מערכת COL
|
יום כ"ט תשרי ה׳תשס״ו
01.11.2005
המהפכה יוצאת לדרך
שוו בנפשכם כי אתם עומדים על שפת נהר גועש, הסוחף אלפי בני-אדם. האם תחושו סיפוק וגאווה מהעובדה שהצלחתם להציל כמה בני-אדם, בשעה שאלפים טובעים לנגד עיניכם? * מאמרו השבועי של הרב מנחם ברוד המתפרסם ב'שיחת השבוע'.
הרב מנחם ברוד
תמיד זו חוויה מרגשת לראות כיצד מתהווה מהפכה. בעוד כמה חודשים ושנים זו תהיה עובדה מוגמרת, אבל עכשיו אפשר לראות את הניצנים הראשונים, את ההתרגשות של החלוציות, את המהפכה בהתהוותה. זו הייתה תחושתם של רבים שהשתתפו בכינוס המיוחד, 'הפצת היהדות הלכה למעשה', שנערך במוצאי השבת האחרונה בירושלים.
את ההמונים שגדשו את האולם אנחנו רגילים לראות בזירת המאבק על ארץ-ישראל. הם מיישבים את המאחזים ומחזקים את היישובים. בקיץ האחרון הם היו בכפר-מיימון ובשדרות, בנווה-דקלים ובכפר-דרום. הציבור הרחב פגש אותם בצמתים, מציעים לקשור לחלון או לאנטנה סרט כתום. אחרי ביצוע הגירוש דיברו רבים על תחושת שבר שפוקדת את הציבור הזה. מי שהיה בכינוס במוצאי שבת ראה שאין בו שום שבר, אבל בהחלט יש הסקת מסקנות.
קריאה להתגייס
הציבור הזה הבין שהמאבק על ארץ-ישראל עובר דרך המאבק על קיום התורה והמצוות. בשנה האחרונה התברר כי הינתקות מאמונה ומשמירת מצוות מוליכה בהכרח להינתקות מחבלי הארץ. התחוור כי המוני יהודים אינם מבינים כלל את עולם המושגים שעומד ביסוד הקשר שלנו לארצנו ולנחלת אבותינו, וממילא קל לשטוף את מוחם בססמאות-סרק על 'שלום' ו'שקט' שיבואו בעקבות נסיגות ובריחות.
ההכרה הזאת הביאה לידי הבשלה תהליך שכבר התחיל לפני כמה שנים – מתן דגש גובר והולך לצורך לקרב את המוני בית-ישראל לעולם התורה ומצוותיה. אי-אפשר להסתפק בהתנחלות בגבעות, וגם לא בניסיונות להתנחל בלבבות, במובן של אהדה בלבד. חייבים להנחיל יהדות בלבבות המוני העם, שכן בלא יהדות לא יהיו לנו חלילה לא עם-ישראל ולא ארץ-ישראל.
בכינוס הזה דיברו רבנים מכובדים, לצד פעילים בכמה וכמה ארגונים. בפעם הראשונה נשמעה קריאה ברורה ומפורשת להתגייס ולצאת במלוא העוצמה למשימה חיונית זו של 'התחברות' בין המוני בית-ישראל לאביהם שבשמים. כשם שכל נער הרגיש ביטחון לצאת לצומת ולשאת שלט או להציע חומר-הסברה, כך הוא יכול וחייב לצאת לחוצות הערים ולהציע ליהודים את סם-החיים – קיום מצוות.
גלגלי-ההצלה
אמנם בכינוס הזה השתתפו בעיקר תלמידי ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר, אבל המהפכה חייבת להקיף את כל ציבור שומרי התורה והמצוות בארץ. זה ציבור שהוכה קשה מאוד בשנים האחרונות. צפינו בתדהמה בקריסת מערך שלם של הישגים, שהושג בעמל בשנים שעברו, הן בתחום הדתי, הן בתחום התקציבי והן בחזית השמירה על ארץ-ישראל. כל זה נובע מסיבה אחת ועיקרית – כי הפקרנו את המוני העם, והנחנו להם להתנתק מעולם הערכים היהודי.
אל לנו להתבשם יתר על המידה מסיפורי תנועת התשובה ומהגידול במספר התלמידים בחינוך הדתי. מול כל יהודי ששב לחיי תורה ומצוות יש מאות שנפשם משוועת ליהדות, והם אינם יודעים זאת. עדיין רוב ילדי ישראל לומדים במערכת חינוך שמייצרת בורים גמורים בכל הקשור ליהדות. האם עשינו דיי כדי להציל את כל אותם מיליונים?
שוו בנפשכם כי אתם עומדים על שפת נהר גועש, הסוחף אלפי בני-אדם. האם תחושו סיפוק וגאווה מהעובדה שהצלחתם להציל כמה בני-אדם, בשעה שאלפים טובעים לנגד עיניכם? ברור שתרוצו בכל כוחכם כדי לזרוק למים גלגלי-הצלה, ואפילו קרשים, כדי לאפשר למספר גדול ככל האפשר של בני-אדם להינצל.
