היו"ר ראובן ריבלין:

אנחנו עוברים ומזמינים את סגן השר בוים להשיב על שאילתא בעל-פה 295, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב, בנושא: בית-העלמין היהודי בחברון.

זבולון אורלב (מפד"ל):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, נודע לי כי בחלקה 37 שבבית-העלמין החב"די בחברון הוצבו לאחרונה קרוונים של הרשות הפלסטינית. בחלקה 40 החלה הרשות בבניית בית-ספר.

רצוני לשאול:

האם הידיעות נכונות, ואם כן, מדוע צה"ל אינו מונע פעולות אלה, וכיצד יוגן בית-העלמין היהודי בחברון?

סגן שר הביטחון זאב בוים:

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת זבולון אורלב, חברי חברי הכנסת, יש אי-דיוקים בשאילתא, אבל בבסיסה, המציאות קיימת. בכוונת הפלסטינים להקים בית-ספר לכ-600 בנות בחלקה 36, בסדר-גודל של 4.5 דונמים החלקה, שממוקמת בשטח H1 , חלקה צמודה לחלקה 37. חלקה 37 משמשת עתודה לבית-עלמין אשכנזי של יהודי חברון, בשטח H2. החלקה של בית-העלמין היא חלקה 40. על-פי התוכנית הפלסטינית, בית-הספר יוקם בחלקה הדרומי של חלקה 36, כאשר בחלקה הצפוני יוקם מגרש משחקים שיוגן באמצעות חומה בגובה 2 מטרים. יודגש, כי בחלקה 37 לא ייבנה דבר, אולם כרגע מצויים בה שני קרוונים, המשמשים משרדים למהנדסי הפרויקט.

בתאריך 11 באוקטובר התקיים סיור משותף של ראש מפקדת התיאום והקישור של חברון עם מנהל ה-DCL, שהוא המקביל של הפלסטינים בחברון ועם נציגי עיריית חברון ונציג של ארגון המתקרא KFW, שזה ארגון גרמני הממן את הפרויקט. במהלכו של הסיור הזה הובהרו לפלסטינים הנקודות הבאות: חלקה 37 היא בבעלות יהודית, ועל הפלסטינים לשמור זכויות אלה. הפלסטינים טענו, כי הוצגה תביעה בבית-המשפט הישראלי להכרה בבעלות על החלקה, אולם על-פי רכז האפוטרופוס, הסוגיה טרם מוצתה בבית-המשפט, והבעלות, נכון להיום, יהודית. אני מזכיר, חלקה 37 היא עתודה של חלקה 40 שעליה יושב בית-הקברות היהודי.

סוכם, כי הפלסטינים יעבירו למפקדת התיאום והקישור את תוכניות בית-הספר לצורך בחינת ההשפעות הביטחוניות של מימוש הפרויקט. לאחר בחינת המשמעויות הביטחוניות הנגזרות מהקמת בית-הספר ויכולות השליטה של העמדה הצה"לית אשר תוצב בשטח H2, בחלקה 40 הסמוכה, יעביר צה"ל עמדה רשמית לפלסטינים. הובהר, כי בכוונת הצד הישראלי לאשר את הקמת בית-הספר, ובלבד שלא יתלוו לכך משמעויות ביטחוניות שליליות. בכל מקרה, הפלסטינים הודיעו כי בכוונתם להזיז את הקרוונים אשר מוקמו בחלקה 37, ובכוונת צה"ל לוודא יישום הסיכום בנושא. עד כאן.

היו"ר ראובן ריבלין:

בבקשה, חבר הכנסת אורלב שאלה נוספת, ואחריו, חבר הכנסת דהאמשה.

זבולון אורלב (מפד"ל):

תודה על התשובה. אני חושב שלא אחדש לך, שבית-העלמין היהודי העתיק בחברון סובל לאורך כל השנים באופן מכוון מהתנכלויות חוזרות ונשנות של הפלסטינים, בכלל זה נותצה מצבה של הרבנית מנוחה רחל עליה השלום, שהיושב-ראש מכיר אותה היטב. בעקבות זאת, שר הביטחון דאז, פואד בן-אליעזר, אישר לחזור להקים את כולל האברכים שקיים במקום.

