודעים שאם נתכנס עם המומחיות וההשראה שלנו השלוחים, זה יחבר אנשים ויעורר אותם להתחייב לשרת כחיילים מהרגע שאנחנו קמים בבוקר ועד שנלך לישון, במשרה מלאה.

אנחנו לא יושבים לדקה אחת ופותחים את CNN או ABC או מה שאנחנו מאזינים לו כל היום; אנחנו נלך לפעול. נדפק על דלתות, נבצע שיחות טלפון למכרים, חברים, שכנים או כל יהודי, ונעודד אותו לחיות יותר כיהודי. בואו ניקח את זה ברצינות. בואו לא נפסיד את ההזדמנות.

העולם היהודי בוער. זה יכול להיות שריפה שהורסת דברים סביבנו, או שזה יכול להיות שריפה שהופכת לאש ש"היא אור לגויים", כמו שחיילי צה"ל עולים ממוקדים עם דבר אחד בראש: "ניצחון..."

כל הכסף שנאסף זה דבר נהדר, התמיכה שלנו פנטסטית אבל מחווירה בהשוואה למה שהם צריכים.

אנחנו צריכים להצטרף למאבק במרחבים שלנו, לא לחפש משהו שגורם לנו להרגיש טוב יותר ומסיר מאיתנו את האשמה שעשינו משהו.

הרבי בכה ובכה וזעק, אומר לנו למה אני זועק ובוכה? כי כשכואב לך, זה מה שאתה עושה.

מספיק עם עודף הפרסום של דוברים מעולים ונואמים גדולים. זה מאוד נחמד שהם תומכים בנו, אבל אנחנו לא צריכים לראות תמונות נוספות של שואה עם יהודים נטבחים בטיקטוק. אנחנו לא צריכים לראות יותר תמונות של יהודים נרצחים. אנחנו יהודים גאים. אנחנו העם הנבחר. יש לנו משימה להאיר את העולם. אנחנו לא קורבנות חסרי אונים. בוא נעשה את זה. אני יכול להרגיש את זה.

יש לנו רגע קריטי כאן, ואם לא ננצל אותו, אנחנו נותרים ללא יכולת משמעותית להביא את המשיח באמת.

העולם צופה בכל יהודי. בואו לא נראה את החולשה שלנו ואת המסכנות שלנו. בואו נראה את הכוח המטפיזי והאלוקים שלנו. הכוח שלנו, החוסן שלנו, התרומה שלנו לציוויליזציה, הסיבה להיותנו היא שאנחנו יהודים עם נבחר על ידי אלוקים.

בואו נחיה כך!