גלגלי-ההצלה של העם היהודי הם תפילין, נרות שבת, מזוזות כשרות, אוכל כשר ועוד מצוות מעשיות. כשאנחנו משכנעים יהודי לקיים מצווה, הענקנו לו קרש-הצלה בשיטפון הסוחף. כולנו יכולים לעשות זאת, וכולנו חייבים בכך, כי בנפשנו הדבר.
את ההמונים שגדשו את האולם אנחנו רגילים לראות בזירת המאבק על ארץ-ישראל. הם מיישבים את המאחזים ומחזקים את היישובים. בקיץ האחרון הם היו בכפר-מיימון ובשדרות, בנווה-דקלים ובכפר-דרום. הציבור הרחב פגש אותם בצמתים, מציעים לקשור לחלון או לאנטנה סרט כתום. אחרי ביצוע הגירוש דיברו רבים על תחושת שבר שפוקדת את הציבור הזה. מי שהיה בכינוס במוצאי שבת ראה שאין בו שום שבר, אבל בהחלט יש הסקת מסקנות.
קריאה להתגייס
הציבור הזה הבין שהמאבק על ארץ-ישראל עובר דרך המאבק על קיום התורה והמצוות. בשנה האחרונה התברר כי הינתקות מאמונה ומשמירת מצוות מוליכה בהכרח להינתקות מחבלי הארץ. התחוור כי המוני יהודים אינם מבינים כלל את עולם המושגים שעומד ביסוד הקשר שלנו לארצנו ולנחלת אבותינו, וממילא קל לשטוף את מוחם בססמאות-סרק על 'שלום' ו'שקט' שיבואו בעקבות נסיגות ובריחות.
ההכרה הזאת הביאה לידי הבשלה תהליך שכבר התחיל לפני כמה שנים – מתן דגש גובר והולך לצורך לקרב את המוני בית-ישראל לעולם התורה ומצוותיה. אי-אפשר להסתפק בהתנחלות בגבעות, וגם לא בניסיונות להתנחל בלבבות, במובן של אהדה בלבד. חייבים להנחיל יהדות בלבבות המוני העם, שכן בלא יהדות לא יהיו לנו חלילה לא עם-ישראל ולא ארץ-ישראל.
בכינוס הזה דיברו רבנים מכובדים, לצד פעילים בכמה וכמה ארגונים. בפעם הראשונה נשמעה קריאה ברורה ומפורשת להתגייס ולצאת במלוא העוצמה למשימה חיונית זו של 'התחברות' בין המוני בית-ישראל לאביהם שבשמים. כשם שכל נער הרגיש ביטחון לצאת לצומת ולשאת שלט או להציע חומר-הסברה, כך הוא יכול וחייב לצאת לחוצות הערים ולהציע ליהודים את סם-החיים – קיום מצוות.
גלגלי-ההצלה
אמנם בכינוס הזה השתתפו בעיקר תלמידי ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר, אבל המהפכה חייבת להקיף את כל ציבור שומרי התורה והמצוות בארץ. זה ציבור שהוכה קשה מאוד בשנים האחרונות. צפינו בתדהמה בקריסת מערך שלם של הישגים, שהושג בעמל בשנים שעברו, הן בתחום הדתי, הן בתחום התקציבי והן בחזית השמירה על ארץ-ישראל. כל זה נובע מסיבה אחת ועיקרית – כי הפקרנו את המוני העם, והנחנו להם להתנתק מעולם הערכים היהודי.
אל לנו להתבשם יתר על המידה מסיפורי תנועת התשובה ומהגידול במספר התלמידים בחינוך הדתי. מול כל יהודי ששב לחיי תורה ומצוות יש מאות שנפשם משוועת ליהדות, והם אינם יודעים זאת. עדיין רוב ילדי ישראל לומדים במערכת חינוך שמייצרת בורים גמורים בכל הקשור ליהדות. האם עשינו דיי כדי להציל את כל אותם מיליונים?
שוו בנפשכם כי אתם עומדים על שפת נהר גועש, הסוחף אלפי בני-אדם. האם תחושו סיפוק וגאווה מהעובדה שהצלחתם להציל כמה בני-אדם, בשעה שאלפים טובעים לנגד עיניכם? ברור שתרוצו בכל כוחכם כדי לזרוק למים גלגלי-הצלה, ואפילו קרשים, כדי לאפשר למספר גדול ככל האפשר של בני-אדם להינצל.
גלגלי-ההצלה של העם היהודי הם תפילין, נרות שבת, מזוזות כשרות, אוכל כשר ועוד מצוות מעשיות. כשאנחנו משכנעים יהודי לקיים מצווה, הענקנו לו קרש-הצלה בשיטפון הסוחף. כולנו יכולים לעשות זאת, וכולנו חייבים בכך, כי בנפשנו הדבר.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