מהתשובה שאדוני סגן השר נותן יש תחושה שיש שינוי במדיניות. או שזו תמימות בלתי מובנת, או שינוי במדיניות כלפי בית-העלמין. אני תומך בהקמת בית-ספר, אבל בית-ספר פלסטיני סמוך לבית-העלמין - זה מועד לפורענות. אחד המוקדים של ההתנכלויות וההתפרעויות הוא בתי-ספר. צריך להקים בית-ספר – אני תומך בכך, אבל יש למצוא מקום אחר. חומה לא תעזור, כי אנחנו יודעים שחופרים מתחתיה ועולים בסולמות מעליה והאבנים הן "תלולי מסלול". למה להיכנס להרפתקה הזאת, שתביא להתנכלות ולפגיעה נוספת בבית-העלמין היהודי?


מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):

יש לי שאילתא נוספת.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מבקש מחילה וסליחה מחבר הכנסת פרוש. בבקשה אדוני, שאלה נוספת.

מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):

אדוני היושב-ראש, רציתי לשאול את סגן השר, אבל רציתי רק לומר שאסור לפגוע בקברים, לא משנה של יהודים או מוסלמים. אבל זה שבית-העלמין בחברון מלא עם תרפ"ט וכדומה.

רציתי לשאול את סגן השר בוים, בחברון גם היה אירוע שפגעו בספרי תורה בימים האחרונים. ואני חושב שלא רק בחברון. גם בתל-אביב פגעו ושרפו בית-כנסת. האם הממשלה, שהיא אחראית - וראש הממשלה אמר שהדבר הראשון במעלה זה להילחם נגד אלימות, והוא גם אחראי על נושאי דת, כמשרד ראש הממשלה - האם הממשלה לא רואה בזה אוזלת יד, שגם בחברון נפגעו ספרי תורה וגם בתל-אביב? אולי מן הדין שתאמר דבר בעניין הזה.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. סגן השר, בבקשה.

סגן שר הביטחון זאב בוים:

חבר הכנסת פרוש, במידה מסוימת, אתה מנסה להכניס עניינים שהם באמת לא קשורים ישירות לשאילתא. אני רק יכול לומר, כמו שחבר הכנסת דהאמשה חרד בצדק לשמירה על מקומות קדושים, כמו מסגדים, בתי-כנסת וכו', ראוי שידע, וחבר הכנסת זבולון אורלב אמר לו, שבאמת היו פגיעות וחילול של קברים בבית-הקברות בחברון.

המצב בחברון בכלל הוא מצב רגיש ביחסים שבין אוכלוסיות. אני תיכף אדבר על זה, אבל אני רוצה לומר ראשית כול, ישירות לשאילתא השנייה הנוספת של חבר הכנסת אורלב: צריך להבין, אין שינוי במדיניות, מכיוון שהשטח שבו מדובר, חלקה 36 וגם חלקה 37 נמצאות בשטח 1H, שהוא באחריות הפלסטינים, לפחות הן היו בהסדר שהיה קיים לגבי חברון, לפחות עד לפרוץ האירועים בשנת 2000, וגם עכשיו אנחנו רואים אחריות, אזרחית לפחות, של הפלסטינים ועיריית חברון בכל מה שנעשה. הייתי אומר שמבחינה אזרחית של תכנון ובנייה וכיוצא באלה, אין לנו אמירה בשטחים האלה שהם שטחים, בהסכמה שלנו, על-פי הסכם חברון, למעט הסוגיות הביטחוניות. לכן אנחנו כן בוחנים, כפי שאמרתי, בימים אלה את התוכניות שהוגשו, כדי לראות אם יש בבנייה בחלקה 36 בעיות ביטחוניות שעלולות לשבש את השליטה הביטחונית שם. על כך, כמובן, נביע עמדה ונדאג שלא תהיינה הפרעות כאלה.

אני רוצה להוסיף ולומר, חבר הכנסת פרוש זרק מלה והלך, אבל זאת הזדמנות לבוא ולומר שבסך הכול חל שיפור בחברון ביחסים בין היישוב היהודי והיישוב המוסלמי. אני חושב שדווקא החגים האחרונים, הן חגי היהודים והן החג הנוכחי של צום הרמדאן עוברים בצורה שקטה ומכובדת, כששני הצדדים מכבדים. אני מזכיר כאן, לפי ועדת שמגר יש עשרה חריגים בשנה בלוחות הזמנים הקבועים בתפילות במערת-המכפלה, והחריגים האלה, בהתחשב בחגים של שתי העדות, בתקופה הזאת מתקיימים בצורה נכונה, בצורה מכובדת, ללא שום תקלות. גם המצב הביטחוני השתפר וכתוצאה מכך הרבה מאוד חנויות שנסגרו במקומות שונים בחברון הוחזרו לבעליהן ואפשרו להם לפתוח ולפעול. צריך לקוות שזה יהיה המצב בהמשך. עד כאן, אדוני.